בשנת 2016, עת עופר גרוסקופף היה שופט בית המשפט המחוזי בלוד, הוא התבקש להעניק מעמד של תביעה ייצוגית בסוגיה של אפליה מקוממת: חברת הביטוח איי.די.איי הציעה ללקוחותיה הנשים החלפת גלגל בחינם במקרה של פנצ'ר בגלגל.
גברים התבקשו לשלם תמורת השירות 80 שקלים. אחד הגברים המופלים הללו לא הצליח לשקוט לנוכח העוול, ותבע את החברה.
בעולם מתוקן יסירו כולם את הכובע ויריעו לבעל העסק שהצליח למצוא שיטה חמודה להגדיל את מעגל הלקוחות שלו. בעולם מתוקן היו יוצאים לרחובות גברים כאיש אחד ואומרים: "בנות! חבל שתלכלכו את הידיים בניסיון לפתוח את האומים של הגלגל! לא צריך חברת ביטוח - אני אבוא להחליף לך, נשמה, רק אל תבכי".
מחשבות כאלה עלו מן הסתם במוחם של אנשי השיווק של החברה כשהחליטו לפנק נשים בדרך הזו. בסבירות גבוהה, לכמה מהם יש נשים או בנות שאולי, בפרץ פמיניסטי מעורר חיבה, ניסו פעם לשחרר את הברגת האומים בגלגל המפונצ'ר בעודן תקועות למעצבה בשולי כביש 65. ייתכן אפילו שבין אנשי השיווק הללו היו נשים, והן חשבו על הרעיון אחרי שבכל פעם שניסו להחליף גלגל - מייד הופיעו שלושה אבירים עם מגבה חשמלי ושרירים וגאלו אותן מהזוועה. "כמה נחמד יהיה", חשבו הללו בדיעבד, "אם חברת הביטוח שלנו תציע שירות החלפת גלגל בחינם, כדי להראות לנהגות שגם אנחנו יודעים שלהן זה קשה יותר. וגם הורס את הלק ג'ל".
ובאותו עולם שהמצאתי זה עתה, חלפו שתי מכוניות על פני האישה המומצאת שבצד הדרך, אגלי זיעה על מצחה וידיה מחשבות להישבר. באחת מהן נהג התובע, ובשנייה השופט גרוסקופף, ואמרו: "רצית שוויון? רצית רישיון נהיגה? יאללה תזיעי". והמשיכו בדרכם כשהם חדורי תחושת צדק.
כאן באמת חרגתי מגבולות חירות המשוררים, שכן לא אלה היו דבריו של השופט. במציאות הם היו גרועים יותר: "מדיניות המפלה בין נשים לגברים על בסיס סטריאוטיפים פוגעניים אינה עניין שאנו, כחברה, יכולים לפטור כהפרה קלת ערך", נזף גרוסקופף בחברת הביטוח. "המסר שלפיו 'נשים מתקשות להחליף גלגל בכוחות עצמן וייזקקו על פי רוב לעזרת גבר' משקף תפיסה שוביניסטית בעליל, המבוססת על סטריאוטיפים פוגעניים".
במי פוגעים הסטריאוטיפים? בכולם. "התייחסות פטרונית ומתנשאת כלפי ציבור הנשים מצד מוכרי מוצרים ונותני שירותים, היא דרך פסולה לניהול עסקים, שהמחוקק ביקש להילחם בה". ובעוד הנשים נעלבות עד עמקי נשמתן מכיר גרוסקופף גם בנזק הנפשי שנגרם ללקוחות החברה הגברים, וכל אחד מאלה יוכל להצטרף לתביעה הייצוגית, אם ההטבה לנשים גרמה לו ל"נזק נפשי סובייקטיבי של השפלה ופגיעה בכבוד בגין האפליה". בנות - אם אתן מכירות גבר שהאפליה הזו גרמה לו לנזק נפשי - תברחו.
כחלוף שנתיים, הצמיד גרוסקופף תו מחיר לסבל ולעוול שגרמה חברת הביטוח לגברים שרוחם נשברה: 1.1 מיליון שקלים, ואז עבר לבית המשפט העליון, שם הכיר בחשש מפני מילת נשים כעילת פליטות, אבל זה כבר סיפור אחר.
חלפה שנה, ובשנת 2017 ביצע המסעדן משה שגב תעלול אפליה דומה, ושפל לא פחות: בזמן שידורי הגביע העולמי בכדורגל, תקופה שבה מתכנסים גברים בבתיהם מול הטלוויזיה והנשים מבליגות באצילות, הציע שגב קוקטייל חינם לכל שולחן שיהיה על טהרת הנשים, מן הסתם כדי לעודד אותן לצאת מהבית מחד גיסא, ולהכניס לו קצת ביזנס מצד שני. אך שגב לא ידע שבכך הוא פוגע ברגשותיהם של שלושה גברים שאל"ף, לא נאה להם לראות כדורגל יחד עם כולם, בי"ת, התקנאו בשלוש עלמות שקיבלו קוקטייל בחינם ורצו גם, וכשלא קיבלו - רצו לבית משפט השלום בתל אביב.
השבוע זכו השלושה בניצחון מרהיב. אמנם השופט אילן דפדי כתב "לכאורה נראה שהפגיעה בתובעים באי־קבלת פינוק ללא תשלום, כפי שקיבלו הנשים, אינה משמעותית", וזאת מכיוון שמן הסתם הוא לא ניחן ברגישות האנושית שהפגין גרוסקופף, ולא כתב על "השפלה ופגיעה בכבוד" שחשו גברים שנאלצו לשלם על החלפת גלגל. פה אני חייבת לומר שאם גבר זקוק לעזרה בהחלפת גלגל - הוא בהחלט צריך לחוש השפלה ופגיעה בכבוד, אבל סלחו לי, אני מהדור ההוא. היו לנו נורמות אחרות.
כמו כן, לצערי הרב, דפדי לא התייחס בהרחבה לסבל שנגרם לנשים שקיבלו קוקטייל בחינם, למרות שאם תשאלו אותי זו פטרונות מעליבה לא פחות. לא. השופט דפדי הלך על צדק ועל הרתעה: "אין לפטור את הנתבעים בתשלום פיצוי של מה בכך.
פסיקת פיצוי נמוך מדי עלולה להוביל להיעדר הרתעה כלפי מפירי חוק פוטנציאליים באופן שיגרום לזלזול בחוק". מה גם שלדעת השופט "משה שגב לא טרח להציג בפניי ראיות כי נקט אמצעים סבירים כדי למנוע את העוולה". עוולה! שלוש בחורות קיבלו קוקטייל על חשבון הבית ושלושה גברים לא! היש נפש בישראל שלא תתחלחל? היש בית משפט שלא ישית פיצוי של 10,000 שקלים לכל אחד מהם?
כפי שכבר התוודיתי, אני מדור המערות. אנחנו, רועי הממותות, האמנו שלבעל עסק פרטי נתונה הזכות לנהל את עסקיו כראות עיניו ולמשוך קהלים שונים להשתמש בשירותיו - מביטוח רכב ועד ארוחת ערב. עוולה בעינינו היתה כאשר אנשים שאין להם מושג איך מנהלים עסק, איך שומרים עליו מפני קריסה, איך שורדים בשוק תחרותי - מרשים לעצמם להנדס בראשם חברה שוויונית שמורכבת מאנשים זהים לחלוטין, שצורכיהם והעדפותיהם זהים גם כן, ואחר כך מענישים את אלה שחיים בעולם המציאות שבו נשים מתקשות להחליף גלגל ומסעדה נותרת ריקה כי חצי מהעם רואה כדורגל בבית.
כמובן, בעולם שלנו גברים ידעו איך להתייחס לנשים. ודאי, לא כולם. הגרועים שבהם היו רצים לספר לחבר'ה. היום החבר'ה הטובים רצים להלשין לשופט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו