160 מיליון דולר למאבק בהשלכות הנגיף: התנועות היהודיות נלחמות בקורונה

גם אם ביומיום נפוצות לא פעם ביקורות על המערכת המקובעת משהו של הפדרציות היהודיות בארה"ב, אפשר להחמיא להן בלב שלםבימים אתגריים אלה: 146 ארגונים מקומיים ולמעלה מ-300 רשתות קהילתיות נדרשו לנצל באחת את ניסיונם רב השנים ולהירתם לסיוע תוך כדי תנועה. נכון לרגע כתיבת שורות אלה גויסו ע"י הפדרציות יותר מ-161 מיליון דולר למאבק בהשלכות הנגיף.

"במהלך המגיפה הזו אנו עדים שוב לכוחו של הקולקטיב שתמיד קידם אותנו כעם. אנו כוח בלתי ניתן לעצירה בעולם. ראיתי את זה במו עיניי בתקופה האחרונה ברחבי הגלובוס", מסביר ל"ישראל היום" בהתלהבות מארק וילף, יושב ראש חבר הנאמנים של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA).

עוד כתבות בפרויקט:

-ג'יב אל אוויה: בעולם לומדים עברית מפאודה

-הקורונה רצחה את הפילנתרופיה? תלוי את מי שואלים

"מיליוני אנשים איבדו את מקום עבודתם וסובלים מבידוד חברתי ומצוקה שהביאו למשבר הבריאות הגרוע ביותר במאה שנים. כמובן, זה צפוי להשפיע על המגזר הפילנתרופי, אך ברחבי בשבועות האחרונים. ישראל היא לבה ונשמתה של הקהילה שלנו", הוא מבהיר.

ואכן, הביקורות הנפוצות ביחס לפדרציות ה"דינוזאוריות" והריכוזיות זזו לטובת שורת תרומות, הן בארה"ב והן בישראל, שמעידות על יעילותם. לצד כינוסי הארגונים בקהילות המקומיות, קייטנות, בתי הספר היומיים, בתי כנסת ועוד הוקמו קרן "תגובה והשפעה" לקהילות היהודיות - תוצאת שיתוף פעולה של 8 קרנות יהודיות (JCRIF)- לצד קרן חירום נוספת יחד עם שותפיה בסוכנות היהודית ובקרן היסוד המעניקה הלוואות מידיות, ללא ריבית ובתנאים מיוחדים, לארגונים קהילתיים הנמצאים בסכנת קריסה בעקבות המצוקה הכלכלית והתזרימית שאליה נקלעו.

בין התרומות הבולטות ניתן לציין את 24 מיליון הדולרים שהקצתה הפדרציה במוקד המגפה, מדינת ניו יורק, לצד שורת מגביות חירום שהוקמו במהירות בערים דוגמת סן פרנסיסקו, בוסטון, פילדלפיה ועוד. אלו מספקות צרכים משתנים החל ממזון עבור בהלוואות לטווח קצר ועד לאספקת טכנולוגיה ללימוד מרחוק.

בין הביקורות המוכרות על הפדרציות עולה זו הנוגעת להחלטות הנעשות בחוג מצומצם של אנשים (לצד היעדר "סקרי מיקוד"), סוגיית המנהיגות או מרחב פעילויות "נרחב מדי". בפועל, התחושה היא שלא פעם אין התייחסות - ועל כל פנים לא בזמן אפקטיבי - לשורת צרכים של מגוון אוכלוסיות. הלכה למעשה, התוצאה מתורגמת בשטח בדמות מעבר של תרומות לפרויקטים קונקרטיים באמצעות הקרנות המשפחתיות. בראיית על, הדבר משתלב ביתר שאת עם חילופי הדורות: הדור היהודי הצעיר בארה"ב- המשתלב בהוויה האמריקאית - נוטה לראות במושג "קהילה" משהו ערטילאי ואת מושג המשמעות הוא פוגש בהגשמתו הפרטית כאינדיבידואל.

כבן לניצולי שואה המכהן במגוון גופים חינוכיים פילנתרופיים ומטפל בצרכי ניצולי שואה ברחבי ארה"ב, וילף מתייחס לאתגרי הזמן בפרספקטיבה הנדרשת. "אנשים עדיין מחפשים שני דברים בסיסיים: משמעות וקהילה. הדבר היחיד שמשתנה עם הזמן הוא כיצד אנשים תופסים את ההגדרה האישית שלהם לקהילה - ואף שהיא עשויה להיות שונה מדור לדור, הצורך הבסיסי זהה".

מבט על אילן היוחסין שלו מספק הסבר רחב יותר. משפחת וילף הינה תומכת מרכזית ותיקה של יד ושם בירושלים, התורמת הגדולה ביותר למוזיאון לתולדות השואה ותורמת מרכזית ל"ישיבה יוניברסיטי" בניו יורק. באופן אוטומטי, וילף נדרש לצורך בהפגנת מנהיגות של הפדרציות בעת הזו.

"אנו רוצים להטביע את חותמנו בעולם ומובילים על ידי מתן דוגמא אישית. זה מתחיל ומסתיים באנשים טובים שיש להם את הלב והנשמה - והאמצעים - להפוך את העולם שלנו ולהפנות אותו לכיוון הנכון. בסופו של דבר, אנו נמדדים לפי מה שאנחנו עושים כדי להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמנו. אני תמיד חושב על זה, בכל פעולה בחיי".