"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רה"מ החליפי גנץ צעק על השר כץ: "מהיום הראשון לא רצית לקיים את ההסכם"

על רקע המשבר בקואליציה, קבינט הקורונה התכנס באווירה מתוחה • שר האוצר כץ פנה ליו"ר כחול לבן בטענה כי הוא מעכב הזרמת כסף לאזרחים: "פרטי תוכנית הסיוע סוכמו עם נציגיך" • גנץ: "תסביר למה מהרגע הראשון אמרת לאוצר לעבוד על תקציב חד-שנתי בניגוד לסיכומים?"

,עודכן
צילום: צחי מרים ואורן בן חקון // נתניהו וגנץ

קבינט הקורונה התכנס היום (ראשון) על מנת לדון בחידוש המגבלות על האזרחים, שתוקפן אמורלפוג מחר. הישיבה התקיימה באווירה מתוחה, על רקע המשבר הפוליטי שמאיים על המשך קיומה של הממשלה.

בפתח הישיבה פנה שר האוצר ישראל כץ ליו"ר כחול לבן בני גנץ ואמר: "תאשר להביא מייד לאישור הממשלה את תוכנית הסיוע לציבורים נזקקים ולהאצת תשתיות במשק בסך 8.5 מיליארד שקלים, שאותה אישרנו בממשלה והעברנו בחקיקה בכנסת. פרטי התוכנית סוכמו עם נציגיך ואין שום סיבה לעכב אותם ולפגועבציבורים נרחבים".

שר הכלכלה עמיר פרץ דרש במקביל לאשר מתווה סיוע לעסקים בערים האדומות כפי שעלה במהלך הסגרים בשבועות האחרונים, וכפי שסוכם בישיבות קודמות. המתווה אמור לפצות עסקים שנסגרים ל-14 ימים ואינם מפוצים בכל תוכניות הסיוע הקיימות, ומדבר על פיצוי של 15% מסך המחזור לאותה התקופה שהם עונים על ההוצאות הקבועות.

בתגובה, שר האוצר ישראל כץ התנגד ודרש להצביע על מתווה ההאצה שלו. פרץ ענה בתגובה: “החלוקה שבה אתם מחלקים ואנחנו רק מגבילים צריכה להיפסק. אנחנו שותפים מלאים לחלוקה ולא רק להגבלות. אני מציע שתעמדו בהסכמים הקואליציוניים, תאשרו תקציב דו-שנתי שייתן ודאות כלכלית, ציבורית ופוליטית, במקום לעשות פוליטיקה".

האם ישראל תלך לקלפי בעיצומה של המגפה? // צילום ארכיון: קוקו
האם ישראל תלך לקלפי בעיצומה של המגפה? // צילום ארכיון: קוקו

גנץ התערב בוויכוח בין השניים ואמר לשר האוצר: "נושא הערים האדומות הועלה לפני כמה ישיבות על ידי השר דרעי ולא קשור לעניין הפוליטי. אם אתה רוצה לדבר על יציבות ואנחנו רוצים לגבש יציבות, תסביר למה מהרגע הראשון אמרת לאוצר לעבוד על תקציב חד-שנתי בניגוד לסיכומים? מהיום הראשון לא רצית לקיים את ההסכם".

בתוך כך, הבוקר נחתם הסכם בין משרד הביטחון לחברת "My Heritage" להכפלת מספר הבדיקות מ-10,000 ביום ל-20,000. שר הביטחון בני גנץ ביקר במעבדה ואמר: "לא מדובר בהסכם מסחרי אלא בשותפות במאמץ הלאומי". במפגש הציגו גלעד יפת מנכ"ל החברה ואסף יונגר מנהל המעבדה, את המכשור המתקדם והאופן שבופועלת המעבדהותיארו את פעילותם בקורונה, בדגש על פרויקט ״מגן אבות ואימהות״.

בסיום הביקור אמר גנץ: "לא מדובר בהסכם מסחרי אלא בשותפות במאמץ הלאומי. אנחנו במערכת הביטחון רתומים למאבק בקורונה באופן מלא. במאמצי הרכש שלנו, במאמצי העבודה שלנו בשטח, וגם באמצעות צה"ל. השבוע נתחיל את הפעילות של מפקדת הקורונה בפיקוד העורף ואנחנו כמובן פרוסים בכל מקום בארץ. יש פהמאמץ לאומישכולם שותפים אליו ואני רוצה לברך על כך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר