"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משחק הכיסאות: קושי למצוא כיתות לימוד
8 ימים ללימודים: רשויות רבות מתקשות למצוא מקום כדי לקיים את מתווה הקפסולות • החשש: רשויות חזקות יגדילו פערים • משרד החינוך: "יינתן מענה"
צילום: ללא קרדיט // למידה בקפסולות

משחק הכיסאות: קושי למצוא כיתות לימוד

8 ימים ללימודים: רשויות רבות מתקשות למצוא מקום כדי לקיים את מתווה הקפסולות • החשש: רשויות חזקות יגדילו פערים • משרד החינוך: "יינתן מענה"

נועם (דבול) דביר
, עודכן

שמונה ימים לפתיחת שנת הלימודים - והרשויות המקומיות שוברות את הראש כדי למצוא כיתות לימוד וחללי למידה לטובת החלוקה לקפסולות במתווה של משרד החינוך.

ההורים חוששים כי המתווה יעמיק את הפערים הלימודיים בין רשויות חזקות, שיוכלו לשכור מבנים ולספק עוד שעות לימוד, לבין רשויות חלשות.

עוד בנושא:

"שנת הלימודים תיפתח בקפסולות בכל מקרה"

סוכם מתווה תקציבי להפעלת תוכניות החינוך המשלימות

שכחו אותנו בבית

כזכור, לפי המתווה של משרד החינוך, תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו חמישה ימים בכיתות, בחלוקה ל־18 תלמידים בכיתה. המשמעות היא שהם ילמדו פיזית ויתפרסו על פני המבנים של כיתות ה'-ו'. על פי המתווה של משרד החינוך, את כיתות ה'-ו' יש להביא ליומיים למידה, לפחות. המשמעות היא צורך אדיר בכיתות ובמבני לימוד, שכרגע אין. תלמידי כיתות ג'-ד' לא ילמדו בימי שישי, ולכן ביום זה יגיעו תלמידי ה'-ו', אלא שיהיה יום לימודים אחד נוסף לפחות שבו יש להביא אותם ללמידה פרונטלית - בחלוקה לקבוצות. במצב כזה תיווצר דרישה לכיתות לימוד, שלא כל רשות מקומית יכולה לעמוד בה.

כיתות במקום מעבדות

בדיקה בין עשרות רשויות מעלה כי הן עדיין מחפשות אחר מבנים שיוכלו לשמש כיתות לימוד. למשל, באשקלון עדיין מחפשים אחר מבנים שיוכלו לאייש ככיתות לימוד, גם בבת ים ערכו מיפוי בעיר ושואפים להכשיר כיתות נוספות מלבד כיתות הלימוד הרגילות, משימה שטרם הושלמה.

בעיריית פתח תקווה ציינו כי "יש קשיים ונעשה מאמץ רב לאפשר לכיתות ה'-ו' שלושה ימי לימוד בכיתות". בבית שמש אמרו כי "אי אפשר לקיים את המתווה עם פריסת כיתות נתונה בבתי ספר". לכן, ראש העיר עליזה בלוך נתנה הנחיה למנהל החינוך לבטל חדרי ספח, חדרי מקצוע, מעבדות וכו' כדי לנסות לקיים את המתווה.

מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ אומרת: "בסוף יהיו חללים, אבל לוח הזמנים בלתי אפשרי. אני מחפשת כיתות לימוד גם בבתי כנסת, מחפשת חללים שאפשר להכשיר אותם, אבל שיהיו מספיק קרובים לבית הספר. הילדים צריכים להיות בהשגחה, צריך להביא בחשבון מה עושים בהפסקות".

"פער לכל החיים"

אלא שמספר הכיתות הוא לא חזות הכל, והשאלה היא לכמה ימי לימוד פרונטליים יגיעו התלמידים של כיתות ה'-ו'.

במקרה הזה יש יתרון מובהק לרשויות מקומיות עשירות וחזקות, שיוכלו להשקיע הרבה יותר כסף ולהביא את התלמידים ליותר ימי לימוד עם מורה. כך, לדוגמה, ברעננה כיתות ה'-ו' ילמדו שלושה ימי לימוד בבתי הספר, ובעירייה הכשירו מתחמי לימוד חלופיים, הוקצו מוסדות תרבות ומבנים ציבוריים, ואף יצאו במיזם של כיתת טבע בפארק רעננה. לדברי צופית גולן, סגנית יו"ר הנהגת ההורים הארצית: "יש רשויות חזקות יותר שיכולות לפנות או לשכור מבני ציבור לטובת הלמידה הפרונטלית תחת עיני המורה, וכן יכולות לממן עוד שעות הוראה מכיוון שהתלמידים מפוצלים. יש רשויות חלשות שלא מוכנות לצאת לפארקים ולמתנ"סים כי זה עולה כסף, דורש אבטחה ועוד. ברשויות החזקות הילדים ילמדו יותר שעות וזה ייצור פער עצום, בוודאי בגילים האלה. זה פער שהם לא יוכלו להדביק אותו כל החיים".

אגב, בחלק מהמקרים דווקא רשויות קטנות יוכלו ליישם את המתווה בצורה טובה יותר, ואף להביא את התלמידים למספר רב של ימים. כך, למשל, באופקים תלמידי כיתות ה'-ו' יגיעו לבתי הספר למשך חמישה ימי לימוד בשבוע, וכך גם בשדרות, שם יביאו את כיתות ה'-ו' לפחות ארבעה ימים בשבוע.

לדברי אבי אלקבץ, ראש עיריית עפולה, "בחלק מבתי הספר יש לנו מקום ובחלק אין. יש בתי ספר יותר צפופים. אנחנו מתמודדים עם זה. בחלק מבתי הספר כיתות ה'-ו' ילמדו רק יומיים. אנחנו מנסים להעביר את התלמידים למתנ"ס, לאשכול פיס ולעוד מתקנים שונים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד נותן מענה לבתי ספר שלא הצליחו לתת מענים לתלמידי כיתות ה'-ו'. ככל שיש מקרים כאלה, וטרם דווחו, נשמח לקבל פרטים כדי לתת להם מענה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...