הזרוע הקצרה של השמאל מונה היום לפי הסקרים כ-33 מושבים; היא התקצרה בכמעט עשרה מושבים מאז הבחירות. בכל זאת, הזרוע הקצרה הזאת הפכה לאלימה יותר מאי־פעם בעבר. היא מסוגלת לנטרל עד כדי איון את הרוב של הימין שהוא מעל 60 מנדטים. בני גנץ, שבבחירות הבאות, לא בשנה הקרובה, ייאבק על הישרדות מפלגתו, יכול להגיע לראשות הממשלה בעוד שנה וכמה חודשים כשהוא נטול תמיכה ציבורית משמעותית.
החוק שיעלה יאיר לפיד מהווה התרעה על לבנוניזציה; זה אומר אובדן ההסכמה הלאומית על איך בוחרים ראש ממשלה ועל איך מחליפים שלטון. היעדרות כחול לבן מההצבעה פירושה שהקואליציה תמשיך לקרטע ותשרוד את המשבר, אך למעשה גנץ וחבריו לא מסתייגים מחקיקה שנועדה לצורך פסילה אישית של נתניהו. שלא לדבר על כך שהחוק של לפיד מעניק לפקידי המשפטים במשטרה ובפרקליטות את גרזן הווטו על השלטון. זה כנראה אחד מחוקי היסוד של שלטון המיעוט בעל זכויות היתר.
עוד בנושא:
• "ניסיון לערעור היציבות": כחול לבן לא תשתתף בהצבעה על החוק נגד כהונת נתניהו
• ריבלין: "בחירות יפגעו במדינה באופן בלתי נסלח"
• נתניהו על גנץ כרה"מ: "זה תלוי בו"
בנושא התקציב יש היגיון בגמישות תקציבית בחודשים הקרובים. אין מה למהר בקביעת המסגרת הנוקשה של תקציב, כאשר מצב הכלכלה משתנה במהירות והמחוג של רמת התעסוקה, הצמיחה וההכנסות ממסים משתולל. החשיבה היא פשוטה: בקיץ הזה יותר ממיליון בני אדם, שבדרך כלל מוציאים בחודשים האלה את מיטב כספם בחוץ לארץ, נשארים בבית. הכסף שלהם יוצא איפשהו. הוא נשאר בארץ, ולכן זה חייב לבוא לידי ביטוי כלכלי. תיירות הפנים כנראה פורחת. יכול להתפתח גלגל תנופה כלכלי שיתניע מעגלים נוספים.
מנקודת המבט הזו, דחיית הדדליין בהצעת החוק שתעבור היום בקריאה טרומית, עד דצמבר, היא הגיונית מבחינה כלכלית. יקראו לזה איך שיקראו, התקציב שיעבור הוא לשנה. לפי פרשנויות מסוימות, תקציב מעכשיו ועד חודש מארס 2021 הוא הגיוני משום שראש הממשלה חושב שמצבה של ישראל מול הקורונה יתבהר עד אז. ירידה בהדבקה, לצד חיסונים. זה משנה לגמרי את האופק הכלכלי. אבל הכיוון יתבהר גם בטווח של 100 ימים, כפי שקובע החוק של ח"כ צבי האוזר. לכן זה פתרון טוב.
המעניין הוא, שכולם רואים את הפתרון הדרוש בהיבט של "סכנת" בחירות מוקדמות. "לא ייתכן שנמשיך לעסוק באפשרות של בחירות נוספות בעוד אנו סופרים את מתינו. אל תובילו אותנו לנקודת השפל המבהילה הזו", אמר הנשיא ריבלין. הבעיה היא שמהומות רחוב עזה, מחאת הגשרים, כמו גם המשפט נגד ראש הממשלה, מאותתים לציבור שהמגיפה ו"ספירת המתים" לא באמת חשובות. המאבק נגד ראש הממשלה חשוב יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו