"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עובדי המעבדות לבדיקות קורונה מאיימים: ננקוט בעיצומים
הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים כבר מגל הקורונה הראשון, וכעת מזהירים: ללא התקדמות מיידית במו"מ - מהשבוע הבא יפסיקו לעבוד אחרי 8 שעות • המשמעות המדאיגה: אלפי בדיקות לא יפוענחו
צילום: יוסי זליגר // עובדי המעבדות יוצאים למאבק

עובדי המעבדות לבדיקות קורונה מאיימים: ננקוט בעיצומים

הם עובדים בתנאים בלתי אפשריים כבר מגל הקורונה הראשון, וכעת מזהירים: ללא התקדמות מיידית במו"מ - מהשבוע הבא יפסיקו לעבוד אחרי 8 שעות • המשמעות המדאיגה: אלפי בדיקות לא יפוענחו

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

מאבק עובדי המעבדות הרפואיות עולה מדרגה: במשך כחצי שנה מתלוננים העובדים כי הם קורסים לנוכח מחסור חמור בכוח אדם ועומס עבודה עצום, וכעת - בעיצומו של גל הקורונה השני - הם מזהירים שללא התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר ומשרד הבריאות, בכוונתם לנקוט עיצומים החל מהשבוע הבא.

כיום עובדות מעבדות הקורונה 16, ואף 24 שעות ביממה, אולם העובדים מאיימים כי במסגרת העיצומים יעזבו את המעבדות אחרי 8 שעות בלבד. המשמעות היא שאלפי בדיקות קורונה ובדיקות מעבדה לא יפוענחו, זאת בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם עלייה בתחלואה וכאשר שר הבריאות יולי אדלשטיין הכריז כי הציב יעד להכפיל את מספר הבדיקות היומיות מ־30 אלף ל־60 אלף. עוד לפני השבוע הבא ייצאו העובדים לאסיפות מחאה בנות שעתיים על חשבון זמן העבודה.

עובדי המעבדות מתריעים כבר שנים על מחסור בכוח אדם ועל שכר נמוך, אף שמדובר באקדמאים בעלי תואר ראשון, שני ואף שלישי. המשא ומתן שהתקיים איתם עד לחודש פברואר נעצר, ולמרות דרישותיהם, לא סיפקו להם משרד האוצר ומשרד הבריאות, מאז פרוץ גל הקורונה הראשון, כל פתרון מערכתי, מלבד תוספת לעובדים שמבצעים בדיקות.

דרישות עובדי המעבדה // צילום: יוסי זליגר

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מספר עובדי המעבדה בעלי הרשאה לעבוד במערכת הבריאות עומד על 8,424, אך פחות מחצי מהם (49%) מועסקים בפועל.

בעשור האחרון, ובשונה מכל מקצועות הבריאות, היתה ירידה של 10% בשיעור עובדי מעבדה רפואית. מאז תחילת משבר הקורונה פרשו כבר 100 עובדי מעבדה. יותר מרבע (27%) מהעובדים הם מעל גיל 67, נחשבים בקבוצת סיכון ואינם עובדים במעבדות הקורונה. נוסף על כך יש, נכון להיום, 81 עובדי מעבדה שנמצאים בבידוד, ומדובר בסדר גודל של מעבדה בבית חולים גדול.

אם לא די במחסור בכוח אדם, עזבו עובדים רבים את המעבדות בבתי החולים ובקופות החולים, שם מרוויחים עובדים שכר של 37-31 שקלים לשעה, ועברו למעבדות במכון ויצמן, שם מרוויחים כ־70 שקלים לשעה, ולחברת מיי הריטג' (120 שקלים לשעה).

עובדי המעבדות יוצאים למאבק // צילום: יוסי זליגר
עובדי המעבדות יוצאים למאבק // צילום: יוסי זליגר

"יש כאוס וכעס בקרב העובדים", מזהירה אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות, שנמנעה עד כה מצעדי מחאה, "יש רצון לנטישה ולהפגין כמו העו"סים והאחיות. אני מתקשה לשלוט בשטח. עד עכשיו היינו לויאליים למערכת ולא השבתנו, כדי לא לגרום נזק לחיי אדם. אבל אחרי חצי שנה של קורונה החלטנו להוריד את הכפפות. עד כאן. היום יש לנו פגישה עם הממונה על השכר באוצר, ואם לא נגיע להבנות להמשך המו"מ מהנקודה שבה הוא נפסק בפברואר, נצא לרחובות".

אדמון שיגרה אמש אל ראש הממשלה מכתב ובו האיום לנקוט עיצומים. "אנו מצפים לכך שבחודשים הקרובים נחזה בנטישה מואצת של עובדים רבים במעבדות", כתבה, "אין הצדקה לעובדים צעירים עם תארים מתקדמים לעבוד בתנאים גרועים ובשכר לא ראוי. הנטישה תפגע באינטרסים החיוניים של מערכת הבריאות בכללותה".

"אנחנו לא רוצים לפגוע באף אחד אבל אין לנו ברירה", אמרה אדמון, "לאף אחד לא אכפת. לא מקבלים אחריות, רק שמים פלסטר על הבעיות. שראש הממשלה יקבל אחריות. שר הבריאות לא יודע מה קורה במעבדות".

עוד בנושא:

עובדי המעבדות: "לא עומדים בעומס הבדיקות"

עובדי המעבדות מוחים: "הבעיה לא בנו"

"בגל ההתפרצות השני של הקורונה המעבדות יקרסו"

בעיית כוח האדם במעבדות אינה חדשה: דו"ח מבקר המדינה מ־2016 בחן את קריסת המעבדות הרפואיות והתריע כי עיכוב במתן תשובות מעבדה עלול "לפגוע בבריאות ולסכן חיי אדם. סוגיות המחסור בכוח אדם והיעדר עתודות כוח אדם ידועות למשרד הבריאות כבר שנים, אולם הוא לא דן בסוגיות אלה, לא בחן את השפעותיהן ולא פעל לפתרונן תוך עידוד ותמרוץ ללימוד המקצוע".

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון
יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון

ממשרד האוצר נמסר: "אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, יחד עם משרד הבריאות, מגבשים הערכות לחורף ולהמשך ההתמודדות עם נגיף הקורונה במערכת הבריאות בכלל, ועבור עובדי המעבדות בפרט".

ממשרד הבריאות נמסר: "שר הבריאות מעריך מאוד את עובדי המעבדות ואף ביקר בכמה מעבדות בעצמו. בכל ביקור עניין המעבדות הוא אחד הנושאים הראשונים שעולים מצדו. הערכת השר מתבטאת גם בשטח: מאז כניסתו לתפקיד נפתחה מעבדת מיי הריטג', שהורידה משמעותית את הנטל מעובדי המעבדות.

"עוד התווספו 40 תקני עובדי מעבדה בבתי החולים הממשלתיים, נחתמו הסכמי שכר לשיפור תנאי השכר של כלל עובדי המעבדות ויצא מבחן תמיכה לתגמול עבור עבודת המעבדות, המוערך בחודשים מאי-יולי בכ־120 מיליון שקלים. תקציב זה, אשר יגדל עוד בהמשך, יאפשר העסקת כוח אדם אדם נוסף לחיזוק מערך המעבדות והעלאת מלאי הבדיקות בואכה החורף. כמו כן השר פועל רבות לשיפור תנאי העובדים, מתוך הערכה גדולה לעבודתם המסורה עבור אזרחי ישראל. דרישתם צודקת. בכוונת השר להמשיך לעמוד לימין עובדי המעבדות לקבלת התנאים הנאותים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...