מכיוון שאני מודע לחולשותיי, לפני שהגברת הראשונה ואני יוצאים מהבית למפגש עם זרים, אני מעביר את עצמי דרך עיניה הבוחנות כדי לקבל אישור, לשמוע עוד דעה ולוודא שלא לבשתי צבעים שהולמים ליצן ימי הולדת או בגד שראוי שיעבור לפח. אפשר היה להניח שבמשך השנים אלמד את התורה בעצמי ואוכל לקבל החלטות באופן עצמאי, אבל עד עכשיו זה לא קרה.
במסגרת הניסיון לעצב אותי מחדש, הגברת הראשונה ניסתה במשך תקופה מסוימת לגרום לי לרכז את הדברים שאני צריך כשאני יוצא בסוג של תיק,
כדי למנוע את המצב שבו הארנק, תעודת הזהות, משקפי הקריאה, משקפי השמש, המפתחות, ועכשיו גם המסיכה - יושבים כולם בכיסי המכנסיים ומשווים לי מראה של הנדימן (רק בלי היכולת להחליף נורה בכוחות עצמו).
אלא שהיא כשלה במשימה, כי מעולם לא הצלחתי להתחבר לפאוצ׳ים או לתיקי גב. אז אני ממשיך לסחוב את כל הג׳אנק שלי בכיסים, וגם מאבד בגלל זה חלק מהחפצים.
נשים אוהבות תיקים, זה מוסיף ללוק הכללי שלהן, ואפילו אם תוכו של התיק, עם המסטיקים, הליפסטיקים, ספר תהילים זעיר ואלפי פתקים, מזכיר את עזה אחרי ביקור של ליאור רז - מבחוץ הוא משווה להן מראה מסודר ואלגנטי.
גם הדור הצעיר נותן תשומת לב לתיק, בצורתו המעודכנת. באחד משיריה של נועה קירל יש התייחסות חשובה לנושא ההטרדות המיניות, יחד עם אזכור הפאוץ׳ שלגופה ("תשמור על הידיים אתה קצת מתבלבל/ תודה על העניין ולכל מי ששואל/ זה רק אני, הפאוץ' והחום של ישראל"). התיק גם הרחיב את הגדרתו מעבר לתחום האחסון ומתאר גם מטלה מבאסת שהוטלה עליך בזמן לא טוב ("הפלת עליי וואחד תיק, אחי!").
בימים אלו, כשלרבים מאיתנו אין עבודה, בולט לעין מעמדו המשודרג של השר בלי תיק. כמי שלא נוהג להסתובב עם תיקים וגם לא נהנה ממשרה ציבורית, אני מקנא יותר ויותר בפוליטיקאים שקיבלו את התפקיד הנחשק והמסתורי. מינוי נפלא שיש בו המון הטבות ולא יותר מדי אחריות, ונדמה שהשרים שאוחזים בו הם לא רק בלי תיק, אלא גם בלי כישורים מיוחדים. להפך, כדי לאחוז בתפקיד נטול התיק אתה צריך כנראה להיות כל כך חסר כישורים, שלא תימצא מתאים אפילו כדי לקבל תפקיד של שר עם תיק - מיותר ככל שיהיה.
כולנו יודעים שעלותו של שר בלי תיק היא כמה מיליוני שקלים בשנה, אבל לא רבים יודעים איך נראה סדר היום שלו: האם מדובר גם בשר בלי לו"ז? גם אני לא יודע, אבל אני יכול לשער שהוא יוצא למשרד בבוקר עם נהג, כדי שלמרות הנסיעה והפקקים הוא יוכל להמשיך לבצע בלי הפרעה את עבודתו בתחום הבלי תיק; ועם מאבטח, כדי להגן עליו ממי שינסה לפגוע בו או לסחוט ממנו מידע רגיש הנוגע לפעילותם של הבלי ושל התיק.
כדי להיות נאמן לתפקידו כשר בלי תיק הוא מתנייע גם בלי תיק אוכל, אם כי בהחלט מותר לו להיות שר עם טיק ולמצמץ או להזיז את אפו בצורה משונה ככל שירצה. אני משער שבכניסה למשרדו של השר בלי תיק אפשר לחסוך את תפקיד הבודק הביטחוני שאומר "לפתוח תיק בבקשה".
שר בלי תיק הוא אדם עם עמוד שדרה חזק, אחרת יתקשה לחיות עם התחושה שלא מצאו לו תפקיד ביצועי אפילו בממשלה שיש בה כל כך הרבה שרים וסגני שרים, כולל שר לענייני מים, וכשאפילו לאורלי לוי, שהיא שרה בלי מפלגה, מצאו תיק.
מכיוון שמדובר בתחום חשוב ובלתי מוגבל, ברור שאדם אחד לבד לא יכול לבצע אותו. לכן דואגים לרוב למנות כמה שרים בלי תיק. לפיכך השר בלי תיק צריך להיות מנוסה ועוצמתי, כדי לוודא שאף אחד מהשרים בלי תיק האחרים לא ייכנס לו לטריטוריה וינסה לגזול חלק מהבלי סמכויות שלו.
לשר בלי תיק יש פקיד/ה שלא מתייק/ת, כי אין מה ואין איפה, שהרי המשרד בלי תיק חייב להיות גם משרד בלי תיקיות, ובמובן זה הוא מקדם מאוד את החזון של משרד בלי נייר. למרות זאת, העובדים יודעים למלא לו דו"ח על שעות נוספות, לדאוג לתקציב הקשר עם הבוחר, ועוד כמה הטבות שמגיעות לשרים, בלי קשר לשאלה אם הם בלי תיק.
יש לו שלושה עוזרים פרלמנטריים, שרק מטעמי נימוס לא נהוג לכנות אותם תיקנים. יועץ התקשורת שלו דואג שאמצעי התקשורת ידווחו על פעולות המשרד, וקצת חבל ששום גוף תקשורת לא מינה עד היום "כתב לענייני בלי תיק".
לשר בלי תיק יש כמובן את המצרך הפוליטי האולטימטיבי - מקורבים. לחלק מהם דווקא יש תיק. במשטרה. כשהשר חוזר הביתה בערב, הוא מדווח לרעייתו על מה שעשה במהלך היום במשרד, ואם היא חלילה מבקשת ממנו לעזור בעבודות הבית, הוא מזכיר לה ששר בלי תיק הוא גם בעל בלי תיק.
מכיוון שאין סיכוי שימנו אותי לשר בלי תיק - בכל זאת, אין לי שום הכשרה בתחום - אני שוקל לעשות מעשה ולמנות את עצמי לאדם בלי תיק, וכך אוכל לשלב את הקונספציה גם באגפים אחרים של חיי. כמו השר הנ"ל, אני מעוניין לתפקד כבעל בלי תיק, כזה שנהנה רק מההטבות שמנפיקים החיים במחיצת רעייתי, מבישוליה הנהדרים, מהשינה הכיפית איתה, ממצב רוחה הנפלא ומהנסיעות לטיולים בארץ ובעולם. אני פחות מתחבר לקטע המעשי של לפרנס אותה, לעזור לה בכלים, לתחזק את הבית ולתמוך בה כשאין לה מצב רוח.
אני גם רוצה להיות אב בלי תיק, שרק נהנה מחיבוקים ומנשיקות מבנותיו, אבל מעביר למישהו אחר את האחריות לתיק ההסעות, לתיק המימון ולתיק הדאגות והמשברים.
בן להורים מבוגרים זה נחמד מאוד, אבל יכול להיות לפעמים תיק כבד, ואשמח לחלוק בנושא עם מי שמעוניין להפוך לבן בלי תיק.
על פי הרעיון הזה, אני בהחלט יכול לדמיין עולם נהדר, שבו עוד אנשים לא לוקחים שום אחריות ולא עומדים בשום משימה. נהג מונית בלי רישיון נהיגה, סמנכ"ל חברת הייטק בלי תיק ובלי מושג בטק, או כדורגלן בלי תיק, שלא מחויב לשום משימה קבוצתית ויכול לשוטט במגרש להנאתו.
מכיוון שמדובר במקצוע נדרש בימינו, גם האוניברסיטאות צריכות להושיט יד ולהתחיל להכשיר עובדים בתחום הבלי תיק. תמו הימים שבהם אמא יהודייה רצתה בן או בת רופאים או עורכי דין. היום כולנו חולמים שיום יבוא והילד שלנו יהפוך לשר בלי תיק. כך הוא יוכל להשפיע, להתפרנס בכבוד, ולהיכנס לדפי ההיסטוריה בחלקת בלִיי האומה בהר הרצל.
yairn@israelhayom.co.il
