השמנה ולחץ דם: נתוני החולים הקשים שאושפזו בטיפול נמרץ בגל הראשון

נתוני האמת על החולים הקשים נחשפים:שני גורמי הסיכון העיקריים של חולי קורונה שאושפזו בטיפול נמרץ בגל הראשון היו השמנה ויתר לחץ דם. ל־89% מהמאושפזים (139 מתוך 156) היתה מחלת רקע אחת לפחות.

מחקר שפורסם כעת בכתב העת "Journal of Clinical Medicine", סקר נתונים על 156 חולים שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ ב־13 מרכזים רפואיים בישראל, בין 5 במרץ ל־27 באפריל. החולים אושפזו בטיפול נמרץ בשל מצוקה נשימתית חריפה, אלח דם או קריסת מערכות.

מניתוח נתונים של חולי הקורונה שאושפזו במחלקות טיפול נמרץ בישראל בגל הראשון עולה כי 70% מהם סבלו מעודף משקל או מהשמנה, ו־29% מהם סבלו מהשמנת יתר חולנית. 54% מהמאושפזים בטיפול נמרץ סבלו מיתר לחץ דם. עוד נמצא כי 40% מהחולים סבלו מסוכרת ו־21% ממחלות לב.

עוד בנושא:

•1,106 נדבקים מאתמול; אחוז חיוביים גבוה

•מעל 16 מיליון נדבקים בעולם בקורונה

•על גמזו לשקם את האמון - ולהתכונן לחורף

הנתונים המפתיעים היו כי רק 13 חולים, דהיינו 8%, סבלו ממחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ורק שמונה מהמאושפזים סבלו ממחלת סרטן פעילה, שהם כ־5% בלבד.

נתון מפתיע נוסף היה ש־91% מהמאושפזים לא עישנו מעולם, שניים (1.3%) היו מעשנים בהווה והשאר הפסיקו לפני שנה או יותר.

הנתונים גם מאששים את הנתונים על תחלואה גבוהה יותר בקרב גברים. נמצא כי 69% מהמאושפזים היו גברים (108 מתוך 156 מאושפזים), לעומת 48 נשים (31%). 66% מהמאושפזים (100) נזקקו להנשמה פולשנית. נכון לסיכום המחקר ב־8 במאי, מספר ימי האשפוז הממוצע בטיפול נמרץ עמד על 10, ושיעור התמותה על 56%.

הנתונים נאספו על ידי חיל הרפואה בצה"ל מכמה בתי חולים.

מחלות הרקע הגדילו את הסיכון לאשפוז, אך לא לתמותה: החוקרים ציינו כי "גיל מבוגר, אשפוז ממושך בטיפול נמרץ (15 יום ויותר) ונוכחות של זיהום בדם העלו סיכון לתמותה, אך לא נמצא קשר בין מחלות הרקע כגורם סיכון יחיד לתמותה".

"אנשים שסובלים מהשמנת יתר לרוב גם מתמודדים עם מחלות נלוות נוספות, כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם, בעיות נשימה וכדומה", מסביר ד"ר רז הגואל, המנהל של המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה.

לדבריו, "המחקר הנוכחי מצטרף למחקרים נוספים בעולם, שקובעים שהשמנה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לסיבוכים מנגיף קורונה. השמנה היא מסוכנת ולכן חייבים לפעול כדי לשנות את שכיחות התופעה, גם בעזרת אמצעי הסברה וחינוך כבר מגיל צעיר ועד לעידוד מי שסובל מהשמנת יתר לקבל טיפול רפואי בנושא".

"לא מופתעים"

ד"ר גיל צ'רנין, יו"ר האיגוד לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ומנהבל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בקפלן: "הממצאים לא מפתיעים ואנו רואים נתונים דומים במחקרים נוספים בעולם. השאלה היא אם השכיחות של יתר לחץ הדם היא נסיבתית ונובעת מכך שעם העלייה בגיל 70%-60% מהאוכלוסייה סובלים מיתר לחץ דם, או אם יתר לחץ דם הוא גורם סיכון בפני עצמו, ולכך אין לנו עדיין תשובה ברורה. אנו יודעים שהוא גורם סיכון לאירועים מוחיים ולבביים ולאי־ספיקת כליות. כך שחשוב לטפל בו מכל הסיבות ויכול להיות שאיזון טוב יותר של לחץ הדם יקטין את הסיכון לקורונה".

עוד ציין כי בתחילת התפרצות הקורונה עלה חשש שתרופות ליתר לחץ דם עלולות להעלות סיכון לקורונה, אך כמה מחקרים הראו שאין חשש כזה.