סידרת תעודה העוסקת באיכות סביבה היא אתגר. מראש היא מעוררת תגובות קיצוניות. הירוקים המשוכנעים ממילא עשויים לתת לה צ'אנס, האחרים יראו בה מיחזור של רעיונות וסיפורים ידועים. קשה לדמיין אותה בסביבה אחרי המבול - האמיתי - אבל חיי נצח מובטחים לה בלופים הליליים של הערוץ הראשון. ובעצם, יש שיאמרו שאם מוכרחים להמר על משהו שישרוד את המבול - הרי זו רוממה.
הערה אחת לא קשורה וקשורה מאוד: כמו כל דבר המתרחש כרגע בערוץ הממלכתי, את "אחרינו המבול" יש לחפש ב־511. ערוץ ה־HD הוא הערוץ הראשון החדש, שמבחינה טכנולוגית לפחות יישר קו עם המאה ה־21. ועכשיו לתוכן. אחרי פתיח מצטיין מידרדרת "אחרינו המבול" למחוזות הבנליים ביותר. ברגעים מסוימים היא שבה ומתרוממת, מעלה עוד נקודה חשובה, חושפת עוד נתונים מטרידים - ואז מתרסקת שוב.
נקודת ההתחלה מצוינת. סצנת הפתיחה היתה יכולה לגרום גם לקרניבורים מושבעים לשקול לרגע טבעונות, עם קליפ מצמרר שכוכביו הם בשר וחלב. מהאווירה הקריפית הזו גולשת הסידרה שיצרו חגית גרובגלס ורותם אברוצקי לסידרת ראיונות צפויים עם מומחים מתחומי הסביבה. כולם מכובדים, ומייבשים בהתאמה. המומחים שוטחים תחזיות אפוקליפטיות תוך כדי סיבוב בשטח ("אנחנו מצפים לראות ואנחנו רואים יותר אירועים של חום, של קור, של בצורת, של מכות גשם"), מבהירים שוב ושוב שכדאי לדאוג כבר עכשיו.
כמו רוב הסדרות והסרטים בז'אנר, "אחרינו המבול" ממצבת את עצמה כסידרת הפחדה. בדומה לקודמותיה, היא מתרכזת בביקורת על תרבות הצריכה של בני האדם הגורמת לזיהום הסביבתי. עבור מי שמעט בקי בעניין - בשנים האחרונות קשה לברוח מאיומי הקטסטרופה - היא אינה מחדשת הרבה. המומחים, ברובם, מעלים נקודות ידועות שכבר פורסמו.
הנתונים, הצצים בגרפיקת פופ אפס, ידאיגו בעיקר את מי שחי בעשור האחרון בלי אינטרנט ("על פי ההערכות, 75 אחוזים מהמחלות החדשות שהתפרצו בשלושת העשורים האחרונים מקורם בחיות משק" - שלום לך, שפעת העופות). הביקורת על השלכות צריכת בשר וחלב היא עסק משגשג, ועל כן חומרים לא חסרים. סרטוני אינטרנט, חומרי ארכיון ומרואיינים הגאים להציג את תכולת המקרר הפרטי שלהם נמצאו. בפנים נמצאו - ניחשתם? - ירקות, פירות וקטניות. מי שלא ראה מקרר מלא כוסברה לא ראה אושר מימיו.
הנקודה החיובית בסידרה היא הפרקטיות שלה. אחרי מה שנראה כעוד שטיפת מוח לטובת הטבעונות, מודה אברוצקי - המשמש בסידרה כמראיין, קריין וצלם לפרקים - בקשייו לוותר על בשר. ההסבר, שעל פיו אין צורך לוותר כליל על בשר, אלא להפחית את צריכתו, מעביר מסר בהיר וישים שרבים מהצופים יוכלו להתחבר אליו. הסיום אותת שבניגוד למצופה, "אחרינו המבול" מבינה שתפקידה לא יכול להסתכם בהטפה בלבד. ואם לכדוה"א יש עוד סיכוי להינצל, מהם הסיכויים של רוממה?