"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"להשוות את חוקי ההתיישנות של היועמ"ש, לאלו של הח"כים"

הצעת חוק תבקש להקפיא את תקופת ההתיישנות בחשדות המיוחסים לגורם ברשות אכיפה • הרקע: בקרוב תסתיים ההתיישנות של החשדות נגד מנדלבליט בפרשת הרפז

,עודכן
צילום: יוסי זליגר - ארכיון // "להשוות את חוקי ההתיישנות של היועמ"ש, לאלו של הח"כים"

הצעת חוק חדשה שתונח על שולחן הכנסת מבקשת להקפיא את תקופת ההתיישנות שחלה על היועץ המשפטי לממשלה, כדי שיתאפשר לבחון את התנהלותו בפרשת הרפז, לאחרסיום תפקידו.

כיום, משום תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה, אין גוף או אדם שיכולים למעשה לבחון את מעשיו מלבד הוא עצמו או מבקר המדינה, שכבר הודיע שאין בכוונתו להיכנס לבדיקה שכזו. הרקע להצעה: העובדה שבספטמבר הקרוב תעבור תקופת ההתיישנות לחשדות נגד מנדלבליט בפרשה זו. ההצעה מבקשת להשוות את המצב למה שנהוג באשר לחברי כנסת.

פרשת הרפז - הסוף // צילום: פז בר

בדברי ההסבר להצעת החוק, שאותה יזם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) וצפויה להיות מונחת על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה בשבועות הקרובים, נכתב: "מי שמכהן ברשות אכיפה כמוגדר בחוק זה - חלים עליו כללים אתיים, מוסריים ואחריות כבדים ביותר מאשר בכל עבודה אחרת.. לעיתים דברים מתגליםלאחר שנים רבות, אפילו לאחר תום תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, ולא ניתן להעמיד אדם לדין".

עוד נכתב בהצעת החוק כי "כשמדובר באדם שעבד ברשות אכיפה, ובוודאי מי שכיהן כבכיר ברשות אכיפה, הרי יש אינטרס ציבורי משמעותי במיוחד להעמידו לדין גם אם עברו תקופת ההתיישנות ושנים רבות, למען האינטרס הציבורי ולמען יראו וייראו, ובעיקר על מנת לבחון באמצעות העמדה לדין זו גם כשלים נוספים או עבירות אחרות שבוצעו באותה רשות אכיפה באותה תקופה או לאחריה".

ח"כ קרעי // צילום ארכיון: אורן בן חקון
ח"כ קרעי // צילום ארכיון: אורן בן חקון

"לצערי הרב, במציאות של השנים האחרונות נדמה כאילו לבכירי מערכת אכיפת החוק יש חסינות מובנית מפני כל דבר בעייתי, מוסרי או פלילי, שהם מבצעים אוביצעו בעבר", אומר ח"כ קרעי, "מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, המפכ"ל לשעבר ואחרים, שלכאורה עברו על כללי האתיקה או על החוק בשורה של מקרים, עושים הכל כדי להגן איש על רעהו מפני בדיקה או חקירה בעניינם.

אין אדם שהוא מעל החוק, ואין מי שיכול לחמוק מזרועות החוק לעד. סוף האמת להתגלות וסוף הצדק להיעשות. מי שינסה להפוך את תקופת כהונתו הציבורית למבצר ולמגןמפני החוק, כדי שתחול התיישנות על מעשיו, יגלה שהחוק החדש שם סוף לשחיתות השלטונית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר