ערים בריאות, ערים חולות

כולנו מכירים את המדדים שבוחנים מהן הערים שהכי טוב לחיות בהן. אבל איזו עיר מציעה את איכות החיים הטובה ביותר דווקא בתקופת הקורונה?

את המדד ביצעה עבור נדל"ן 24/7 מתכננת הערים המנוסה ד"ר רינה דגני, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, שהיא עומדת בראשו, ביחד עם בעלה פרופ' אבי דגני.

מסתבר שהקורונה משנה תפיסות לגבי הביקוש למקום מגורים ועבודה. המגפה לימדה אותנו שאפשר לעבוד, לפחות חלקית, מרחוק. למדנו מושגים חדשים, כמו טווח התרחקות מהבית. אנשים רוצים שהכל יהיה במרחק הליכה – עבודה, קניות, שירותים, בילויים. המונח עירוב שימושים קיבל ערך מוסף משמעותי.

ד"ר דגני, מנכ"ל קבוצת גיאוקרטוגרפיה ומומחית לכלכלה עירונית, בנתה מדד לדירוג הערים בישראל, לפי איכות החיים בתקופת המגפה, תוך התבססות על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל מערכת המידע הגיאוגרפית של גיאוקרטוגרפיה.

מה הכי חשוב?

אלו תחומים חשובים במיוחד בבחירת מקום מגורים על רקע הקורונה?

אוכלוסייה: כשקשה להיפגש עם חברים ובני משפחה רחוקים, גובר הרצון להכיר את השכנים.

מרחק מהעבודה: יישובים מועדפים הם אלה שיש בהם מקומות תעסוקה מתאימים עם אזורי תעסוקה במרכזים שכונתיים, מגדלי משרדים בצמתים קרובים למוקדי אוכלוסייה, חללי עבודה משותפים. קיצור זמן הנסיעה לעבודה משפיע על בחירת מקום המגורים.

עכו. בעשירייה הראשונה של ערי המרכז החזקות // צילום: אי-פי 

תחבורה ציבורית: יישובים עם תחבורה ציבורית טובה חשובים במיוחד למי שעובד או לומד רחוק מהבית. הצפיפות בכבישים גדולה ולזמן הנסיעה יש מחיר. בתקופת הקורונה רצוי להפחית את היקף הנסיעות בתחבורה ציבורית ועולה הצורך ברכב פרטי ובקיצור זמן הנסיעה.

שטחים ירוקים: הקורונה מגבירה את חשיבות השטח הירוק ליד הבית. גינות קטנות בטווח של 500 מטר מהבית מאפשרות לטייל, להתאוורר ולנשום אוויר צח, ולא רק עם הכלב. בתקופת הקורונה יורדת חשיבותם של פארקים עירוניים גדולים או יערות סמוכים, כיוון שהם לא נמצאים במרחק הליכה ממרבית הבתים.

שירותי קהילה: קירבה לגני ילדים, בית ספר, חוגים, מתנ"ס, קופת חולים וכו'.

שירותי מסחר יומיומי: סופרמרקט, סניף פארם, חנות ירקות, מעדנייה, מאפייה, כספומט וכו'.

צפיפות מגורים: מספר דירות גדול ליחידת שטח נתפס בעיני חלק גדול מהציבור כשלילי, אולם בתקופת הקורונה עולה החשיבות של ריכוזי אוכלוסייה בשל היכולת לקבל שירותים שונים, למשל שירותי שליחים. במסגרת זו לא התייחסנו לשטח הדירה, אבל ברור שככל שהוא קטן יותר הוא שלילי יותר.

הבניין המועדף: מיעוט קומות מאפשר לרדת ולעלות במדרגות ולא במעלית ולהימנע מהיתקלות בשכנים, שעלולים להיות נגועים. עולה החשיבות של מתקנים כמו פיר אשפה, כדי לא לרדת כל יום לחדר אשפה משותף. חשוב שיהיה בבניין חדר אחסון לשליחויות מהסופרמרקט, עמדת שמירה למשלוחים ופיקוח על הנכנסים.

הדירה המועדפת: מאווררת, עם מספר כיווני אוויר, חלונות גדולים. עולה חשיבות המרפסת, שכולם נהגו לסגור. נדרשים יותר חדרים קטנים או פינות עבודה. חשוב לייצר בדירה פרטיות, לצד חיבור בין בני הבית. בחלק מהדירות נדרשות לפחות 3 פינות עבודה - עבור אב, אם ואחד הילדים. נדרשים אמצעי תקשורת דיגיטליים טובים.

פנים הדירה חייב להתייחס לצפיפות, שעשויה להיות גבוהה מתמיד. יותר אנשים מאכלסים את הדירה ונמצאים בה יותר שעות במשך היום. לא בטוח שסלון גדול ימשיך לספק את הדרישה. נדרשים חללים יותר קטנים, כמו פינות טלוויזיה למתבגרים או חדר משחקים משותף לילדים.

השאלה מהו היישוב הכי טוב למגורים משתנה בהתאם למאפיינים והצרכים של כל משק בית. לאחדים הכי חשובה רמת החינוך, לאחרים חשוב יותר סוג האוכלוסייה, השטח הירוק או שטחי המסחר.

 

הטבלה לא משקרת

ארבעת היישובים שדורגו במקומות הראשונים: יבנה, רעננה, מודיעין-מכבים-רעות ותל אביב, עם ציון 81+. אחריהם כפר סבא, ראשון לציון, כרמיאל, הרצליה, הוד שרון ועכו עם ציונים בין 78 ל-80.  מעניין לציין כי עכו מתברגת לעשיריה הראשונה בשל הגינות הציבוריות הרבות שיש בה ובשל ההוצאה לנפש הגבוהה, שמוציאה הרשות המקומית על תושביה. החמישייה הבאה: חולון, ראש העין, רמת השרון, באר שבע וחיפה.

יבנה זכתה לציון הגבוה ביותר הודות לשטחים הירוקים שהיא מציעה, קירבת התושבים לגינות ציבוריות, הוצאה לנפש גבוהה מצד העירייה, צפיפות המגורים הנמוכה (שיעור גבוה של צמודי קרקע), שתי תחנות רכבת ואחוז נמוך של דירות ללא מרפסת.

 פרויקט חדש ברעננה. מקום שני // צילום: עמי שומן

רעננה מדורגת בצמרת הודות לרמה החברתית-כלכלית ורמת ההוצאה של הרשות לתושב. במודיעין-מכבים-רעות  המדדים הירוקים גבוהים, אפילו בהשוואה ליבנה, ואחוז הדירות ללא מרפסת נמוך במיוחד.

למרות הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה של תושבי עכו וריכוז של דירות ללא מרפסת, נמצא שההשקעה המקומית בתושב גבוהה (כ-9,000 שקל), צפיפות המגורים נמוכה, ויש הרבה שטח ירוק לנפש וגינות ציבוריות גדולות.

מבין שלוש הערים הגדולות, תל אביב (ציון 81) מציעה איכות חיים גבוהה בהרבה בהשוואה לחיפה (73-76) וירושלים, שנמצאת בקבוצה המציעה את איכות החיים הנמוכה ביותר.

בתל אביב השטח הירוק לנפש (12.9 מ"ר) גבוה בהרבה מאשר בחיפה ובירושלים (5.4 ו-8 בהתאמה), ישנו מרחק קצר יותר לגינה ציבורית והשקעה גבוהה יותר בתושב (11,250 שקל לנפש, לעומת 9,800 בחיפה ו-6,600 בירושלים).

המקומות עם רמת החיים הנמוכה ביותר בתקופת הקורונה הם בעיקר יישובים חרדיים: מודיעין עילית, אלעד, ביתר עילית, בני ברק וצפת. במעמד קצת יותר טוב נמצאים טבריה, גדרה, לוד וירושלים. גדרה ולוד קיבלו ציון נמוך בעיקר בשל מיעוט שטחים ירוקים ומרחק גדול מהבניינים לגינות הציבוריות. עשרת היישובים האחרונים בדרוג קיבלו ציון נמוך מ-55, כ-65% מהיישובים המובילים בטבלה.

 

העיקר הבריאות

מה הקשר בין המדד לשיעור התחלואה?

72% מהשונות במספר חולי הקורונה מוסבר על ידי הרמה החברתית-כלכלית של היישוב ומהרווחה הסביבתית של התושבים, לפי בדיקות שנערכו בגיאוקרטוגרפיה. הרווחה הסביבתית מבוססת בעיקר על השטחים הירוקים וצפיפות האוכלוסייה. ככל שמספר הגינות הציבוריות ליד הבית גדל, מספר חולי הקורונה ביישוב יורד. ככל שעולה צפיפות האוכלוסייה עולה מספר חולי הקורונה. מעניין לציין שנמצא כי ככל שההשקעה העירונית גבוהה יותר, יורד מספר חולי הקורונה ביישוב.

בין עשרת היישובים שדורגו בציוני איכות חיים גבוהה, ברובם מספר חולי הקורונה נמוך מ-2.5 ל-10,000 תושבים. בין היישובים שדורגו בציונים הנמוכים ביותר, 30% בעלי מספר חולי קורונה גבוה, מעל 6.7 לעשרת אלפים נפשות.

בונים את מודיעין. מקום שלישי // צילום: יהונתן שאול

עוברים לירוק

מסקנה: לשטח ירוק משמעות חשובה בתכנון האורבני, ובתקופת הקורונה עולה חשיבותו, בשל הצורך בהפחתת הצפיפות.

לאיכות החיים בתקופת הקורונה אין קשר לגודל היישוב, אלא לתכנון. רוב היישובים בעשירייה הראשונה הם קטנים ובינוניים, עד 100 אלף תושבים (למעט תל אביב וראשון לציון). חשוב להמשיך בדיקה כזו גם ברמה שכונתית, באשר היא תאפשר להימנע מסגר כללי ולהתמקד בשכונות.

המדד מלמד כי למרות שיש תכנון אורבני טוב בישראל, יש עדיין פערים גדולים מאוד באיכות החיים. הפער, כפי שנמדד במסגרת זו, הוא כמעט פי שניים ביישובים החזקים מול היישובים החלשים.

 

מה עושים?

מה יכול יישוב לעשות לשיפור איכות החיים?

• להגדיל הכנסות משימושי נדל"ן מניב, לחיזוק האיתנות המוניציפלית.
• לחזק את המגמה של תכנון מתחמים בעירוב שימושים.
• לעודד מסחר מקומי לאורך רחובות, בשטחים פתוחים ולא רק בקניונים, תוך יצירת מוקדי מסחר קטנים וקרובים.
• להרבות בפיתוח גינות במרחק סביר מהבית, שיאפשרו נגישות לכלל האוכלוסייה.
• לטפח את המרחב הציבורי - רחובות, כיכרות וגינות ציבוריות, הסמוכות למרכזי האוכלוסייה.
• לאשר הגדלה של צפיפויות ולהשתחרר מהתפיסה שמגדלי מגורים הם דבר שלילי.
• להקפיד על גינות ציבוריות לא גדולות ופיזור של גינות כיס.

איך חושב המדד?

מאפייני היישובים שנכללו במדד, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:

רמה חברתית-כלכלית: הציון כולל מספר רב של פרמטרים, המתייחסים לאופי האוכלוסייה - הכנסה, השכלה, מינוע ורווחת דיור.

הוצאה לנפש: מעידה על סכום הכסף שהרשות המקומית משקיעה בתושב, ברמת שירותים, באחזקת גינות ציבוריות ועוד. בעיתות חרום יש חשיבות מיוחדת לתפקוד הרשות וליציבותה הכלכלית.

מספר גינות ציבוריות לאלף נפש: חושב באמצעות מערכות המידע של גיאוקרטוגרפיה.

שטח ירוק לנפש: מלמד על רווחה מרחבית.

גודל גינה: ממוצע יישובי.

ריחוק מגינות: המרחק הממוצע בין בניין מגורים לגינה הציבורית הקרובה ביותר (נתוני גיאוקרטוגרפיה).

מ"ר מסחר לנפש: מעיד על קרבה לשירותי מסחר - חנויות, הסעדה ובילוי.

צפיפות משקי הבית: מספר תושבים לשטח. מאפשר רמת שירותי קהילה ומסחר גבוהים.

תחבורה: קיום של תחנת רכבת ביישוב.

מרפסות: אחוז הדירות שאין להן מרפסת (נתוני גיאוקרטוגרפיה).

איך חושב הציון?

כל יישוב קיבל ציון מ-1 עד 5 ביחס לכל מאפיין. מדד עוצמת השטח הירוק כלל צירוף של 4 משתנים: מספר הגינות הציבוריות, השטח הירוק לנפש, גודל גינה ממוצעת והמרחק הממוצע בין בנייני המגורים לגינות.

חלק מהמשתנים בעלי השפעה נמוכה על איכות החיים בזמן הקורונה וחלקם בעלי השפעה גבוהה יותר. חשוב מאוד המדד החברתי (היווה 26% מהציון הסופי). ארבעת המשתנים הירוקים היוו גם הם 26% מהציון הסופי.

חיבור הציונים בכל הסעיפים נתן את הציון הסופי. אף יישוב לא קיבל ציון מקסימלי, כלומר 5 בכל הסעיפים. 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו