"משבר הקורונה החריף את האנטישמיות ברשת"

מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב הצטרף ל-100 ארגונים ברחבי העולם, יהודיים ולא יהודיים, בקריאה לרשתות החברתיות: אמצו את ההגדרה למאבק בגילויי האנטישמיות ברשת, שנוסחה על ידי הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה (IHRA).

למרות מאמצים שכבר נעשו בנושא, הרשתות החברתיות לא אימצו עד כה באופן רשמי מדיניות ברורה בנוגע לגזענות ואנטישמיות, ועל כן במקרים רבים פוסטים אנטישמיים זוכים לבמה בשם חופש הביטוי והדעה.

עד כה, קרוב ל-40 מדינות ושורה ארוכה של ארגונים אימצו את הגדרת העבודה של ה-IHRA, שלפיה "אנטישמיות היא תפישה מסוימת של יהודים, שיכולה להתבטא בשנאה כלפי יהודים, ביטויים פיזיים או רטוריים המכוונים ליהודים וללא-יהודים ו/או לרכושם, למוסדות הקהילה היהודית, ולמוסדות דת".

עוד בנושא:

• הקמפיין הצליח: הראפר האנטישמי נמחק מפייסבוק

• ניצולי שואה במסר מרגש לצוקרברג

• שנתיים מאסר על תנאי לנאצי בן 93

פרופ' דינה פורת, ראש מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, שהייתה בין מנסחי ההגדרה הבינלאומית, מדגישה כי בחודשים האחרונים - ובמיוחד לאור התפרצות נגיף הקורונה - ישנה עלייה חדה בגילויי אנטישמיות בוטים ברשתות החברתיות בעולם.

לדבריה, ההסתה ברשתות החברתיות מגיעה בעיקר מארגונים קיצוניים שהופכים את חופש הביטוי לחופש השיסוי."אנחנו מזהים תופעות של אנטישמיות גם בקרב גילאים צעירים המעלים פוסטים פוגעניים ברשתות החברתיות ומפיצים אותם בקרב קהלים רבים בכל רחבי העולם", אומרת פרופ' פורת. "למרבה הצער, הרשתות החברתיות, שאינן חוסמות או מסירות פוסטים פוגעניים, נותנות במה - גם אם אין זו כוונתן - לאמירות מסוכנות כאלו".

פרופ' פורת מוסיפה: "יצאנו היום בקריאה בינלאומית משותפת, חדה וברורה לרשתות החברתיות בכלל ולפייסבוק בפרט לפעול לעצירת האנטישמיות ברשת. אין ספק שמשבר הקורונה החריף את התופעה. אמנם גם בעבר הציגו את היהודי כמי שאשם בכל 'הצרות של העולם', אך הגל הנוכחי של אנטישמיות הינו חסר תקדים בהיקפו, בייחוד משום שהתפשט בקלות באמצעות הרשתות החברתיות. הפוסטים בהן מעידים על רמה גבוהה של חרדה ופחד בקרב אוכלוסיות רבות מתוצאות מגפת הקורונה".