במלחמה בקורונה גם לתקשורת יש אחריות

פוש: "השרים החליטו: סגר בסופי שבוע", פוש: "בתי הספר של החופש הגדול ייסגרו מיום ראשון", פוש: "על הפרק: סגירת בית הכנסת והחופים" - רדפו העדכונים ביום חמישי האחרון זה את זה. כל אתר וכל מהדורה התחרו מי יצליח להקדים עם חדשות דחופות יותר מאלה של עמיתו.

והנה ביום שישי בבוקר קמנו כולנו להגבלות מצומצמות בהרבה, עליהן בפועל החליטה הממשלה. בתי הספר, בתי הכנסת והחופים לא נסגרו. בסופי השבוע לא יהיה סגר אלא בעיקר הפסקת שופינג. גם איסור ההתקהלות לא משנה באופן מהותי את סדרי החיים של רוב הציבור.

אז מה בעצם קרה פה? האם בבוקר הממשלה החליטה לסגור ובלילה לפתוח? האם הממשלה מבולבלת? או שאולי כלי התקשורת לא כל כך דייקו?

אפשר לומר שכל התשובות נכונות. ביום חמישי בצהריים נתניהו כינס דיון שבו הנוכחים הסכימו שצריך לסגור, אך ביום חמישי בלילה הממשלה שינתה כיוון. אבל, וזה לב העניין, התקשורת שדיווחה על ההגבלות המסתמנות, ואני בתוכה, ידעה בזמן אמת שמה שהומלץ ביום חמישי בבוקר לא יוחלט ביום חמישי בלילה. כולנו, העיתונאים שהעבירו למערכות את המידע, מכירים את הסרט הזה.

מאז פרוץ משבר הקורונה, רצף האירועים הזה חוזר על עצמו. משרד הבריאות ממליץ על צעדים כאלה, המל"ל על הגבלות אחרות, ואילו הממשלה, שהיא הגוף המכריע, בוחרת במסלול שלישי. אנחנו בתקשורת מלווים מקרוב את תהליך קבלת ההחלטות הזה - ומדווחים עליו לציבור בזמן אמת.

עוד בנושא:

• "חוסר הבהירות לגבי ההנחיות יוצר התנגשויות בין שוטרים לאזרחים"

• משרד הבריאות לא פיתח נוגדנים לטעויות

• אין ברירה - צריך סגר: הגיע הזמן לצעדים קשים

הצרה היא שכמדווחים ידוע לנו היטב שיחולו שינויים משמעותיים בין נקודת המוצא לנקודת הסיום. בדרך כלל, יהיו אלה שינויים לקולא כי השרים ממתנים בכל פעם מחדש את ההגבלות שמציע הדרג המקצועי. אולם בתווך נמצא הציבור, שהדיווחים הסותרים מבלבלים אותו.

אחרי שהתפרסמו ביום חמישי בצהריים ההמלצות שגובשו בדיון המקדים, פנו אליי כמה וכמה: אמא שחגגה בר מצווה בשבת לבן שלה ותהתה אם לבטל את האירוע, מכר שהלך לקנות צעצועים לילד כי "הקייטנות מתבטלות ונכנסים לסגר", וחבר שרץ לקניות בשוק כי "יש סגר מיום שישי ב-5 בבוקר". למה? כי מרגע שנזרקה לאוויר המילה "סגר" או "בתי ספר", בלי הסתייגות ובלי המילים "מסתמן/אולי/ לא סופי", או "המלצות בלבד", או "הניסיון מלמד שההמלצות יידחו" - מתחילה היסטריה בציבור. הרי מי יעמוד מנגד כאשר עומדים לכלוא אותו בבית מעכשיו לעכשיו?

בימים מטורפים, שכל העולם מתהפך, הכלכלה קורסת והממשלה לא משתלטת, לפחות אנחנו, "התקשורת", צריכים לעשות את תפקידנו באופן אחראי. כן בהחלט, צריך לדווח אם יש כוונה להטיל סגר, אבל לעשות זאת בצורה מדויקת וזהירה. יש לחדד את ההבדל בין המלצה ראשונית להחלטה סופית, להדגיש שעד החלטת ממשלה ההמלצות של פורומים אחרים אינן מחייבות. ובעיקר, עלינו להימנע מלהבהיל את הציבור כאשר הדבר לא נדרש. כי במלחמה, כבר למדנו, גם התקשורת יכולה לנהוג באחריות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו