"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"חצי מיליון ישראלים יישארו ללא עבודה עד סוף השנה"
שירות התעסוקה מזהיר כי שיעור האבטלה בישראל בסוף שנת 2020 יעמוד על 12% • בשירות התעסוקה מתריעים על "דור אבוד" של צעירים וקוראים להתערבות ממשלתית
צילום: יהושע יוסף // לשכת ההתעסוקה

"חצי מיליון ישראלים יישארו ללא עבודה עד סוף השנה"

שירות התעסוקה מזהיר כי שיעור האבטלה בישראל בסוף שנת 2020 יעמוד על 12% • בשירות התעסוקה מתריעים על "דור אבוד" של צעירים וקוראים להתערבות ממשלתית

, עודכן

שירות התעסוקה אמנם מפרסם נתוני אבטלה לא מדויקים, אך ממשיך להשיא עצות כיצד לטפל במשבר הקורונה. כפי שהתברר, לפחות שליש מהמוגדרים "מובטלים" על ידי שירות התעסוקה אינם כאלו בפועל, ובכל זאת בשירות התעסוקה "מתריעים על שיעור איטי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, שמחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה".

לפי הלמ"ס, שיעור האבטלה המשוקלל עומד על קצת יותר מ־10%, ורק אם יוחמרו ההגבלות - שיעור זה יעלה לרמה שחוזים בשירות התעסוקה. בהמשך לקו זה, בשירות התעסוקה מתריעים על "דור אבוד" של צעירים, תוך השוואה לספרד וליוון. זאת, אף שקיים פער תהומי בין הכלכלה הישראלית, שנוטה למקצועות ההיי־טק, לבין הצעירים ביוון ובספרד.

עוד בנושא:

היקף המובטלים נמוך מהדיווחים

נגיד בנק ישראל מציג: שני תרחישי התכווצות – 4.5%-7%

מיתון קשה: הכלכלה התכווצה - אך פחות מאשר ברוב העולם

בשירות התעסוקה קוראים להגברת ההתערבות הממשלתית, ולאיזון בין שלושה מרכיבים: רשת ביטחון סוציאלית - כלים המעודדים שימור עובדים כתחליף לפיטורים; מאמצים לעידוד שילוב בתעסוקה - גם אם המחיר עבור חלק מהאנשים יהיה כניסה זמנית למצב של תת־תעסוקה; חיזוק ההון האנושי לשוק העתידי. על פי ההצעה, יאומץ המודל הגרמני, שבמסגרתו העובדים יכולים לקבל עד 60% ממשכורתם ללא עבודה, וכן תתאפשר גמישות בתנאי העסקה, כגון חלקיות משרה ועבודה ברוטציה.

בעקבות משבר הקורונה וכדי לעודד חזרה מהירה של עובדים מחל"ת או מפיטורים, החליטה הממשלה לסבסד את שכרם של משתלבים בעבודה במשך ארבעה חודשים. הפוטנציאל לזכאים מהמענק הוא כ־200 אלף מעסיקים בעבור כ־700 אלף אנשים.

בשירות ממליצים לעודד תעסוקה באמצעות קצבאות, באופן שיבטיח כי העבודה וההכשרה יהיו תמיד משתלמות יותר ממתן קצבאות בלבד. "כיום ישנן משרות רבות שאינן מאוישות בתחומי המלונאות, התעשייה ועוד", מסבירים בשירות התעסוקה.

לדברי מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, "נדרש איזון בין שני מסלולים משלימים: חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה, ותמרוץ אפקטיבי לשילובם בעבודה. כמו כן, אין מנוס מהגדלת הביקוש באופן ישיר על ידי הממשלה, בין היתר בפרויקטים ממשלתיים לאומיים שישפיעו גם על הפריון בעבודה".

לדברי שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ, "הדרך היעילה להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש - המעסיקים יוכלו להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצורכיהם, ואילו המדינה תשלים לעובדים את שכרם, דרך תשלום החל"ת שהם ממילא מקבלים. רק אחרי המשבר מעסיקים שפעלו בחוסר תום לב ישלמו על כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...