זמן להתעורר: הניסיון של חולון יעשה את ההבדל?

1. בגלל תערוכת הלגו "ממלכת הדינוזאורים" שהתמקמה בהיכל טוטו בחולון (כי מי ציפה שיהיה כדורסל באמצע יולי?), נאלצה חולוניה להדרים ולארח באשדוד, ולאורך שלושה רבעים זה נראה כמו המשך ישיר לשלב הבתים, המומנטום של גלבוע/גליל נמשך, והכל היה נגד חולון. אבל הלב של עונת הכדורסל הוא הפלייאוף, גם בעונה מוזרה ומקורננת כזו. והלב של כל משחק פלייאוף הוא הרבע הרביעי. ושם התעוררו הדינוזאורים של חולון - והוכיחו את חשיבותם של הניסיון, קור הרוח והגאווה.

שלישיית הטי־רקסים טרפה את המגרש. יוגב אוחיון (65 משחקי פלייאוף בקריירה) ריכז בתבונה, ביצע עבירות חכמות וניהל את השעון באופן מושלם; שלומי הרוש (29) שמר, חטף והדריך את כולם כמו קפטן אמיתי; גיא פניני (64) קלע את שתי השלשות המכריעות (מאסיסטים של הרוש), לקח את הריבאונד האחרון מזריקה של עצמו, ושלושתם שיחקו ארבע פינות והעבירו את הזמן עד הניצחון. חוויה בפארק היורה.

לכל שחקני הקבוצה הצעירה והתוססת מהגלבוע היו לפני הסדרה חמישה משחקי פלייאוף יחדיו (כולם של יפתח זיו). וכך, מעיין הנעורים של הגלבוע הופך למגבלה, בייחוד בסדרה קצרה, והנה היא מגיעה כבר הערב למשחק הדחה. המומנטום השתנה לחלוטין, משחק עם הגב לקיר ילחיץ יותר, וזכר ההיחנקות בדקות האחרונות צרוב בראשי שחקניה ומאמנה. ומולה חולון הפכה בתוך חמש דקות טובות מקבוצה שרוצה ללכת לים לקבוצה שרוצה פיינל פור, והיא מגיעה לגן נר מלאה אמונה. המפתח שלה יהיה לעצור את מייקל יאנג, שלובש את המספר של קוואי לנארד ושולט מתחת לסלים כמוהו.

00

יאנג מאחר בסגירה על פניני // צילום: עודד קרני

2. ביום שני שעבר התרחשה באותו אולם באשדוד תצוגה ספורטיבית מרשימה לא פחות. את עמית תמיר אני זוכר לטובה עוד מימיו כשחקן נוער אדיר בהפועל ירושלים יחד עם ארז כץ, דרך היותו שותף בכיר לאליפות של חולוניה ב־2008, וגם כמי שהגיע לאמן זאטוטים במתנ"ס השכונתי שלנו ברמת גן.

הוא קיבל על עצמו משימה בלתי אפשרית באשדוד, אבל החזיק את הקבוצה מצוין, השתלט על פול סטול (טבעת אליפות בחיפה וקריזיונר עם תעודות), קידם שחקנים ישראלים (צוף בן משה ועמית אבו) ובכל משחק הגיע קרוב לניצחון, גם אחרי שאשדוד כבר ירדה לליגה הלאומית. הגיע לו הניצחון ההרואי על הפועל ת"א במחזור האחרון. הם השפיעו על הפלייאוף, וירדו כספורטאים.

3. לאחר שהתלהבנו מהעלייה ברמה של הישראלים בשלב הבתים, הגיע הפלייאוף - וחזרנו לדומיננטיות השגויה של הזרים. נראה שכשמגיע זמן הכסף, המאמנים יעדיפו לחיות ולמות על הזרים שלהם.

וכך נועם דוברת קיבל רק עשר דקות בסדרה של ראשל"צ, ובחיפה רק מייקל בריסקר ורומן סורקין קיבלו דקות משמעותיות. שלשום בדרבי, הפועל ת"א הפסידה לא בגלל השיפוט, אלא כי את שלושת הכדורים האחרונים היא שמה בידיים של סק הנרי וג'ורדן דיוויס, שלקחו זריקות קשות ומאולצות על כל ההגנה של מכבי, במקום למסור לים מדר שהיה פנוי, ולאורך כל המשחק היה מדויק וקטלני. פספוס הזדמנות של פעם בעשור.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות