"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מנהל המכון הביולוגי: "לא נהיה ראשונים - אבל נביא חיסון טוב לאזרחי ישראל"

פרופ' שמואל שפירא, מנהל המכון הביולוגי, אמר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת כי הניסויים יימשכו לתוך 2021 • "יש לנו יכולת לייצר כ-15 מיליון מנות חיסון - אנחנו מדברים על תחילת ניסויים במחצית אוקטובר"

,עודכן
צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון // "יש לנו יכולת לייצר כ-15 מיליון מנות". פרופ' שפירא עם שר הביטחון בני גנץ

ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת התכנסה היום (שלישי) לדיון בעניין התקדמות ישראל בדרך לחיסון לנגיף הקורונה. בדיון השתתפו מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא, המדען הראשי של משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, ראש רשות החדשנות וכן בכירים נוספים במשרד הבריאות, מדענים ואנשי מחקר.

"יש לנו יכולת לייצר כ-15 מיליון מנות חיסון עבור מדינת ישראל במכון הביולוגי", אמר פרופסור שפירא. "עם זאת אין יכולת לייצר נוגדנים בישראל. יש תחילת ייצור של נוגדנים שלנו במדינה זרה והכמות הראשונה תופנה לישראל. נצטרך לראות אם ובאיזה דרך".

פרופ' שפירא התייחס לצפי התחלת הניסויים על בני אדם: "אנחנו מדברים על תחילת ניסויים במחצית אוקטובר כשתהיה הגבלה בין השלב הראשון לשני. אנחנו מקווים שהפאזה השנייה תיגמר לקראת סוף השנה, סוף דצמבר. הפאזה השלישית היא הרבה יותר מורכבת ולוקחת זמן. אם נהיה בשלב הזה נצטרך להתחיל לחסן בהיקפים גדולים ולראות מה אנחנו עושים הלאה".

"מהרגע הראשון ידעתי שלא נהיה הראשונים", פרופ' שפירא עם שר הביטחון בני גנץ // צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון
"מהרגע הראשון ידעתי שלא נהיה הראשונים", פרופ' שפירא עם שר הביטחון בני גנץ // צילום: אריאל חרמוני/משרד הביטחון

"אף גוף לא עשה כמות ונפח של ניסויים בבעלי חיים כמו שאנחנו עשינו. לכן, כשאנחנו יוצאים לבני אדם אנחנו מרגישים הרבה יותר טוב מחברות בעולם. לא היו לנו קיצורי דרך, והלכנו בדרך ארוכה מאוד", אמר.

עוד בנושא:

• פריצת דרך: החיסון של מודרנה יצר נוגדנים יעילים

• פריצת דרך ישראלית במאבק בקורונה: המכון הביולוגי פיתח נוגדן ראשון מסוגו לנגיף

• נלחמים במגפה: האם האנושות על סף פיתוח חיסון נגד הקורונה?

• הקורונה בישראל: 410 במצב קשה

הוא הוסיף כי המכון הביולוגי עשה ניסויים על קבוצות רבות של בעלי חיים, "בעיקר אוגרים וארנבות - הם מודל יותר טוב למחלה. חזיר פחות טוב, עכבר הוא פחות טוב אבל בהיבטים של בטיחות עשינו בהרבה מאוד קבוצות של בעלי חיים. יש לנו חיזוק שהחיסון הוא גם יעיל בבעלי חיים, מהבחינה הזו שבעלי חיים מפתחים נוגדנים מנטרלים וגם בהיבטים של בטיחות".

"מהרגע הראשון ידעתי שאנחנו לא נהיה הראשונים, ואלה שאולי משיגים אותנו לכאורה - אנחנו משיגים אותם בדברים אחרים. אני חושב שהמטרה שלנו היא לא להיות ראשונים אלא להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל. אני חושב שנביא חיסון טוב למדינת ישראל בפרק זמן שהוא סביר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר