אני יודע שזו דעה לא פופולארית, לצאת דווקא בתקופה כזאת נגד הצבא. מאז פרצה מגפת נגיף הקורונה בחודש פברואר, הלוחמים בצה"ל יוצאים לביתם בממוצע של פעם בחודש ימים. יש כאלה שנשארים בבסיס אפילו יותר. עבור ההורים, לעתים זה כבר לא געגוע – לפעמים זו פשוט כמיהה לראות אותם ולחבק אותם.
כמו תמיד במלחמות, הלוחמים הם אלה שמשלמים את המחיר הכבד ביותר. מתברר שגם בתקופה המטורפת הזאת, כאשר בצה"ל נלחמים באויב לא מוכר (הקורונה), מי שמשלם את המחיר, כמו תמיד, אלה הלוחמים שרק רצו לשרת את המדינה בראבק.
עוד בנושא:
• מחקר: כך הביס צה"ל את הקורונה בגל הראשון
• בעקבות התפרצות הקורונה: צה"ל מבטל אימונים ומצמצם את יציאות החיילים
• זעקת החיילים: "הופקרנו לקורונה"
• צה"ל מחריף את ההגבלות: "חייל שייצא לביתו לא ייפגש עם יותר מחמישה אנשים"
כיום, בחלק מהבסיסים השונים אוסרים על הלוחמים לאכול בחדרי האוכל. גם ל"כוורת", שבעברה הייתה ידועה כשקם, כבר אסור ללכת. הלוחמים נאלצים להסתפק בחמגשיות, ויש כאלה מהם שיאכלו רק מנות קרב.
הרמטכ"ל אביב כוכבי וקצין הרפואה הראשי בצה"ל תא"ל טריף בדר מפחידים חדשות לבקרים כי בקרוב יוציאו לפועל עוצר יציאות. למה, מה קורה עד עכשיו? בינתיים, היום (רביעי) בצהריים, הכניסה למסעדת המבורגרים מוכרת ברחוב אבן גבירול בתל אביב (חדר האוכל הרשמי של הקריה) נראית כאילו מדובר בצבא אחר לגמרי, צבא שאין בו כל חשש להדבקה.
חמישה חיילים מהקריה הזמינו במקום ארוחה כשהם עוטים מסיכה שמסתירה אך ורק את הסנטר שלהם. הריחוק החברתי הוא לא דבר שמטריד אותם, לא אחד מהשני ובטח שלא מהאזרחים שעומדים לצדם בתור ושמחכים בדיוק כמוהם למנת ההמבורגר המפוארת שלהם, מנה שלוחמים בגזרות שונות יכולים רק לחלום עליה.
רב אלוף כוכבי היקר, אם אתה רוצה לדעת מדוע בצה"ל יש הדבקות, זו בדיוק הסיבה לכך. הלוחמים שעושים עבודת קודש ושיוצא הביתה פעם בחודש או אפילו יותר מכך הם לא הסיבה לאשמה. הם שומרים בקנאות על ההנחיות, לא יוצאים מביתם ובקושי נפגשים עם חבריהם כדי להעביר חוויות.
עם כל הכבוד, אם חיילים המשרתים בקריה יכולים לצאת באופן חופשי לאכול מחוץ לבסיס, אז למה לא לתת לאותם לוחמים, שבאמת קורעים את התחת, לצאת הביתה פעם בשבועיים כדי שהוריהם יכבסו את בגדיהם ושיפנקו אותם בבית, במקום להישאר בבסיס לחינם וללא תכלית?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו