בלי יישום תוכנית גמזו - הסגר בלתי נמנע

מדינת ישראל תיכנס בימים הקרובים לשלב נוסף בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, שכן פתיחת שנת הלימודים וחגי ספטמבר הם אתגר למלחמה בשיעורי התחלואה.

אנחנו מגיעים לנקודת הזמן הזו במצב לא מי יודע מה. מספר החולים היומי גבוה, מערך קיטוע ההדבקות עדיין לא עובד בצורה יעילה, וקבלת ההחלטות לגבי הצעדים הבאים מתמהמהת.

פיקוד העורף אמנם החל לנהל את ביצוע הבדיקות וההתמודדות עם התחלואה בערים האדומות, אך אין עדיין עלייה ממשית של מספר הבדיקות שנעשות בכל יום, ותהליך התשאול האפידמיולוגי מקרטע ולא הגיע לתפוקות הנדרשות.

המסרים לציבור מבלבלים ומקשים את שיתוף הפעולה עם ההנחיות. בעוד ראש הממשלה נוטה לקו התומך בסגר כי התחלואה משתוללת, הממונה על המאבק בקורונה מנסה בכל מאודו להימנע מסגר ובונה תוכנית אלטרנטיבית, שנכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא אושרה.

אף שרמת התחלואה עדיין גבוהה, פתיחת השמיים משדרת מסר הפוך ש"המצב בסדר".

אז זהו, שהמצב ממש לא בסדר. לספטמבר יש פוטנציאל להיות חודש שבו תהיה עליית מדרגה נוספת בתחלואה, מין גל שלישי על גבי גל שני שלא הסתיים, אלא אם ננקוט את הצעדים הנדרשים ונפעל באחריות ציבורית. בעוד מערכת הבריאות נערכת לחודשי החורף, מתוך החשש שהשפעת והקורונה יחדיו מייצרות אתגר מיוחד, קצת שכחנו שגם תחילת הלימודים מלווה בעלייה בתחלואה נגיפית וההתכנסויות של החגים הן פוטנציאל הדבקה נוסף.

מה נדרש לעשות? את שנת הלימודים צריך לפתוח. יש לכך ערך עליון לטעמי. חבל שאנחנו לא מוכנים כנדרש עם מחשבים וכוח אדם, מה גם שהייתי משפר את המתווה בכיתות הנמוכות ובגנים כדי להקטין את הסיכון להידבקות.

נדרש לאשר מייד את תוכניתו של הפרויקטור ולהפעילה. אף שזו תוכנית מאתגרת, שמידת הצלחתה עדיין לא ברורה, אם רוצים להימנע מסגר נרחב - צריך לנקוט פעולות חליפיות, ויש לפעול מיידית.

עוד בנושא:

• התפשטות הקורונה בישראל: תשעה נפטרו מחצות

• שביתת המעבדות: אילו בדיקות יבוצעו?

• מחקר מקיף בישראל: "הנגיף בקרב ילדים - קל"

בה בעת, יש להימנע מסיכונים מיותרים, כמו הנסיעה לאומן. אני יודע שלציבור המאמינים זו גזירה לא פשוטה ואני מכבד את רצונם להמשיך במסורת. עם זאת, בעת הזאת - פיקוח נפש גובר. אני שואל את מנהיגי הציבור הזה, האם מותו של אדם אחד שנדבק בקורונה בנסיעה או מנוסע שחזר משם, שווה את המשך המסורת? האם אי אפשר לבטל את הנסיעה השנה ולהתפלל שבשנה הבאה יוכלו לקיים את המנהג? זו האחריות הציבורית הנדרשת ממנהיגי הציבור הזה.

כמו כן, נדרשת אחריות אישית של כל אחד מאיתנו למניעת הדבקה. אף שהמסר הזה אינו חדש, יש לו משמעות גדולה יותר בתקופה הקרובה. למשל, ילד שמרגיש לא טוב לא שולחים לגן או לבית הספר.

אני מקווה שלא יהיה סגר כזה או אחר בחגים, אבל זה מחייב אותנו, האזרחים, לקיים את ההתכנסויות בצורה מושכלת - באוויר הפתוח, לא בצפיפות, עם מספר אנשים קטן ותוך שמירה על כללי הריחוק וההיגיינה המוכרים.

למדנו שהחיים עם הקורונה אינם פשוטים. אם רוצים להמשיך לקיים חיים נורמליים ככל האפשר (עבודה, חינוך, תרבות), צריך אחריות ציבורית שמתחילה בממשלה ומגיעה עד האזרח.

הכותב הוא חבר סגל בכיר במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת אריאל וקצין רפואה ראשי לשעבר.