"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פיתוח ישראלי מבטיח: כך נוכל לזהות את מוקד ההתפרצות הבא - ולצמצם את אזורי הסגר
ממצאים ראשונים של מחקר של חברת הטכנולוגיה הישראלית KANDO הראו כי ניתן לקבוע במדויק מוקדי תחלואת הקורונה בעזרת מערכת הביוב • הניסוי נערך בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון והטכניון • מנכ"ל קנדו: "ביכולתנו לספק לרשויות תובנות לפיהן ניתן לפעול מראש"
צילום: רויטרס - ארכיון // בקרוב נוכל למקד את נק' התפרצות הקורונה?

פיתוח ישראלי מבטיח: כך נוכל לזהות את מוקד ההתפרצות הבא - ולצמצם את אזורי הסגר

ממצאים ראשונים של מחקר של חברת הטכנולוגיה הישראלית KANDO הראו כי ניתן לקבוע במדויק מוקדי תחלואת הקורונה בעזרת מערכת הביוב • הניסוי נערך בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון והטכניון • מנכ"ל קנדו: "ביכולתנו לספק לרשויות תובנות לפיהן ניתן לפעול מראש"

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

מחקר חסר תקדים של חברת טכנולוגיית ניטור השפכים הישראלית KANDO יחד עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון הכריזו היום (חמישי) על ממצאים ראשונים של פרויקט פיילוט לאיתור מוקדי התפרצות שלוירוס הקורונה.

הפיילוט נערך באשקלון, שם הצליחו החוקרים לאתר שאריות של הנגיף במערכת הביוב של העיר. התוצאות הצביעו על היכולת לאיתור מוקדם של מוקדי התפרצות עד למציאת מיקום מדויק של שכונה ואף רחוב מסויים בהם קיים ריכוז גבוה של הנגיף.אחד הממצאים שעלו הוא שאיתור שאריות וירוס במי השפכים מהווה אמצעי גילוי מהיר ומוקדם יותר מאשר בדיקות לבודדים, כאשר לוקחים בחשבון את משך הזמן בין ההדבקה בקורונה ועד להופעת התסמינים.

החוקרים פיתחו שיטה וטכנולוגיית בינתחומית לניטור רשת הביוב, שהתחילה בבדיקות במפעלטיפול השפכיםוהתקדמה "במעלה הזרם" לכיוון העיר עצמה. הטכנולוגיה של KANDO עושה שימוש במערך חיישנים, שהוצבו בשוחות ביוב רבות בעיר, לצד שימוש באלגוריתמים מתקדמים ובינה מלאכותית.

במהלך הפיילוט, נעשה שימוש בניתוח מי שפכים תעשייתיים והוסקו שיעורי האוכלוסייה שנדבקה בקורונה על ידי שימוש במידע הזמין, כולל לקיחה בחשבון של גורמים כמו רכיבים במי הביוב העשויים להשמיד את הווירוס וקצב הזרימה שמדלל את ריכוזו במים.

החוקרים הצליחו לכמת את המידע שנאסף ולתאר במדויק את הממצאים האפידמיולוגיים והסביבתיים. הממצאים סייעו במיקוד אזור ההתפרצות לכדי שכונה מסוימת ואף רחובות בודדים. ממצאי הפיילוט יספקו לרשויות יכולת איתור מוקדם של התפרצויות קורונה ועשויים לסייע בצמצום אזורי סגר.זיהוי מוקדםשל מוקדי התפרצות יאפשרו טיפול מדויק בהרבה וימנעו סגרים נרחבים.

הניסוי שימנע סגר? // צילום: KANDO
הניסוי שימנע סגר? // צילום: KANDO

"זיהוי שאריות קורונה במי ביוב הוא מאתגר ביותר, בשל החומרים הרבים הקיימים במים, כגון פסולת תעשייתית, העשויים לדלל ואף להרוס את שאריות הווירוס", אמר פרופסור נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המתודולוגיה הייחודית אפשרה לנו לגלות ולאתר את הווירוס ולחשב את הריכוז שלו תוך התחשבות בגורמים נוספים.

באמצעות אינטגרציה עםממצאים אפידמיולוגיים, הצלחנו לאתר במדויק את מוקדי ההתפרצות. הממצאים יאפשרו לרשויות לנקוט בפעולות לצמצום התפרצויות בעתיד. הגישה המדעית-בינתחומית בה נקטנו תמשיך לסייע במיגור הקורונה ומחלות אחרות".

הסוף לסגר? // צילום ארכיון: אורן בן חקון
הסוף לסגר? // צילום ארכיון: אורן בן חקון

"ניטור מי הביוב הוא כמו בדיקת דם לעיר שלמה", אמר ארי גולדפרב מנכ"ל KANDO. "הממצאים הראשוניים והמבטיחים מהפיילוט שלנו, מראים שהמערכות המתקדמות שלנו לניטור שפכים יכולות לסייעבאיתור מוקדםשל התפרצויות ואף לגלות את חומרתן. ביחד עם שותפינו הדגמנו שביכולתנו לספק לרשויות תובנות שעל פיהן ניתן לפעול ולהתריע על מוקדי התפרצות, אפילו לפני שתושביהם מפתחים תסמינים. התקווה שלנו היא שנצליח לסייע לערים ברחבי העולם למנוע סגרים נרחבים ולסייע בטיפול של התפרצויות בעתיד".

KANDO היא חברה לניהול חכם של מי שפכים, העושה שימושבביג דאטה, "אינטרנט של הדברים" (IoT), אלגוריתמים מקוריים ובינה מלאכותית, אשר מספקת לעיריות ונותני-שירות מידע ושליטה על השפכים שבאחריותם, על ידי איתור חריגות זיהומיות וחסימות בזמן אמת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...