בפעם הראשונה עוגנו בחוק אחד את כל ההוראות וההנחיות הקשורות להכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה. החוק מפרט מהן סמכויות הממשלה, וכן מפרט את כל ההוראות הקשורות להתקנת תקנות לשעת חירום. "ישראל היום" עושה לכם סדר.
כיצד הופעלו הסמכויות עד כה?
הן הופעלו על פי תקנות ההגנה לשעת חירום מקום המדינה, שהקנו לממשלה סמכות לבצע פעולות ללא פיקוח ובקרה של הכנסת.
האם הממשלה תוכל להכריז על מצב חירום במשק?
היא תוכל לעשות זאת אם תשתכנע כי "קיים סיכון ממשי להתפשטות נרחבת של הקורונה ולפגיעה משמעותית בבריאות הציבור".
האם המגבלות שיוחלט להטיל על בתי עסק ועל פעילויות יהיו מוגבלות בזמן?
כן. תוקפן של מגבלות על בתי עסק, מקומות עבודה, אירועים, מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית יפוג בתום 28 ימים. במקרה של תקנות הגבלת פעילות במרחב הפרטי, תוקפן לא יעלה על שבועיים.
כמה זמן עלול להימשך מצב החירום במשק?
הממשלה רשאית להאריך את מצב החירום לתקופה שלא תעלה על 60 יום עד לתום הוראת השעה ב־30 ביוני 2021.
האם המשלה רשאית לאסור קיום הפגנות מחאה?
הממשלה רשאית להתקין תקנות להגבלת אירועים אשר בשל טיבם מתאפיינים בריבוי משתתפים, ובלבד ששוכנעה שמתקיימות נסיבות שבהן ההגבלות על התקהלות ושמירת מרחק בין בני אדם אינן מספיקות.
האם החוק פוגע בסמכויות הכנסת?
בהחלט. תפקיד הכנסת כרשות מחוקקת לבקר ולפקח על הממשלה, שאינה יכולה לאשר חוקים ללא אישורה. כעת נקבע כי התקנות יחייבו מראש את אישורה של ועדת החוקה. אולם אם בוועדה לא התקבלה החלטה בתום 24 שעות, ייכנסו התקנות לתוקפן. אם לא התקבלה החלטה, יובאו התקנות לאישור הכנסת.
האם החוק החדש מרוקן מתוכן את סמכויותיה של ועדת הקורונה?
בוודאי. ועדת הקורונה הוקמה כדי לדון בהחלטות הממשלה הקשורות להגבלות במרחב הפרטי והציבורי. יו"ר הוועדה ח"כ שאשא־ביטון לא נכנעה ללחצים וגילתה אומץ לב בהגנה על הכנסת. עתה קובע החוק כי מצב החירום והתקנת תקנות בנוגע להגבלת המרחב הציבורי והפרטי יובאו לוועדת החוקה, ותקנות אחרות יובאו לוועדות החינוך, העבודה או כל ועדה שתיקבע על ידי ועדת הכנסת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו