באפלה: בישראל הכי פחות חוקרים אפידמיולוגיים במערב

מספר החקירות האפידמיולוגיות בישראל קטן פי עשרה בהשוואה לכל מדינה בעולם המערבי, וגם לאחר תגבורו המתוכנן בקרוב הוא לא צפוי להתקרב לקנה המידה האירופי. כך מתברר מדו"ח של אמ"ן שפורסם אתמול.

במדינות המערביות נקבע תקן של חוקר לאלפי תושבים בודדים, בעוד יחס החוקרים בישראל עומד כרגע על חוקר בודד ל־300 אלף אזרחים. לאחר תגבור מתוכנן הוא אמור להתייצב על יחס של חוקר אחד לכל 30 אלף ישראלים.

עוד בנושא:

•מערך חקירת נדבקי הקורונה בסכנת קריסה

•מחסור בפחות מ-300 אחיות גרר את המדינה לגל השני של הקורונה

•יתוגבר מערך ביצוע החקירות האפידמיולוגיות

מי שרשאים כיום לשמש חוקר מטעם משרד הבריאות הם אחיות אפדימיולוגיות, אחיות וסטודנטים שעברו הכשרה ייעודית.

תנאי סף להקלה

לשם השוואה, במדינת מישיגן בארה"ב יחס החוקרים עומד על אחד ל־1,400 אזרחים, והחוקרים הם מתנדבים. באנגליה יש חוקר לכל 2,200 אזרחים, רק שליש מהחוקרים מגיעים מתחום הבריאות והרחבת המערך היתה תנאי סף להקלות לאחר התפרצות הגל הראשון.

בגרמניה יש יחס של חוקר ל־4,000 אזרחים. בניו יורק יש חוקר ל־6,200 אזרחים, ותנאי הסף לפתיחת הסגר נקבע על חוקר אפדימיולוגי אחד ל־3,333 אזרחים.

ההכשרה בניו יורק לצורך התפקיד היא הקלה שבמדינות שנבחנו, ומדובר בקורס אונליין.

בסינגפור מבצעים את החקירות האפידמיולוגיות רופאים ואנשי צבא, ובניגוד למדינות שבהן החקירות נעשות בעיקר במרכזי בריאות אזוריים, במדינה בחרו לערוך את החקירות בבתי חולים ובבסיסים צבאיים.

שיתוף נתונים בין גופים

"תגבור המערך בכוח אדם הוא חשוב, אך לא מספיק בפני עצמו כדי למנוע גלי תחלואה", נקבע בדו"ח אמ"ן, "נראה כי במדינות המערב ובמזרח אסיה ממוקדים מערכי המחקר האפידמיולוגיים במטרה מבצעית, הכוללת זיהוי מקורות התפרצות וקטיעת שרשרות הדבקה.

"לשם כך מתקיים שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות ועם צוותי בדיקה ניידים, בשילוב יכולת ניהול סיכונים מול מעגלים רחבים.

"כמה מדינות אף הקימו תשתיות מחקר ושיתוף נתונים בין הגופים השונים".

התפיסה העולמית הרווחת היא לאפשר הסרה הדרגתית של מגבלות ריחוק חברתי, תוך הסתמכות על מערכי החקירות הללו.

חיזוק המערכים מתבטא במספר המתחקרים לנפש, בתוכניות ההכשרה, בטכנולוגיה זמינה לתחקור ולניתוח מידע, ובשיתוף פעולה ומידע בין הגורמים השונים (בדיקות, אכיפה ורשויות אזוריות).