ביום שישי הקרוב, יממה לאחר צום ט' באב, צפויים מתפללי בית הכנסת הארבלים של יוצאי צפון עיראק, בשכונת הבוכרים בירושלים, לעזוב את המתחם אשר שימש לבני עדה כבית תפילה מזה 84 שנה, בהוראת בית המשפט ולאחר הליך משפטי בן 15 שנה נגד בעלי המתחם שמעוניין להפסיק את השימוש בו כבית כנסת. למרות צו ביהמ"ש המתפללים והמתפללות לא אומרים נואש ובעקבות התפתחות בלתי צפויה, הם מקווים שלבסוף תגיע גם הישועה.
"אי אפשר לקרוע קהילה שלמה מבית הכנסת שלה לאחר קרוב ל-100 שנה, אומרת ל'ישראל היום' הילה בן חמו, מתפללת במקום. "מקימי בית הכנסת כבר אינם בין החיים, אך אנחנו, דור הנכדים והנינים מחוברים בשורשנו למקום ומחויבים להם ולמורשת שלנו".
בית הכנסת הארבלים הוקם בשנת 1936 כתוצאה משיתוף פעולה של קהילת עולי צפון עיראק (יהדות אירביל) ובני משפחת זבורוב אשר שטח בית הכנסת היה בבעלותה והם הסכימו לקיים בו תפילות ואף נמנו על מתפללי המקום.
"המתפללים בנו במו ידיהם אבן אחר אבן מתוך אהבת הארץ ורצון לשמר את מורשתם", מספר רחמים פנחסי שסבא שלו היה מבוני המקום ואביו שימש בו כגבאי. במשך שנים ארוכות שימש כרב בית הכנסת הרב חכם אברהם בראזני, אשר שכל את שני בניו במערכות ישראל, אחד מהם הוא לוחם הלח"י משה ברזאני שנתפס על ידי הבריטים ונידון למוות ביחד עם מאיר פיינשטיין. בבית הכנסת מתפללים עשרות אנשים במהלך השבוע ומתקיימים בו לא מעט שיעורים ובסופי שבוע מספר המתפללים והמתפללות גדל.
לפני 15 שנה אחד מצאצאי משפחת זדורוב מכר את השטח בבעלות המשפחה לחברת 'ניו סטייל מזרחי' שבראה עומד היזם דוד מזרחי. לטענת אנשי הקהילה, במעמד המכירה הובטחו זכויותיהם של המתפללים כך שלא ניתן יהיה לפנותם מן המקום. אולם לאחר הליך משפטי ארוך, שכלל הליך גישור שלא צלח, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים כי על המתפללים לעזוב את המקום. לפני כשבועיים דחה בית המשפט העליון את ערעורם.
שי גליק מנכ"ל ארגון בצלמו, שהינו ממתפללי המקום, מציין כי "המקום היה כמו בית שני בשבילי. המקום פתוח לכולם מכל העדות. לא ייתכן שבאבחת כף הוא ייעלם. אנחנו קוראים לראש העיר לדרוש מהקבלן להגיע לפשרה. לא ייתכן שבירושלים עיר הקודש ייהרסו בתי מקדש מעט".
"דור המייסדים חסך אגורה לאגורה על מנת להקים את בית כנסת", אומר פנחסי. "מלבד ספרי התורה העתיקים, קיימים גם לוחות זיכרון לדור המייסדים ולדורות הקודמים של יהודי אירביל. בנוסף יש בבית הכנסת גם לוח זיכרון לחללי מערכות ישראל ועוד עדויות רבות לאותם שורשים חזקים של יהדות אירביל וציונות ישראל בתחילת דרכה. אני רואה את אבי ודודי שהתפללו שם מאז היותם ילדים וליבם נשבר".
בימים האחרונים חלה תפנית מעניינת שנעוצה בעובדה שמבנה בית הכנסת נחשב למבנה בשימור, כך שלא ניתן להורסו. לפי המתפללים, עובדה זו ככל הנראה הובילה את היזם לשקול את מכירת השטח לגורם שלישי כעת הם חוששים כי גורמים חרדיים קיצוניים ינסו לנצל את המצב ולדחוק את רגליהם מהמקום. רוכש השטח, מזרחי, ביקש שלא להתייחס לטענות
הגורם העיקרי עליו תולים המתפללים את תקוותם הוא עיריית ירושלים. לדבריהם, ללא קשר לזהות רוכש הקרקע, ביכולתם להביא בשלל דרכים יצירתיות לפתרון הבעיה הסבוכה ולהשארת קהילת בית הכנסת על כנה.
המתפללים היו אמורים לפגוש בשבוע שעבר את ראש העיר משה ליאון, אך כשהגיעו התברר שאינו יכול לפגוש אותם. "אנחנו לא רוצים בעלות על המבנה", מדגישה בן חמו, "אלא רק להתפלל בו כפי שאנחנו ואבותינו נהגו מיום בנייתו. אם לא יחול שינוי בקרוב, מורשת הקהילה שלנו תימחה מהמקום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו