אהרון אהרון
מנכ"ל רשות החדשנות
שימש המנכ"ל הראשון של אפל ישראל, ולשעבר סגן נשיא טכנולוגיות חומרה בחברת אפל העולמית. בעל תואר ראשון בהנדסת מחשבים ותואר שני בהנדסת חשמל
אהרון אהרון, ישראל רושמת אקזיטים במיליארדי דולרים, גאוותנו הגדולה היא על היותנו אומת הסטארט־אפ. אבל עתה, נוכח הסגירה המחודשת של המשק, נראה שאנחנו נכשלים בדברים הקטנים, ודווקא האומה הטכנולוגית שלנו שוב תחת הגבלות כי לא הצלחנו לבצע תחקיר אפידמיולוגי סביר. אולי אנחנו לא כל כך טכנולוגיים ומתקדמים כפי שמספרים לנו?
"אנחנו נעים כל הזמן בשני נתיבים: פן אחד והכרחי הוא האסטרטגיה ארוכת הטווח של החדשנות הישראלית, שמטרתה היערכות לאתגרים עתידיים. בפן השני התנועה היא בכיוון מערכת מתודולוגית, סיסטמתית ומובנית של פעילות מול התעשייה והחברות בישראל. אני לא מבקר פעילות שאני לא מכיר, אני יודע לומר שכששומרים על פעילות מבוקרת, מנוהלת, רציפה וקוהרנטית לכל הצדדים ניתן לחזות את התוצאות ולנהל אותן - גם בהחלטות האסטרטגיות וגם בדרך הביצוע".
ידוע שאתה אגוז קשה לפיצוח. אולי ננסה מכיוון אחר: גוגל, סמסונג, אפל ומיקרוסופט כולן משקיעות בתחום הבריאות. ההוצאה העולמית על בריאות מטפסת בצורה דרמטית וצפויה להגיע ל־10 טריליון דולר עד 2022. איך הגענו למצב שבשנת 2020 נגיף אחד עוצר עולם שלם?
"מה מעניין את כל החברות האלה? הקשר שבין אלמנט ה'דאטה', נתונים, שהרי הן עוסקות בדאטה, לבין מערכות הבריאות. קיים קשר הדוק של שימוש במידע מתוחכם כדי לייעל את מערכות הבריאות. לגבי הקורונה, לא היה לנו מספיק מידע. נוצר קשר הדוק בין הכלכלה לבריאות, ומבחינה גלובלית אנחנו רואים עצירה של הכלכלה העולמית. זה נובע מכך שלא ידענו הרבה על הווירוס שהגיע מסין.
"הבעיה היא קודם כל לזהות את הנגיף". בדיקת קורונה // צילום: אורן בן חקון
"סין לקחה פעולות אגרסיביות מאוד, כמקובל אצל הסינים, למשל סגרים מוחלטים על ערים. מכיוון שלא היה מספיק מידע, גם מקומות אחרים בעולם ביצעו פעולות דומות. היום אנחנו בשלב הגיוני יותר, שבו ניתן לבחון מה באמת הנזק הבריאותי שנוצר, ומה המחירים שמוכנים לשלם כלכלית".
כשגוגל ואפל נפגשות
מה בכל זאת אפשר לעשות כדי למנוע מצב עתידי שבו אנחנו עומדים כמעט חסרי אונים מול איום כזה? אתם משקיעים רבות בתחום ה"ביו־קונברג'נס", שילוב שיטות ודיסציפלינות מתחומי הביולוגיה וההנדסה, שצפוי להיות אחד מגלי הטכנולוגיה המרכזיים שניצבים לפנינו. איך זה עשוי לסייע לנו בהתמודדות הנוכחית והעתידית?
"ראשית זה יבוא לידי ביטוי בתחום האבחון, הדיאגנוסטיקה. באמצעות ביו־קונברג'נס יתאפשרו רמות דיאגנוסטיקה טובות ומהירות יותר מבעבר. אחת הבעיות היסודיות שיש לנו היום עם הנגיף היא קודם כל לזהות את קיומו.
"לא מזמן קראתי אצלכם, ב'ישראל היום', ששרשרת ההדבקה נאמדת בחמישה ימים. אחרי חמישה ימים זה די מיותר לדעת מהי שרשרת ההדבקה - כי כולם הדביקו את כולם. אם היה אפשר לעשות את זה ב־15 דקות אז היינו במצב טוב הרבה יותר.
"תחום נוסף שביו־קונברג'נס רלוונטי לו הוא מציאת חיסון בצורה מהירה יותר, למשל באמצעות שיטות שמבוססות על דאטה, ובאמצעות סנסורים ביולוגיים על מנת לזהות דברים. הפן השלישי שבו התחום הזה רלוונטי הוא היכולת לבצע ניטור בצורה רציפה יותר".
כאן אתה הופך להיות קצת מוטה. חלק מתפקידך באפל היה פיתוח השעון החכם - סמל הניטור.
"נכון שאחד הדברים החביבים עלי לניטור הוא השעון, אבל ללא ספק זה תחום משמעותי לשיחה שלנו. היכולת לבצע ניטור רציף כדי למצוא חריגות עשוי להיות קריטי. כלומר, כאשר אדם לפתע מרגיש סימנים שונים מהרגיל שניתנים למדידה, למשל עלייה בחום או בדופק, אפשר להתריע על כך בזמן אמת. כשאדם כזה נבדק ומקבל תוצאות בתוך רבע שעה, אז שרשרת ההדבקה במחלה נעצרה בשלב ראשוני יחסית. אם היינו מזהים אדם חולה בתוך דקות, כאמור, היינו במצב מצוין".
בעניין פיתוח החיסון ואמצעים נוספים למיגור המגיפה, צריך לצפות לאיזשהו שיתוף פעולה מצד חברות ענק בזמן משברים כאלה?
"אביא לך כדוגמה את האנלוגיה הישראלית. כשפרץ משבר הקורונה, אחד הדברים היפים שקרו בישראל הוא היכולת לשתף פעולה ברמה שלא נראתה: היחידות הטכנולוגיות של צה"ל שיתפו איתנו פעולה, עם מפא"ת, עם בתי החולים. כולם משתפים פעולה על אותו דאטה, שזה דבר יחסית חריג. כשאין משבר, ייתכן שבעיות אגו מקשות על הדברים הללו להתרחש.
"תוצאות לא טובות לאורך זמן". משרדי אמדוקס בכפ"ס
"אנחנו רואים שיתופי פעולה יפים מאוד בין המדינות והחברות, וגם בין חברות הטכנולוגיה עצמן - לא בסודות, אלא בשימוש בתובנות שנובעות מהמשבר עצמו. אתה רואה שיתופי פעולה רבים שהיו בלתי אפשריים לפני זה - למשל בארה"ב, בין גוגל לאפל. אנשים משתי החברות נפגשים - הבעלים, יושבי הראש, המנכ"לים - הם מדברים ומוצאים פתרונות משותפים, זה קורה".
"איכון עלול להיות פולשני"
הזכרת תהליכים שמואצים בשל הקורונה. ב־2030 נדע להתמודד עם מגיפה שכזאת בצורה טובה יותר?
"קריאת ההשכמה לא היתה כתוצאה מהווירוס אלא כתוצאה מהכלכלה. אם אתה רוצה לקפוץ ל־2030, הרי מרבית השיטות היו גורמות לכך שהדיאגנוסטיקה והתהליכים למציאת חיסון יהיו מהירים הרבה יותר. אגב, התופעה הזו של 'סגירת העולם' היא בעיה של דיאגנוסטיקה, לא בעיה של חיסון. כך או כך, הקורונה נתנה 'בוסט' לא נורמלי לכל מערכות הבריאות".
מעבר לקורונה, יש משהו גדול יותר שאנחנו צריכים להיות מודאגים ממנו בימים האלה בזירה הטכנולוגית־בריאותית?
"כן. סכנה אחת היא קיום המחלות הכרוניות שלא הולכות להיעלם. סכנה נוספת היא שימוש לא נכון בטכנולוגיה. ככל שהטכנולוגיה תהיה נגישה יותר, היא עלולה להגיע לגורמים שלא חפצים ביקרנו. בשימוש למשל בסנסורים שינטרו מצב רפואי - נדרשת שמירה ברמת הסייבר על המידע, כדי לא לקבל מידע מוטעה על אדם. אנחנו לא רוצים שאדם חולה מאוד ייחשב לבריא, ולהפך. 'הפיכת' הרבה מאוד אנשים בריאים לחולים מעסיקה את מערכת הבריאות ועלולה להביא לקריסתה".
לא צריך ללכת עד למחוזות של התקפת סייבר. די לראות את איכוני השב"כ המוטעים שנשלחו לאזרחים.
"איכון מדויק למשעי הוא פולשני למדי ועלול להפר את פרטיות האזרחים. יש איזון בין פרטיות בשיטות חודרניות לבין איכון מדויק. זה בדיוק האיזון שאני עוסק בו לא מעט בין טכנולוגיה לרגולציה. דוגמה נפלאה לנושא היא הרכב האוטונומי. נכון להיום רמת הפיתוח היא כזאת שיש לא מעט חברות שכבר פיתחו רכב שיכול לנוע בכבישי ישראל. אולם, מאחר ששאר המכוניות אינן אוטונומיות, ויש עוד לא מעט סוגיות אתיות ומנהלתיות בשל הרגולציה, אנחנו עדיין לא רואים רכבים אוטונומיים מלאים נעים בחופשיות על הכבישים. לא תמיד טכנולוגיה ורגולציה חיות יחד, ועלינו לשאוף להתאים ביניהן תוך כדי בחינה מתמדת של השירות לאזרח".
עוד בעניין הרגולציה - חרם הצרכנים על פייסבוק מתרחב, על רקע המדיניות המתירנית של הרשת החברתית בפרסום תוכני שטנה או תכנים מפלגים ושקריים. מי ינצח בקרב הזה, פייסבוק או המפרסמים? ומהן ההשלכות על התפתחותן של רשתות חברתיות והאינטרנט בכלל?
"הקִדמה הטכנולוגית 'רצה' הרבה יותר מהר מהרגולציה וההתאמה של הטכנולוגיה למציאות. אנחנו צפויים בשנים הקרובות לראות שינויים רגולטוריים משמעותיים, שמטרתם מתן תגובה הולמת לטכנולוגיה המתפתחת. אחת המטרות שלנו היא לראות איך הרגולציה אצלנו מתקדמת יותר מהר, ואנחנו עוסקים בכך רבות".
"אני מודאג באופן לאומי"
עוד נגזרת של הקורונה היא המצב בהיי־טק. עד כמה הפיטורים הצפויים באמדוקס ובתעשייה האווירית צריכים להדאיג אותנו?
"תעשיית ההיי־טק לא שונה מסך כל התעשיות. באשר לאמדוקס, תוצאותיה העסקיות היו לא טובות לאורך זמן, יש לה מתחרים רבים וערך השוק שלה הוא סביב שירותים שהיא נותנת. רמת השירותים שלה נפגעה משום שהלקוח המרכזי שלה הוא AT&T, וכשהפעילות שלו נפגעת ב־7-6 אחוזים אז גם אמדוקס נפגעת.
"אפל ווטש" מנטר קצב לב
"ככלל, תחום ההיי־טק ספג ירידה בביקושים, שהתבטאה במכירות. לפי הסטטיסטיקה שלנו זה בין 25 ל־30 אחוזים. זו ירידה משמעותית. גם במימון, לפי המודלים שלנו, צפויה לאורך השנה ירידה של 30-25 אחוזים. מצד שני, יש חברות שעלו, למשל 'וויקס' או חברת המשחקים 'פלייטיקה', כי אנשים יושבים בבית ומשחקים.
"כדי להתמודד, פיתחנו תוכנית שנקראת הערוץ המהיר, שנועדה לחברות שכן ספגו את הירידה במכירות והירידה במימון, וכתוצאה מכך יש להן בעיית שרידות. השקענו בתוכנית הזאת 500 מיליון שקלים, לחברות שזקוקות למזומנים נוספים כדי לצלוח את תקופת המשבר. השקנו עוד תוכניות בעלות כוללת של יותר ממיליארד שקלים כדי לסייע למשק".
אתה סבור שהבועה עומדת בפני פיצוץ?
"הבועה לאט־לאט מתפוצצת. ראינו עוד לפני הקורונה את ההשקעה הפוחתת בחברות קטנות ומתחילות. זה אומר שבעוד 5-4 שנים יהיו פחות חברות כאלה. זה נובע כתוצאה מכך שמרבית המשקיעים הולכים לחברות בוגרות יותר, שם הסיכון נמוך יותר. בחברות מדעי החיים, למשל - שזמן ההבשלה הוא בערך 15-10 שנה - אנשים אומרים 'למה שאשקיע עכשיו, יש לי חלופות טובות יותר לכסף'. זה חלק מהאידיאליזציה של הבועה.
מארק צוקרברג // צילום: אי.פי
"הקורונה האיצה את כל התהליכים האלה, ויש שינוי פרדיגמה משמעותי שאנחנו מתעלמים ממנו: הימים שלפני ואלו שאחרי הקורונה יהיו שונים. אנחנו כבר רואים את זה בדמות עבודה מהבית, יש חברות שהצהירו שלא יחזרו למשרדים. זו אמירה שיש לה השפעות רוחב אדירות. מהיכון תבוא חדשנות אם לא משיחות מסדרון? בלי חדשנות שנובעת מהליכה ופגישות במסדרונות ובלי עבודה א־פורמלית, ייתכן שחברות שכאלה ייפגעו".
אתה נשמע מודאג.
"אני תמיד מודאג, זה התפקיד שלי, אני מודאג באופן לאומי. אם יש משבר ויש שינוי פרדיגמה אתה צריך להתאים את עצמך, והאתגר הוא כיצד לעשות זאת. זה אתגר לא פשוט. יש חברות מצוינות שעלולות להיסגר. זה משבר אמיתי לחלוטין".
חברות הענק חסינות בפניו?
"אם להתייחס למשבר הנוכחי, מיקרוסופט לדעתי ספגה מכה קטנה מאוד במשבר, משום שמרבית השירותים שלה הם שירותי ענן ואינטרנט. גוגל בוודאי לא ספגה משבר, כמות השימושים בשירותיה הלכה ועלתה. אפל מתקיימת ממכירת שירותים ומוצרים מוחשיים. אני מניח שמבחינת שירותים זה עלה, בעוד הפן של המוצרים נפגע, אבל אלה רק השערות. כמובן שבחברות הגדולות צריך להמתין לתוצאות העסקיות".
אתה רואה סיטואציה שבה מפוטרי היי־טק מחפשים עבודה בתחום אחר?
"מה יעשה מפוטר היי־טק? יעבוד במסעדה? בתחום הפנאי? יש שם פיטורים בלי הפסקה. לכן אני חושב שההיי־טק הוא עדיין המקום הטוב ביותר שאפשר לעבוד בו בשכר גבוה. יש כ־25 אלף מובטלי היי־טק, והם האוכלוסייה הראשונה המשמעותית שחייבת לחזור להיי־טק, ומהר. במקביל צריך לקחת את אותם אנשים שלא עבדו בהיי־טק ולהכשיר אותם לתחום בתוכנית של שנה או שנה וחצי, בתקווה שעד שהם יסיימו המשק יתאזן והם ישתלבו בתעשייה. צריך להוביל תוכניות אופרטיביות: במקום לתת דמי אבטלה צריך לתת דמי מחיה, ובמקביל לבצע הכשרות שיאפשרו לאנשים להשתלב בהיי־טק".
בצד השני של ההיי־טק הישראלי, הסטארט־אפים גייסו ברבעון השני סכום עתק של 2.3 מיליארד דולר, כך על פי נתוני חברת IVC. מדובר בסכום זהה לרבעון המקביל ב־2019. זה מעיד על חוסן?
"אם מסתכלים על חברות תוכנה שבעבר גייסו בצורה מאוד יפה, וגם עכשיו מגייסות מאוד יפה, הרי הן פחות רגישות למשבר, ורובן עוסקות בתחומים שהמשבר אפילו תרם להן. אין סיבה לא לגייס כסף, כי כסף יש. השאלה היא היכן הוא מוצא את אפיקיו".
המדינה עושה מספיק?
"מספיק זה כמובן עניין יחסי, וזה אף פעם לא מספיק בשום תחום. במצב משברי תמיד השמיכה קצרה. יתרונו הגדול של ההיי־טק בכך שהוא מנוע צמיחה. כלומר, מי שיוציא את המשק מהמשבר שלו זה ההיי־טק. אבל הוא לא מנוע צמיחה יחיד, כמובן.
"מעבר לכך, יש להתארגן בצורה שונה ממה שהיה בעבר, ולבחון דברים מחדש. אנחנו רואים ניצנים של ההתארגנות הזו, שבאה לידי ביטוי בסוג המוצרים שחברות מפתחות ובצורות הפיתוח. אבל העסק עדיין לא הופנם במלואו. צריך להבין שהמשבר לא הולך להיעלם בקרוב, ויהיה איתנו למשך זמן רב".
להצעות ותגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו