יום חג למדע: ניתוח ממצאי הניסוי של מאיץ החלקיקים CERN (הארגון האירופי למחקר גרעיני) בשווייץ, שפורסם ביולי אשתקד, מצביע "בסבירות גבוהה" כי אותר החלקיק התת־אטומי בוזון היגס, המכונה "החלקיק האלוהי", אשר מסביר למעשה מדוע לחומר יש מסה. כך מסר אתמול המכון השוויצרי.
החלקיק האלוהי יוצר שדה כוח אשר מייצר מאסה עבור החלקיקים המוכרים כיום.
בוזון היגס הוא חלקיק שאת קיומו שיער הפיזיקאי פיטר היגס בשנות ה־60. התגלית עשויה להיות אחת הפיסות האחרונות החסרות להשלמת הפאזל של המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים - מערך התיאוריות המתארות את כוחות הטבע ואת חלקיקי היסוד שמהם מורכב החומר ביקום. אם החלקיק הוא אכן היגס, המאסה שלו תהיה בערך מה שצריך כדי להפוך את היקום לבלתי יציב בדרך שתגרום לסיום קטסטרופלי שלו בעתיד המאוד רחוק.
מאיץ החלקיקים שב־CERN, שעלותו 10 מיליארד דולר, יוצר התנגשויות פרוטונים עתירות אנרגיה, שמטרתן לסייע למדענים להבין את מהותן של תופעות חדשות כגון חומר אפל ואנטי־חומר.
אך התגלית החשובה ביותר שעשוי החלקיק לחשוף הוא הבנתה של יצירת היקום לפני מיליארדי שנים, שלפי התיאוריה הנפוצה, התרחשה בהתנפצות האדירה הידועה בכינוי "המפץ הגדול".
מדעני מכון ויצמן למדע מילאו תפקיד מרכזי במחקר לאורך כל שנותיו, ובהם פרופ' גיורא מיקנברג, פרופ' אהוד דוכובני ופרופ' עילם גרוס.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו