"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"הממשלה יכולה לממן את הסיוע"
נגיד בנק ישראל פרופ' ירון בישיבת הממשלה: "ישראל זוכה לאמון רב בשווקים בעולם" • עם זאת, יחס החוב־תוצר יעלה עד לסוף השנה הבאה ל־78% • הגירעון יגיע ל־13% ובשנה הבאה ל־7%
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יהושע יוסף

"הממשלה יכולה לממן את הסיוע"

נגיד בנק ישראל פרופ' ירון בישיבת הממשלה: "ישראל זוכה לאמון רב בשווקים בעולם" • עם זאת, יחס החוב־תוצר יעלה עד לסוף השנה הבאה ל־78% • הגירעון יגיע ל־13% ובשנה הבאה ל־7%

ערן בר-טל
, עודכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר אתמול בישיבת הממשלה כי "זה הזמן לנצל את כריות הביטחון שיש ברשותנו כדי לשכך את פגיעת המשבר, ולאפשר למשק ולציבור לעבור אותו תוך פגיעה מינימלית".

לדבריו, "מאחורי המספרים והנתונים יש אנשים. המדיניות צריכה לאפשר את שגרת החיים לצד הנגיף, והתאוששות מהירה כשנוכל להחזיר את המשק להפעלה מלאה. רשת הביטחון הכלכלית שגובשה, גם בסיוע בנק ישראל, תקל על שכירים, עצמאים ועסקים קטנים שנפגעו מהמשבר לצלוח את התקופה עד להתאוששות המשק, בצורה שתאפשר להם לחזור לפעילות עסקית ולצרוך באופן מהיר יותר. בכך היא מאריכה למעשה את ה'גשר הכלכלי' שנדרש למשק על מנת לצלוח את המשבר".

פרופ' ירון שיקף לממשלה את משמעות החלטותיה עד כה, כשסיכם שהעלות התקציבית של התוכנית החדשה תתבטא השנה בעוד 15 מיליארד שקלים ובשנה הבאה ב־27 מיליארד שקלים. הסכומים האלה מתייחסים להוצאה תקציבית בלבד, והיא אינה כוללת 50 מיליארד שקלים נוספים שהועמדו עד כה ו־28 מיליארד שקלים שנוספו במסגרת תוכנית הסיוע האחרונה. "חשוב לזכור", אמר הנגיד, כי "מדובר בעלות פוטנציאלית, בהנחה ששיעור האבטלה לא ירד אל מתחת ל־10%. במקרה כזה הגירעון עשוי להגיע השנה לכ־13 אחוזי תוצר וב־2021 ל־7 אחוזים, ויחס החוב לתוצר לכ־76 אחוזי תוצר בסוף 2020 ולכ־78 אחוזי תוצר בסוף 2021".

הנגיד הבהיר כי לממשלה יש יכולת לממן את התוכנית וכי השווקים בעולם נותנים אמון רב בכלכלת ישראל ובמחויבות של הממשלה לשמור על משמעת פיסקלית. "מובן שכאשר המשבר ישכך יהיה צורך לטפל גם בהפחתה הדרגתית של החוב שנצבר - ועוד יצטבר - במהלך הטיפול במשבר", הבהיר פרופ' ירון.

עוד בנושא:

• נתניהו הודיע: מענק מיידי לעצמאים, דמי אבטלה עד יוני 2021 ושורת הקלות והטבות

• הסתיימה פגישת נתניהו ונציגי העצמאים - ההפגנה תתקיים כמתוכנן

• "קוראים לממשלה להתעשת": אלפים השתתפו במחאת העצמאים בת"א

• האלימות שאחרי ההפגנה: עימותים קשים עם המשטרה וחסימות כבישים בתל אביב

יוזכר שאחרי פרוץ המשבר, הממשלה הקודמת יצאה בשני גיוסי איגרות חוב בעולם, שנענו בביקוש גבוה מאוד לטווחים ארוכים - חלקם ל־50 ול־100 שנה - טווח שהונפק לראשונה מאז קום המדינה. בשני הגיוסים הללו גויסו יותר מ־70 מיליארד שקלים (במט"ח), בריביות נוחות במיוחד. על זה מדבר הנגיד כשהוא מסביר את מצבה הטוב של ישראל בשווקים הפיננסיים בעולם.

הנגיד הוסיף והבהיר את מחויבות הבנק בתקופה זו לסייע למקורות אשראי ולריבית נוחה לעסקים ולמשקי בית, ולא רק לממשלה: "אנו מפעילים לשם כך מכלול צעדי מדיניות ופועלים כדי להוריד את עלויות הגיוס לממשלה, למגזר העסקי ולמשקי הבית, ובדגש על הפעלת תוכניות שיסייעו גם לעסקים הקטנים והזעירים".

בארץ, כמו בעולם, ברור לממשלות ולבנקים המרכזיים שהכלי הראשי כעת הוא אשראי, מכיוון שהיומרה לפצות עסקים ויחידים על פגיעה במחזורים הולכת ונעשית פחות ריאלית, ככל שמבינים שלא מדובר במשבר זמני.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...