"משרד החינוך מנותק": הארגון שרוצה לעשות סדר בעבודת המורים

ב־15 במארס החליטה הממשלה לסגור את מערכת החינוך. אין מחלוקת שאת הימים שלפני פסח - 11 ימי למידה שבהם לא התקיימו לימודים, לא מרחוק ולא בכלל, המורים היו צריכים להשיב במועד כלשהו או ששכרם יקוזז בשווי אותם ימים. משא ומתן עם מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד קיצץ את ה־11 לתשעה ימים בלבד, "ולא יום אחד נוסף", אבל הימים הללו לא הושבו.

אחרי פסח עברה החלטת ממשלה שקבעה כי המורים והגננות ילמדו מרחוק בחצי משרה, ואת החצי הנותר יחזירו על חשבון החופש הגדול. אלא שמשרד החינוך התעלם מהחלטת הממשלה והורה למורים ללמד מרחוק במשרה מלאה, תמורת שכר מלא. סקר "מאגר מוחות" שהוזמן ע"י פורום קהלת לבדיקת יעילות הלמידה מרחוק ונערך בקרב הורים ל־1,050 ילדים, העלה כי מרבית המורים והגננות (48%) הציעו שיעורים מקוונים בהיקף של עד חמש שעות בשבוע בלבד. 32% הציעו שיעורים כאלה בהיקף של שעה בלבד ביום ו־19% הציעו שעתיים ביום. ועל כך קיבלו עובדי ההוראה משכורות מלאות. 

***



"משבר אמון נוראי", אומר צביקי וייל (38), מארגון "הורים עובדים לשינוי", תושב שדמות מחולה בבקעת הירדן, העובד כמזכיר יישוב וכמנהל משאבי אנוש ומגדל שישה ילדים. "גננות עבדו בסגר במשרה מלאה? יש לי שלושה ילדים בגיל גן. זו לא אמת. הגדירו 'למידה מרחוק' לילדי גן כתירוץ לשכר. צמרת משרד החינוך היתה מנותקת מהשטח". 

"בתחילת הסגר עברנו ימים מטורפים. ישנו במשרד", אומר גורם בכיר מאוד בשירות הציבורי. "היתה הידברות עם כל ארגוני העובדים, ההסתדרות הכללית, הסגל האקדמי הבכיר. סוכם שעובדים במגזר הציבורי ייצאו לחופשה על חשבונם. למורים אין ימי חופשה צבורים אלא 96 ימי חופשה מרוכזים, אז הסכמנו לשלם להם שכר מלא בתנאי שיחזירו את הימים בחופשה. היו 15 ימים שפוספסו בפועל, התפשרנו שיחזירו רק תשעה. במדינות רבות החליפו בין ימי הסגר לבין החופש הגדול. בסוף המורים לקחו מהמשק תשעה ימים בעלות של לפחות 600 מיליון שקלים. 

בכיר בשירות הציבורי: "יש מדינות שהחליפו בין ימי הסגר לחופש הגדול" // צילום: אורן בן חקון

"אחר כך הם התעקשו שלמידה מרחוק היא עבודה מלאה. כולם הבינו שזה שקר. משרד החינוך עמד על דין אחד לכולם, בעוד שברור שיש הבדל בין גננת לבין מורה בתיכון. גננת לא יכולה ללמד מרחוק. סקרים שערכנו הראו ש־80% מהילדים בגילי 3 עד 6 קיבלו פחות משלוש שעות בשבוע. משרד החינוך יחזור על הטעות הזאת שוב במצב של סגר אזורי או כללי. רוב המורים והגננות יודעים שהם לא עבדו והרגישו רע עם המצב. הם רצו לתת ימים. הארגונים שלהם מוציאים להם שם רע". 

יערה ישורון (38) ממזכרת בתיה, אם לארבעה וממקימי "הורים עובדים", מצטרפת לכעס של וייל. "תשעת הימים היו אכזבה עמוקה", היא אומרת, "הבטחתם משהו לילדים שלנו ושברתם אמון בשיח אלים וכוחני. בתור אמא, זה לא חינוך". 

עמית טרייסטר (49) אב לארבעה מירושלים, גם הוא מ"הורים עובדים", שותף לטענות. אחרי שנים בניהול הפנימייה החינוכית "ימין אורד", כעת הוא מועמד לניהול בית ספר יסודי בשנת הלימודים הבאה. "בקורונה ראינו שהמשק תלוי בעבודת ההורים, וההורים תלויים במורים", הוא אומר בכאב, "המורים הם לא בייביסיטר, אבל הם מחזיקים מנוע שבאמצעותו המשק יכול לעבוד.

זה שארגוני המורים ניצחו את המדינה בבית משפט זה ניצחון טקטי, לא ניצחון הרוח. לא ראינו השראה של מחנכים שמובילים חברה, אלא גוף עובדים שניצח את המערכת. מורים כתבו לנו שהם היו צריכים להיות האחרונים לצאת, האחרונים לכבות את האור. המשק בקריסה וחזות הכל זה תנאי המורים? הכל דרך החור של הגרוש? זה פוגע במורים עצמם". 

מי מרוויח יותר

בואו נדבר על החור שבגרוש. מערכת החינוך הממשלתית היא המעסיק הגדול ביותר במשק, והוצאות השכר של עובדי ההוראה המועסקים על ידי המדינה מהוות 6% מתקציב המדינה הכולל. לפי דו"ח משרד האוצר, השכר הממוצע למשרה מלאה של עובד הוראה - דהיינו מורים, גננות ומנהלים, ללא מפקחים ועובדי מטה - עמד בשנת 2018 על 12,644 שקלים בחודש כאשר למורים בעלי תואר שני ממוצע השכר הוא 14,434 שקלים לחודש. 

מדובר בשכר גבוה מהממוצע במשק (10,500 שקלים לחודש, בהתייחס לאותה שנה) וגבוה עד גבוה מאוד מממוצע שכר המורים במדינות ה־OECD. לעומת העולם ישראל נמצאת במקומות הרביעי (גננות) עד העשירי (מורי תיכון) בדירוג שכר עובדי הוראה בעולם. השכר החציוני למורים בישראל הוא 11,525 שקלים לחודש, לעומת החציון בכלל המשק שעמד ב־2018 על 7,988 שקלים. 

צביקי וייל, מ"הורים עובדים לשינוי": "אני עובד פי שניים ממורה ולא מגיע לשכר חבריי בעלי ותק דומה בהוראה" // צילום: מרים צחי

"לאורך השנים ארגוני המורים חוזרים על הטענה שהם מוחלשים, שהשכר שלהם נמוך", אומר ג'רמי היימן (46) ממודיעין, אב לארבעה, מהנדס מחשבים, ואיש "הורים עובדים". לדבריו, "בכל פעם שמבקשים מהם להתגמש, בקורונה למשל, הם אומרים: לפני הכל תתקנו את המשכורות. כשאנחנו אומרים שאין התאמה בין ימי החופשה של ההורים לאלו של המורים, הם עונים: אז תגדילו את ימי החופשה של ההורים, אל תיגעו בשלנו, אנחנו מספיק מסכנים. החלטנו לבדוק אחת ולתמיד את תחושת הקיפוח של פערי ההשקעה בעבודה.

"הסתמכנו על מידע גלוי: בדקנו משרה מלאה ב'אופק חדש', לקחנו את מספר השעות השבועיות כפול מספר השבועות שבהם לומדים, והגענו ל־1,315 שעות עבודה בשנה. עובד רגיל, שלפי החוק עובד 42 שעות בשבוע ומקבל במקרה הנדיב 15 ימי חופשה שנתיים, עובד 1,979 שעות בשנה. זאת אומרת שמורה עובד כ־66% ממשרה של שכיר אחר. 

"ההסכמים כוללים 'שעות שהייה' שאינן לימודים פרונטליים, אבל יש עוד שעות עבודה שלא כלולות, מעין 'תורה שבעל פה' שלא מעוגנת בהסכמים. ישבנו עם קבוצת ביקורת של מורים והכנסנו לחישוב עוד 15 ימי עבודה מלאים: חמישה ימי היערכות, חמישה ימים מצטברים של עבודה מהבית ועוד חמישה ימים לאסיפות הורים ולמסיבות. הגענו ל־1,423 שעות בשנה, שזה 72% ממשרה מלאה של כל שכיר במשק. היקף העבודה של עובדי ההוראה קטן משמעותית מכל עובד אחר במשק, 72%, בשכר שהוא בוודאות לא יותר נמוך משאר המשק". 

"אלה לא נתונים סודיים", מוסיף וייל, "אני, עם תואר שני, עובד פי שניים בשעות ממורה סטנדרטי בשתי עבודות תובעניות ולא מגיע לשכר חבריי שיש להם ותק דומה במערכת ההוראה. אני שמח שהם מקבלים שכר גבוה, אבל לא יכול להיות שכשהם נדרשים להיות שם הם לא נמצאים, בתואנות של שכר. אם אתה מרוויח יותר מאחיות או מעובדים סוציאליים ובוודאות עובד פחות, אתה לא יכול לעסוק כל הזמן בהתקרבנות. 

"ארגוני המורים לא נלחמים על הדברים החשובים: איך מורה לא מקבל מחשב נייד? איך קולטים מורה בשליש משרה בשלושה בתי ספר שונים? מדוע אסור למתוח ביקורת על ארגוני העובדים, ומי שיעז - יבולע לו בקידום? אני בעד המורים, אני מפקיד בידיהם את ילדיי ואני חושב שמה שהם מקבלים, הם מקבלים בזכות. אני רוצה להילחם עבורם על הדברים המשמעותיים. למה לא מתגמלים את המורים היותר טובים? הבסיס היחיד לתגמל מורה הוא הוותק שלו. מורה מתחיל מקבל שכר זעום ואז הוא לא יכול להחזיק במקצוע ויש חוסר במורים. כשנותנים תוספות למורים זה תמיד באחוזים, מי שמרוויח יותר מקבל יותר, וכך שומרים את הכוח של המורים הוותיקים. ישראל היא השנייה בעולם בפער בין מורים צעירים למורים ותיקים". 

גורם בכיר במשרד האוצר, ששלח גם דו"חות רשמיים, מאשר את הטענות בנושא שכר המורים. "שכרם עלה ב־37% בהשוואה לשנת 2011", הוא אומר, "ומורה בשיא הוותק יקבל בממוצע 18,823 אלף שקלים לחודש למשרה מלאה. מנגד, מורה מתחיל מקבל בממוצע 7,391 שקלים לחודש למשרה מלאה בשנתו הראשונה. גם אם אתה המורה הגרוע בארץ, שמתאמץ לא להתקדם ולא לקחת תפקידים, תרוויח בפרישה 15 אלף, פי אחד וחצי מהשכר הממוצע במשק". 

"מורה מתחיל מרוויח גרושים ומה שמפצה על זה הם תנאים סוציאליים הכי טובים במשק, למשל קביעות וחופשות", ממשיך וייל, "אחרי 15 שנות ותק, איפה שבני גילי נמצאים היום, מגיעים למשכורות יפות שהולכות וגדלות בלי קשר לתפוקה. תלושי השכר שלהם בלתי ניתנים לפענוח. מורים הולכים בתחושת תסכול של חוסר הערכה ותשלום שאינו מספק, כל סכום שהם מקבלים נראה להם נמוך. מורה שהולך הביתה עם 13 אלף נטו מרגיש שדופקים אותו כי ארגוני המורים זועקים מרה. אבל הברוטו שלו הוא 19, כמעט פי 2 מהשכר הממוצע, וזה על תשעה חודשי עבודה". 

"קמפיינים של שנים גרמו להם להיות משוכנעים שימי השתלמות וקישוט הכיתה הם בהתנדבות, אבל הם לא, הם בתוך הדיל של מורה. החופשות הן לא מתנה והמטלות מעבר לשעות הלימודים הן לא התנדבות. זו אגדה אורבנית שמקזזים להם כסף עבור החופשה. הם מקבלים 12 חודשי שכר עבור תשעה חודשי עבודה". 

"הם מרגישים שהם 'מתנדבים' כי העבודה מוגדרת לפי שעות ולא כשכר גלובלי כמו בכל המשק", מוסיפה ישורון, "כולנו עובדים יותר לחוץ בתקופות מסוימות וצריך שהמורים יפסיקו להרגיש שמנצלים אותם. יפה בן דוד השתמשה בביטוי 'אנחנו לא מתנדבים', אבל כולנו עבדנו אחרת בקורונה, זה לא עושה אותנו מתנדבים". 

"אנחנו לא נגד המורים"

מ־2008 פועלים "הורים עובדים לשינוי" מול משרד החינוך, ארגוני המורים והרשויות המקומיות. הצלחה אחת רשומה על שמם: בית הספר של החופש הגדול ובית הספר של החגים, שמאפשרים להורים לעבוד, ולמורים להרוויח כפל שכר, אם הם בוחרים ללמד במסגרות הללו. 

"הקורונה החזירה אותנו לדיונים שהיו על החופשות", אומר מלאכי בעדני (41), אב לארבעה מ"הורים עובדים". "גם מרן ארז וגם מיוסי וסרמן שמענו את המשפט 'אני מסכים איתכם על חלק לא מבוטל, אבל אבן אחת תפיל את כל החומה'. אצלי במקום העבודה, מתוך 500 עובדים יש 200 שלא חזרו לעבודה עד היום. יש 850 אלף ישראלים מובטלים - וכל המורים עבדו? רב בית הספר קיבל משכורת, במגזרים החרדי והערבי, שרוב התלמידים בהם לא מחוברים למחשבים, כולם עבדו? המורים לספורט ולאמנות, כולם עבדו משרה מלאה? אמרנו בתקופת הקורונה 'מילא שאתם מקבלים משכורות, אבל תורידו לכל הפחות את סעיף הנסיעות'. לא הורידו להם. משלם המסים שילם מיליוני שקלים על סעיף נסיעות למורים ולגננות שישבו בבית". 

ישורון מדברת על מערכת החינוך כעל כווייה אחת גדולה. איפה שנוגעים - הגוף צורח. "תלוש השכר של מורים הוא אחד המסובכים בישראל", היא מסבירה, "הם לא תמיד יודעים מה יהיה בתלוש הבא. בשנים הראשונות השכר נמוך, אבל משלב מסוים העבודה פחות קשה והתנאים יותר טובים. רוב המורים במערכת מרוויחים שכר טוב. לא שומעים אותם. מורים צריכים להיות גאים בעבודה שלהם ולהרגיש בטוחים לדבר. מנהלים וצוותי הוראה שמרגישים לא בנוח עם מסרי הארגונים שלהם חייבים לעמוד לצד המערכת מתוך פחד. זה מצב מאוד בעייתי". 

"הצלחנו להכניס את בית הספר של החופש הגדול, שנתן למורים צעירים אפשרות להגדיל את שכרם. אבל מי נלחם בזה? ארגוני המורים", ממשיך וייל. "בנק ישראל והאוצר בוחנים את תוכנית ימי שישי שלנו, לקצר את החופשים תמורת ימי שישי חופשיים, מה שמיטיב גם עם המורים, אבל ארגוני המורים מתנגדים כי כל שינוי הוא רע. לא כל מי שמבקש שינוי הוא נגדך. אנחנו לא נגד המורים, אנחנו באותו צד". 

תגובות

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "תשעת ימי הפעילות הראשונים של 'בית הספר של החופש הגדול' התקיימו ללא תשלום ההורים, ותוקצבו על ידי המדינה. כלקחי הגל הראשון, המשרד גיבש תוכנית עבודה שבמסגרתה יוקצו 1.2 מיליארד שקלים לקידום הלמידה מרחוק: רכישת אמצעי קצה לתלמידים ולבתי הספר, פיתוח תכנים דיגיטליים והשתלמויות לעובדי ההוראה".

מהסתדרות המורים נמסר כי "עובדי ההוראה פעלו במהלך משבר הקורונה לפי מתווה משרד החינוך. אנו מגינים על זכויות עובדי ההוראה, שגם הם הורים עובדים במדינת ישראל ולא השמרטפים של המדינה שצריכים לשמור על הילדים. תפקידם לחנך ולהעניק ידע, לצד כישורי חיים הנדרשים בחברה. לא כל קבוצת הורים שמקימה עמוד בפייסבוק וממציאה לעצמה שם רשאית לבוא בטענות. סוגיית ימי החופשה של אנשי החינוך נדונה בבג"ץ, שקבע כי לוח החופשות בישראל מתוכנן ומאושר כהלכה. מן הראוי שאנשים אלו יבחרו לעצמם מאבק ראוי אחר - למשל השוואת ימי החופשה של ההורים בישראל לממוצע במדיניות ה־OECD".

מארגון המורים נמסר בתגובה: "ארגון המורים לא קשור לילדי גן ויסודי. מורי ארגון המורים לימדו ברציפות לפי הנחיות משרד החינוך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו