שופטי ביהמ"ש העליון, המשפטנים בפרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לא יאהבו לקרוא מה חושב עליהם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד). העובדה שלנבחר ציבור המשתייך למפלגת השלטון יש דעה כל כך ביקורתית על המערכת המופקדת על שלטון החוק בישראל, ויש לא מעט ח"כים שחושבים כמוהו, צריכה לעורר דאגה.
מדוע אתה אובססיבי כל כך בביקורת שלך נגד המערכת המשפטית?
"בגלל השינוי שחל בשנתיים האחרונות במערכת המשפט כשהח"כים הפכו להיות יועצים וממליצים, והשופטים מרשים לעצמם, לאחר שאנו מאשרים חוק, לבטל אותו גם כשמדובר בחוק יסוד, כמו למשל חוק המסתננים".
אתה סבור שיש לשלול מבתי המשפט את הסמכות לקבוע שסעיפי חוק מסוימים אינם תואמים את חוקי היסוד, ולכן יש לשנותם?
"אני מאמין שבדמוקרטיה, כדי לאפשר לקבוצה מסוימת של אנשים לפסול חוקים, היא צריכה לקבל את הסמכות הזו מהעם, וזאת ניתן לעשות ע"י הקמת בית משפט לחוקה. הגשתי הצעת חוק ולפיה בימ"ש לחוקה יכלול 13 איש ששלושה מהם ייבחרו ע"י הוועדה לבחירת שופטים, חמישה יהיו נציגי ציבור שייבחרו ע"י הממשלה, שני נציגים שייבחרו ע"י הכנסת, אחד ע"י מועצת הרבנות, ושניים ע"י הוועדה למינוי קאדים".
מדוע אתה מאמין שבימ"ש לחוקה ימלא טוב יותר מביהמ"ש העליון את התפקיד?
"כי בימ"ש לחוקה ייצג את כל השכבות, וחבריו לא ייבחרו בשיטה של חבר מביא חבר ולא יהיו בו אנשים עם ניגודי עניינים. כיום לביהמ"ש העליון אין שום סמכות אפילו לבטל פסיק בחוק קיים".
הביקורת שלך מופנית לעבר שופטי בית המשפט העליון או כלפי המערכת המשפטית כולה?
"אני לא מרוצה מכך שהדמוקרטיה שלנו הולכת לעזאזל. תמיד אמרנו שמערכת המשפט שלנו נקייה ואנו סומכים עליה. היום קשה לסמוך עליה, כשאתה רואה שופטים בניגוד עניינים".
כנבחר ציבור, האם אינך חושש כי בביקורת על השופטים, אתה פוגע באמון הציבור בהם?
"יש במערכת בעיות שורשיות. כשהמערכת המשפטית תבין שהאמון שהציבור מעניק לה נפגע בשל החלטותיה, יהיה בכך סימן שהיא מוכנה להשתנות".
אתה חושב ששופטי ביהמ"ש העליון אינם רגישים לביקורת נגדם?
"הביקורת הזו בכלל לא מעניינת אותם. הם אומרים עלינו '120 הח"כים הם לא כאלה חכמים'. עם זאת, באחרונה, בעקבות הביקורת הציבורית, הם התחילו לחשוב פעמיים ולפרסם התייחסות לניגוד העניינים שלהם".
האם הביקורת שלך נובעת מכך שהשופטים אינם מספיק מקצועיים או משום שבהחלטותיהם הם מושפעים מעמדותיהם הפוליטיות?
"גם וגם. בוודאי יש גם שופטים שאינם ראויים לתפקידם. העובדה שהמערכת המשפטית מגינה כל הזמן על עצמה, זו בעיה בפני עצמה, אבל הנושאים האלה יטופלו כשהכל יהיה שקוף".
על בסיס מה טענת באחרונה שהיועמ"ש מנדלבליט שם לו למטרה להפיל את נתניהו? הלא נתניהו הוא זה שמינה אותו למזכיר הממשלה ולאחר מכן קידם אותו ליועמ"ש לממשלה.
"נתניהו עשה טעות כשמינה אותו. כשאנשי הפרקליטות הביאו בפני היועמ"ש את החומרים נגד נתניהו, הוא אמר שמדובר ברכילות ובזוטי דברים, אבל אחר כך הוא שינה את דעתו והפך את החומר לכתב אישום חמור. דוגמה נוספת היא שלפני שנתיים וחצי מנדלבליט כתב חוות דעת שרה"מ יכול לקבל מימון מבן דודו ואין איסור על כך בחוק המתנות, ובאחרונה הוציא חוות דעת הפוכה לחלוטין מעמדתו הקודמת".
מדוע לדעתך הוא שינה את דעתו?
"את זה הבנתי רק באחרונה. היועמ"ש שבוי בידי הכפופים לו. יש תיק נגדו שלא נסגר מחוסר אשמה. ועדת האיתור לבחירת היועמ"ש לא ידעה על כך ועכשיו יש יד נעלמה בתוך הפרקליטות שמאיימת עליו. לא אנוח ולא אשקוט עד שהאמת נגד מנדלבליט תצא לאור. לי אין שום אמון בו".
להחזיר סמכויות לנבחרים
הביקורת שלך היא לא רק על השופטים אלא גם על המשפטנים בפרקליטות. גם בהם אין לך אמון?
"בוודאי. המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, כתבה במפורש בלי למצמץ בספר שפרסמה ש'המטרה שלנו היא להעביר את הסמכויות וקביעת המדיניות מנבחרי הציבור לפקידים'. זה מה שעומד מאחורי המהלכים של אנשי הפרקליטות, ואם לא נטפל בזה, לא תישאר לנו דמוקרטיה".
כשאתה יוצא להגנת נתניהו, אתה מתעלם מכך שתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור בן שלושה סעיפים. אתה באמת מאמין שהוא חף מפשע?
"כל אדם עם שכל ישר שקרא את כתב האישום נגדו רואה שהכל זה עורבא פרח וניסיון לתפור חליפת שוחד".
אתה מאמין שהוא ייצא זכאי?
"אני לא מאמין. השופטים מתבססים על החקירה ועל איומי עדים, ולכן יש סיכוי טוב שיורשע. יש לי חשש שכאילו מראש סימנו את המטרה להרשיע את נתניהו, ולכן קבעו הרכב שבראשו לא יושבת נשיאת ביהמ"ש המחוזי או אחד מסגניה, אלא שופטת שנחשבת אדוקה".
האם אתה חושב שהוא צח כשלג?
"איני רואה קופת שרצים מעל ראשו. ייתכן שנעשו כמה טעויות קטנות ובעיקר אתיות, אבל בדיוק למטרה זו יש חסינות. דבר מהאישומים נגדו לא מצדיק דין פלילי, אלא רק עניינים אתיים".
מי לדעתך ראוי לרשת את מקומו אם יורשע?
"איני רואה מישהו בליכוד שיכול להיכנס לנעליו של נתניהו. אני מקווה שהוא עוד ימשיך איתנו שנים ארוכות וטובות. לפי החוק הוא יכול להמשיך גם אם יורשע, עד למתן פסק דין חלוט".
אתה שבע רצון מתפקוד הממשלה?
"כולנו היינו מעדיפים ממשלה אחרת, גם הליכוד וגם כחול לבן. זו לא ממשלת החלומות שלנו. איני מרוצה מההתבטאויות של שרי כחול לבן נגד הממשלה. הם יושבים בה וקוראים לציבור לצאת להפגנות נגדה".
אתה מרוצה מטיפולה של הממשלה במשבר הקורונה?
"הממשלה חייבת לבצע מקצה שיפורים במהירות קבלת ההחלטות, ובעיקר ביישומן בשטח. אין ספק שהמבנה הפריטטי של הממשלה מקשה מאוד על תפקודה. נתניהו הצליח לנהל את המשבר הבריאותי והכלכלי הרבה יותר טוב בגל הראשון, כאשר היה קברניט אחד. אני מאמין שהוא יצליח בע"ה להשיג את האיזון הנדרש במהרה, לחסום את התפשטות הנגיף ולשקם את הכלכלה".
האם אתה מאמין שהממשלה הזו תחזיק מעמד?
"אם ימשיכו החריקות ויתברר שאלה לא רק חבלי לידה, לא נצליח להגיע לסוף ימי הממשלה. ייתכן שגם לא נגיע לחילופים שבהם בני גנץ אמור להתמנות לראש הממשלה".
לאן שלמה קרעי חותר להגיע?
"הנושא שנכנסתי איתו לכנסת הוא הכלכלי־חברתי, זה הנושא החשוב לי ובו אני עוסק מרבית זמני".
היית רוצה להיות שר הרווחה?
"שר האוצר יותר מתאים לי. אני שואף לשנות את האיזון, להסיר חסמים בנושא המשכנתאות והבנקים. גם היום אני מנסה לתת לשר האוצר כץ עצות, אבל לצערי הוא לא פתוח לשמוע אותן".
ממרכז הרב - למרכז האקדמיה
ח"כ שלמה קרעי הוא בן בכור למשפחה עם 17 ילדים. נולד ברמת גן למשפחה שעלתה מג'רבה שבתוניס. בהיותו בן 4 עברה משפחתו למושב זמרת בנגב משום שאביו, דוד קרעי, התמנה לרב המושב. אחיו הצעיר נפטר בגיל 12 מסרטן במוח. קרעי אומר כי "בגלל היותי הבן הבכור, היתה לי תחושת אחריות כלפי אחיי ואחיותיי הצעירים ורציתי לשמש להם דוגמה".
קרעי מדבר בהערצה על אביו שהוא בוגר בני עקיבא: "איש ציבור בכל רמ"ח ושס"ה. הוא גם היה מודל לחיקוי בשבילי לפעול למען הכלל". בהיותו בן 11 בלבד החל קרעי ללמוד בישיבה החרדית־מזרחית "כיסא רחמים" של הרב מזוז, עד גיל 17. "מאוד אהבתי את התקופה הזו, למרות שהגעתי הביתה רק פעם בשלושה שבועות. זו היתה חוויה מיוחדת", הוא נזכר.
לפני גיוסו לצה"ל (שירת בנח"ל החרדי) למד שנה אחת בישיבת מרכז הרב בירושלים. לאחר שחרורו מצה"ל, למד בביה"ס הגבוה לטכנולוגיה בירושלים לתואר ראשון בחשבונאות ניהולית ומערכות מידע, ובתום ההתמחות קיבל רישיון רואה חשבון. לאחר מכן השלים לימודי תואר שני במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, ובגיל 31 בלבד השלים את עבודתו לתואר דוקטור בנושא תזמון במכונות רב־תכליתיות.
בשנים 2006–2013 היה מרצה במחלקה לניהול תעשייתי במכללה האקדמית ספיר ובאוניברסיטת בן־גוריון. בהיותו בן 24 הכיר את רעייתו אפרת, מורה בבי"ס יסודי. "אחרי פגישה אחת התאהבתי בה, ואחרי חודש שאלתי אותה אם היא רוצה להתחתן". לקרעי ולרעייתו יש שישה ילדים.
קרעי מספר שהמעורבות הראשונה עם הפוליטיקה היתה כשהיה בן 17 כשלמד במרכז הרב בירושלים. הוא עבד בהתנדבות במטה הבחירות של הליכוד, ועסק בתליית שלטי "מחל". ב־2015, כשמפלגת כולנו בראשות משה כחלון קיבלה 10 מנדטים וליכודניקים ותיקים תמכו בו, החליט קרעי להתמודד בבחירות, כי האמין שהליכוד צריך להוביל את הנושאים החברתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו