מה יש במרחב שעושה לנו את זה כל כך? הבתים הגדולים מגרים את דמיוננו וכיסנו. האם זה באמת כי צריך? הרי פעם חיינו בשיכוני עולים, 3 ילדים בחדר, והיה לנו טוב, כל כך טוב, במטבח הקטנטן שהיה גם חדר אוכל, מקום להכנת השיעורים, החמ"ל של הבית.
מהמטבח יצאו תמיד תבשילים מהבילים וריחניים, כאלה שהכי עושים לנו גם היום תחושה של אמא. בשישי הצטופפנו בסלון הקטן עם טלוויזיית הסוני החומה וצפינו בסרט ערבי. לכולנו היו פחות או יותר אותם מרחבים, וזה הספיק.
מה קרה בשני העשורים האחרונים שאנו רוצים וצריכים הכל בגדול? האם זו תרבות השופוני? אולי הפכנו מפונקים? או שאולי אנחנו פשוט רוצים יותר ומאמינים שמגיע לנו?
היות שאני יותר מתכננת פנים ופחות אנתרופולוגית, קטונתי מלתת את התשובות. אבל איך לגרום לחללים להיראות גדולים ומרווחים יותר? אני על זה!
אחד הדברים שהכי גורמים לצפיפות ותחושת מחנק הוא עומס ויזואלי. אם באנתרופולוגיה עסקינן, המוח שלנו מורגל בקווים ברורים וסימטריה. מחתך הזהב של דה וינצ'י ועד בר רפאלי, אנו זקוקים לקווים ישרים, נאים וצפויים מראש.
קיר בסלון בפנטהאוז עם ארון משקאות ענק // צילום: ליאור טייטלר
עומס ויזואלי, בין אם הוא ריבוי של ריהוט, ריבוי צבעוניות או סתם בלגן של צעצועי ילדים, נעליים זרוקות וכביסה, מכביד על ההתניות הרגילות שלנו ויוצר תחושה שקטן ומחניק פה.
כדי להימנע מכך עד כמה שניתן, נתחיל מחללים ישרים ומוגדרים. אם יש בביתכם פינות ומבוכים, רצוי ליישר אותם בבנייה או להסוות אותם בעזרת ריהוט ואיבזור.
כמו כן רצוי להגדיר מראש את מקומו של כל דבר ולהכין עבורו אחסון ייעודי. למשל, אם יש אצלכם כמו בכל בית ישראלי מצוי בעיית נעליים זרוקות, ריכשו ארון נעליים בכניסה לבית. אם אתם פריקים של קונסולות משחק ואביזרי מדיה, דאגו למזנון רחב שיכיל אותם. אם אתם כמוני ועשרות ספרים זה הפטיש שלכם, רכשו מראש ספרייה גדולה ככל הניתן והחליטו שכל העושר הזה יהיה רק שם.
כל מה שלא תכינו לו מקום מראש ימצא את עצמו על שולחן פינת האוכל שלכם. כן, בעיקר הכביסה. רובנו מעדיפים לשבור את קירות האמבטיה ומרפסת הכביסה ולהרחיב את האמבטיה, אבל לא תמיד זה נכון. לפעמים עדיף אמבטיה קטנה אך נקייה ומסודרת, כאשר כלל אביזרי הניקיון וסלי הכביסה מוסתרים בנפרד.
קיר בדופלקס עם ארון בכניסה // צילום: ליאור טייטלר
כנ"ל לגבי הימנעות מארונות גדולים בסלון וחדרי הילדים. לפעמים עדיף לאבד שטח ריצוף לטובת אחסון מרווח. באופן כללי, העדיפו ריהוט בהיר ומלא באחסון על פני ריהוט בגוונים שונים וללא מטרה מוגדרת מראש.
עוד טריק קטן שאני אוהבת: פזרו בבית בכל מיני מקומות סלסלאות נוי דקורטיביות, שיוגדרו מראש כאזורי הבלגן - מכסף קטן ומפתחות שמסתובבים ועד עבודות היצירה והלגו של הילדים. כך ברגע אחד תוכלו לזרוק הכל לשם וליהנות מחלל מסודר, מרווח ונעים, כפי שחלמתם.
בשיתוף שחר הכט, מתכננת ומעצבת פנים, זוכת "מעצבת השנה" של מגזין בניין ודיור, יו"ר ארגון מתכנני הפנים לשעבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו