"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
משבר הקורונה: "רק 42% מתוכניות הסיוע מומשו"
ניתוח של הכלכלן יניב בר מלאומי שוקי הון מראה קצב ביצוע נמוך יחסית של ההבטחות לשיקום המשק • כמעט שני שלישים מסך התכנון של ההוצאה התקציבית ל־2020 טרם בוצעו
צילום: יהושע יוסף // תור ללשכת התעסוקה

משבר הקורונה: "רק 42% מתוכניות הסיוע מומשו"

ניתוח של הכלכלן יניב בר מלאומי שוקי הון מראה קצב ביצוע נמוך יחסית של ההבטחות לשיקום המשק • כמעט שני שלישים מסך התכנון של ההוצאה התקציבית ל־2020 טרם בוצעו

גלעד צוויק
, עודכן

הסיוע הובטח, אך מגיע רק חלקית - כך על פי ניתוח של הכלכלן יניב בר מלאומי שוקי הון.עד סוף יולי בוצעו כ־42% מסך התוכנית הכלכלית, קצב ביצוע נמוך יחסית. ההיקף הכולל של התוכנית הכלכלית של הממשלה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה עומד על כ־135 מיליארד שקלים, נכון לחודש יולי, מתוכם כ־82 מיליארד שקלים מתוך תקציב המדינה.

בחינה של הביצוע בפועל מול המכסה הקבועה בחוק בפריסה חודשית מעלה כי קצב הביצוע של החלק התקציבי של תוכנית הסיוע הממשלתית הסתכם עד סוף החודש האחרון ב־22.5 מיליארד שקלים, לעומת מכסה מותרת של כ־35 מיליארד שקלים.

כמעט שני שלישים מסך התכנון של ההוצאה התקציבית לשנת 2020 טרם בוצעו, והביצוע במזומן עמד על 27.5% בלבד. כמו כן, סך התשלום המצטבר לעובדים בחל"ת עד סוף יולי, שמתבצע באמצעות הביטוח הלאומי, עמד על כ־7 מיליארד שקלים מתוך הקצאה כוללת של 12 מיליארד שקלים, כך שנותרו כ־5 מיליארד לתמיכה בעובדים שנמצאים בחל"ת בחודשים הקרובים.

עלייה בכרטיסי אשראי

בר מתייחס גם להוצאות של הציבור בכרטיסי אשראי ומציין כי "בחינה של האינדיקטורים המהירים לפעילות שמפרסם בנק ישראל, מצביעה על עלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בשליש הראשון של אוגוסט, וכעת היקף זה נמוך רק במעט מהרמה שהיתה בתחילת 2020. מדובר בהוצאה שהיא, כפי הנראה, עונתית ברובה, שכן חלק גדול ממשקי הבית יוצאים לחופשה בחודש אוגוסט, דבר שמתבטא בעלייה בנסיעות ובבילויים".

עוד בנושא:

הקורונה הכלכלית: חצי מיליון נותרו מובטלים

בנק ישראל: הסיוע למשק - נמוך; האוצר: דו"ח לא רציני

למעלה מ-50 אלף איש לא מקבלים את מענק הקורונה

במבט קדימה, בלאומי מעריכים כי במסגרת התוכניות הנוכחיות הגירעון התקציבי של ממשלת ישראל צפוי להגיע לכ־12% תוצר בשנת 2020. "גם בשנה הבאה צפוי גירעון גבוה יחסית, תוך עליית היחס חוב־תוצר לכ־80% עד 85% ב־2021. להערכתנו, התוצר המקומי יתכווץ ב־7.9% בסיכום שנת 2020, תוך התכווצות משמעותית של 8.2% בצריכה הפרטית".

צמיחה ב־2021

באשר לשנת 2021 - "בתרחיש שמניח חזרה לפעילות בשלב מאוחר יותר השנה, הערכתנו היא לצמיחה של 5.5%, אולם בתרחיש שמניח שההגבלות על הפעילות יימשכו מעבר לשנה הנוכחית, אנו צופים צמיחה מתונה יותר של 3.2%".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...