הלקח מהזוועה בביירות חייב להיות מיושם במפרץ חיפה

אין חיפאי אחד שנחשף לסרטונים המבעיתיםמביירותולמניין הקורבנות המאמיר - ובראשו לא התרוצצה התהייה המפחידה מה היה קורה אילו. מפרץ חיפה המתועש והעמוס לעייפה, גדוש חומרים מסוכנים בדרגות נפיצות שונות. חלקם של אותם חומרים מסוכנים חיוני למגזרים יצרניים שונים, ובראשם ענף החקלאות העושה שימוש בדשנים שונים.

ב־2017 נשמו לרווחה, תרתי משמע, תושבי מטרופולין חיפה והסביבה המונים יותר ממיליון איש, לאחר שבית המשפט המחוזי בעיר פסק על ריקון מכל האמוניה במפרץ וסילוקו. לאחר שהתפוגגו צהלות השמחה, התברר כי האמוניה תמשיך להיות משונעת בכבישי האזור במכליות שייטענו בחומרים מסוכנים, שיגיעו לנמל בספינות. ומכל האמוניה? הוא עדיין בהליך ריקון. גם כאשר זה יסתיים, עדיין יש סכנה בעצם נוכחות המבנה לשכונות מגורים, בתי ספר, חופי הים של חיפה והקריות, צירי תנועה ראשיים בכבישי המפרץ ובסיסי חיל הים בעיר.

כמו רבים אחרים שהתגוררו או מתגוררים באזור, גם עבורי המידע על הסכנה האורבת לי ולמשפחתי מנוכחות המפעלים הפטרוכימיים - לא הטריד את מנוחתי ברמה היומיומית. אך כעת, כאשר התמונות והעדויות הקשות מביירות לא מפסיקות לעלות לרשתות החברתיות, על תיאורי הזוועה שלהן, פחות משעתיים נסיעה מחיפה - על מקבלי ההחלטות בממשלה ובשלטון המקומי לפעול ביתר שאת כדי להבטיח שאירוע דומה לא יתרחש גם כאן.