ישראל נכנסה לסיבוב הידרדרות נוסף בגבול עזה. מה שהחל בשיגור בלוני תבערה ובלוני נפץ, עבר לירי רקטות ולהטרדות על הגדר, טרור שמפריע לחיים של תושבי העוטף.
כמו כן, ישראל מצויה בעיצומו של משבר פוליטי פוטנציאלי, שעשוי להוביל לסיבוב בחירות רביעי. בין היתר, הקואליציה במחלוקת לגבי התקציב, משבר הקורונה מכה בכלכלה ואחוזי האבטלה מטפסים ל־20. צה"ל מייחל להתחלת יישום התוכנית הרב־שנתית החדשה "תנופה", שטומנת בחובה שינויים מהפכניים בבניין הכוח, יישום שאינו אפשרי ללא ממשלה יציבה, תקציב ברור ומתן עדיפות תקציבית לצה"ל, שלא ברור שתינתן בעת הזאת.
צילום: דוברות המשטרה
בלוני הנפץ והרקטות שנשלחו לישראל מרצועת עזה מצאו את צה"ל בכוננות, ראש הממשלה ושר הביטחון מאיימים להגיב בכוח לכל פרובוקציה, אבל נראה שבשלב זה חמאס לא מורתע. להפך, חמאס אף החריף את הפעולות. המנהיגות המיליטנטית בהובלת סינוואר והנייה מבקשת כנראה להחליש את יריבם משעל לקראת הבחירות בקרוב. חמאס מבקש לנצל את האווירה הפוליטית בישראל והרצון לשמור על שקט, כדי לדחוף את הממשלה להמשך התיאום עם קטאר וזרימת המימון, לא רק עד סוף 2020, אלא עד סוף 2021, בתמורה להחזרת השקט.
ייתכן שבחישובי חמאס יש היגיון מצידו. העדיפות הראשונה של ישראל נותרה לבנון וסוריה (איראן ברקע), יחד עם זאת לא נכון ולא סביר שההנהגה בישראל תאפשר גם הפעם לחמאס להמשיך ולהכתיב את כללי המשחק. המנהיגים הבטיחו שפרובוקציות ייענו בתגובה חריפה, וצה"ל, אם יאותגר, יודע להגיב בנחרצות. חשוב ליצור משוואה חדשה, שעל פיה אין הבדל בין בלון תבערה או בלון נפץ לטיל. בישראל נוצרה אווירה שעל צה"ל לבסס מחדש את ההרתעה שלו באמצעות שליחת מסר ברור ומכריע לחמאס, שמשוואת "הכאב/תועלת" משתנה לרעתו.
ישראל פרסה כאמצעי הגנה נוסף מערכת לייזר טקטית ליירוט הבלונים. רבים מאמינים שמדובר במאמץ יתר, אך לאור המלצתנו זה לא שונה מפריסת כיפת ברזל ליירוט רקטות. בכל מקרה, לייזרים אינם מענה מספיק. הפיכת מפעילי הבלונים למטרות לגיטימיות היא דרך לבסס מחדש את ההרתעה והיא אינה שונה מהמדיניות הישראלית לפגוע בפעילים שמשגרים טילים. בפעילות זו קיים פוטנציאל הסלמה, אך את הסיכון הזה צריכים וחייבים לקחת.

חיזבאללה בלחץ
בצפון המצב מורכב יותר. חיזבאללה, בתמיכת איראן, היה בעיצומו של מאמץ נקמה שסוכל על ידי ישראל. הפיצוץ בביירות הוסיף סיבוך למשוואה וזה מכניס את הארגון ללחץ נוסף.
תוכניות חיזבאללה ביחס לישראל לא השתנו, גם כשמפגינים נגדו. הנהגת הארגון עשויה לטעות ולהאמין שישראל לא תגיב לפרובוקציה שלו, נקמה או קידום תוכנית הטילים המדויקים, בגלל המצב העדין בלבנון, לאחר הפיצוץ. כמו חמאס בעזה, גם כאן חיזבאללה יטעה.
רה"מ והקבינט שבו והדגישו מדיניות ארוכת שנים בצפון של אפס סובלנות לנוכחות של כוחות איראניים או שלוחיהם על אדמת סוריה, לפעילות טרור לאורך הגבול ולניסיונות העברת נשק מתקדם לידי חיזבאללה בלבנון דרך סוריה או ישירות. צה"ל ינקוט תגובה קשה בכל פעם שאחד מן הקווים האדומים ייחצה.
עוד בנושא:
"יודעים לפגוע לא רק במבנים אלא גם במי שפועל מתוכם"
דיווח: ישראל עלולה לחסל בכירי חמאס
גנץ על המתיחות בדרום: "אם בשדרות לא יהיה שקט - גם בעזה לא יהיה"
איראן, שבדרך כלל מחליטה על תקיפת ישראל, מתנהלת בינתיים בזהירות בהמתנה לבחירות בארה"ב ולאפשרות של ניצחון דמוקרטי, מה שישפיע על מדיניות ה"לחץ המרבי" שדרדרה את כלכלתם, נוסף על צרות כתוצאה מהקורונה והמשבר העולמי. איראן תעדיף כנראה לשמור כעת על מחסן הנשק של חיזבאללה לעימות עתידי עם ישראל. מצד שני, חמאס מהווה נכס אסטרטגי פחות חשוב שאיראן יכולה להפעיל. צה"ל משגיח מקרוב על הגבול הדרומי, ומנקודת מבטו, כל שלוחיה של איראן חייבים לחשוש מעימות.
תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הינו פרופ' אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון ועמית מחקר בכיר ב־FDD (Foundation for Defense of Democracies). כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל.
ד"ר יונתן שנזר כיהן כמומחה לטרור כלכלי במשרד האוצר האמריקאי ומשמש כיום כסגן נשיא בכיר למחקר ב־FDD.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו