אנו מצויים בפתחם של ימי בין המצרים, המתחילים בצום י"ז בתמוז ומסתיימים בצום תשעה באב. ימים של אבלות מיוחדת בשל חורבן בית המקדש.
בימים אלו, מצופה מאדם להיזהר מסכנות יותר מאשר בשגרה היות וכוח רע ומזיק משתתף בעולם.
בי"ז בתמוז אירעו 5 פורענויות: נשתברו הלוחות בעקבות חטא העגל, בוטל קורבן התמיד בבית המקדש הראשון, הובקעה העיר בחורבן הבית השני, אפוסטמוס הרשע שנמנה עם שרי רומא שרף את התורה ומנשה, מלך יהודה, העמיד צלם בהיכל כאשר השתחווה לפסל במקום לקדוש ברוך הוא.
הפורענות הראשונה מתוארת לאחר מעמד הר סיני וקבלת התורה. כזכור, משה רבנו שהה על הר סיני ארבעים יום וארבעים לילה בעודו לומד תורה. כשירד מההר, כשהוא אוחז בלוחות הברית, ראה כי רבים מבני ישראל עושים להם עגל מזהב. משה, שהתקשה לעכל את המראה, הגיב בשבירת לוחות הברית. בעבר, הביטוי "עגל הזהב" זוהה עם נטישת בורא עולם ועבודת אלילים אולם בימים אלו הוא מסמל גם את תאוות ומנעמי העולם.
הפורענות השנייה נעוצה בביטול התמיד – הקורבן החשוב ביותר שהוקרב בבית המקדש. חשיבות התמיד נובעת מכך שהוקרב מדי יום, כל בוקר וערב. ביום י"ז בתמוז, לאחר שבני ישראל לא השיגו קורבנות במהלך המצור, בוטל קורבן התמיד והעם שלנו נותר מחוסר הגנה רוחנית.
פורענות נוספת גלומה בהבקעת חומת העיר ירושלים. כשלוש שנים צרו הרומאים סביב לחומות ירושלים אך לא הצליחו לבקוע את שעריה. לבסוף, שנאת חינם בקרב היהודים גרמה לכך שביום י"ז בתמוז הצליחו הרומאים לפרוץ את חומת העיר ולחדור פנימה. עוד שלושה שבועות נמשכו הקרבות בעיר כשבתשעה באב נכבש הר הבית, נשרף בית המקדש השני, והחלה הגלות הארוכה.
ימי בין המצרים, שבהם סילק אותנו הקב"ה מבית המקדש והוציאנו לגלות, הם קשים, מכוננים עצובים.
בימים אלו, כשהרחובות ובתי הכנסת מתרוקנים, רבים מאתנו חשים כאילו חרב עליהם בית המקדש.
טוב נעשה אם נשכיל לנצל את תקופת הקורונה לעשיית חשבון נפש. בית המקדש חרב בשל שנאת חינם שפשתה בעמנו. הקיטוב והפיצול בתוכנו הם המקור למרבית הבעיות בחיינו. היום, יותר מתמיד, אנו זקוקים לאחדות בעם ישראל – אחדות שתתחיל בבתינו ובחיק משפחותינו ורק לאחר מכן תושג ברמה הלאומית.
נכון, הקורונה מביאה עמה לא מעט קשיים אך יש בה מרכיב חיובי – היא מחייבת אותנו לצמצם בילויים בחוץ ולהקדיש הרבה יותר זמן לילדים ולבני/ות הזוג. היא מזכירה לנו כמה עוצמה יש בחיי משפחה ועד כמה חשוב לשמור על שלום בית.
.jpeg)
חז"ל אמרו: "כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים" כדי להדגיש שהבית הוא ערך עליון והגמרא מלמדת כי "כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות". כלומר, בית המקדש נחרב כשיש מריבות בין בני זוג ושלום הבית מתערער. דווקא בימים אלו, כשאיננו יכולים להתקהל במרכזי הקניות והבילוי והשהייה בחוץ עלולים לסכן חיים, מצופה מאתנו להשקיע הרבה יותר בחיי המשפחה והבית.
אני מאמין שההימצאות בבתים, אשר נכפתה עלינו עקב נגיף הקורונה, גרמה לרבים מאתנו להעריך את מבצרם. במרדף הבלתי פוסק אחר "עגל הזהב", קצת שוכחים את חשיבותו של הבית כאי של שפיות ושקט.
לצערנו, רבים מאתנו איבדו את מטה לחמם בעקבות התפשטות הנגיף וסופו של המשבר הכלכלי-חברתי-בריאותו טרם נראה באופק.
כולי תקווה שמתוך החורבן והצער, הנובעים ממשבר הקורונה, נצא לבנייה מחודשת ונדע להעריך את הדברים החשובים באמת – בית, פיוס והאחדות בתוכנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו