"אין צבע כדי להיות בן אדם"

מיכאל בן זיקרי מאשדוד, שטבע למוות בחוף זיקים לאחר שהציל משפחה בדואית מטביעה, קשר את גורלו בגורלם של תושבי היישוב חורה שבנגב.

השבוע התלווינו לנשים מאזור הנגב שהגיעו לניחום האבלים באשדוד, והבנו, הלכה למעשה, כיצד הפכה הטרגדיה הנוראית לאפוס גבורה.

שיפא אלסאנע, מנהלת מחלקת הרווחה במועצה המקומית לקיה, גייסה נשים מפורום הנשים של היישוב, ארגנה מיניבוס ויצאה לנחם. "חשוב לנו כנשים בדואיות להגיע ולנחם גם את האלמנה והמשפחה אחרי האירוע שבו איבדה משפחת בן זיקרי את בנה. הסתכלנו בתמונתו של מיכאל שפורסמה ומדובר באדם טוב. זו ההוכחה שאנחנו אחים, ואין צבע להיות אדם כבן אדם, ואין לאום ואין שפה שבה צריך לדבר כדי להיות בן אדם. אנחנו הולכים לעשות כל מה שאנו יכולים כדי שיזכרו אותו. הוא הבן שלכם, אבל עכשיו הוא הבן של כולנו".

"אני לא מבינה למה זה צריך להיות עניין", אומרת גדיר האני, פעילה חברתית מבאר שבע. "אם הם לא היו בדואים, זה לא היה סיפור חשוב שארבעה ניצלו? במקום שנזכור כל יום שכולנו רק בני אדם, צריכים להיות כאלו מקרים ואסונות כדי שנבין שאנחנו כאן יחד? בני אדם".

עוד בנושא:

• התקשורת הערבית משבחת את מיכאל בן זיקרי

• לאחר מעשה הגבורה בים: אות המופת האזרחי - למשפחתו של מיכאל בן זיקרי ז"ל

• "אבא, עשית מעשה טהור, אנחנו גאים"

• "אין לי כוחות": הגיבור מאשדוד טבע למוות

הנשים מבקשות לראות את התמונות, לדעת יותר ולהכיר. העצב נקווה בקצה עיניהן החומות, הן מבקשות מבנות המשפחה שיספרו על האיש שמיכאל היה, על הגיבור הפרטי שלהן, על מי שהיה עוד לפני שנהיה גיבור. מיתר הבת מספרת על האבא שאהב את הים, ועל איש חייכן שתמיד נתן בפנים מוארות.

הסיפור המלא מחרב"ישראל השבוע"