"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"בוב הבנאי" של לפנה"ס? תרבות מסתורית התגלתה בגולן
חוקרים מרשות העתיקות ומכללת תל חי גילו בגליל ובגולן תחריטים השייכים לתרבות קדומה שלא הייתה מוכרת עד כה • ההערכה: צוירו לפני 4,000 שנה
צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות // איור להמחשת ציורי הקיר בדולמן שבשמורת טבע יהודיה. איור: חגית טחן, רשות העתיקות

"בוב הבנאי" של לפנה"ס? תרבות מסתורית התגלתה בגולן

חוקרים מרשות העתיקות ומכללת תל חי גילו בגליל ובגולן תחריטים השייכים לתרבות קדומה שלא הייתה מוכרת עד כה • ההערכה: צוירו לפני 4,000 שנה

יורי ילון
, עודכן

האם התגלתה תרבות מסתורית קדומה בצפון הארץ?במחקר חדש שפרסמו לאחרונה חוקרים של רשות העתיקות והמכללה האקדמית תל חי נחשף לראשונה תחריט קיר, שהתגלה במפתיע בשמורת טבע יהודיה. החרותות, שנמצאו על קברים ענקיים בני כ-4,200 שנה המכונים "דולמנים", פותחות צוהר לעולמם האמנותי המסתורי של תרבות בנאים קדומה.

המאמר מצביע על ארבעה אתרים שונים, בהם ציירו בוני הדולמנים מוטיבים אמנותיים על קירות מבני הענק שהקימו. מיליוני המטיילים אשר פקדו את שמורת הטבע יהודיה ודאי לא דמיינו שממש מתחת לאף שלהם, בלב המסלול, מסתתר מפתח להבנת עולמה של תרבות בנאים מסתורית קדומה.

המחקר גילה ארבעה דולמנים, מבני קבורה ענקיים הבנויים מסלעים, בגליל ובגולן, בהם הותירו הבנאים מוטיבים אמנותיים על הקירות. אמנות הסלע שנחשפה שופכת לראשונה אור על עולמם של בני התרבות הקדומה אשר הקימו אותם. בדולמן שבשמורת יהודיה זיהתה פקחית של רשות הטבע והגנים חרותות של בעלי חיים בעלי קרניים כגון יעלים, דישונים ופרות בר. בדולמן אחר, עוצבה אבן הכיסוי הענקית כפרצוף אנושי, ובדולמן נוסף התגלה מכלול צורות גיאומטריות שנחרת בסלע.

"הדולמנים פותחים צוהר לעולמה של תרבות מסתורית חדשה" // צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
"הדולמנים פותחים צוהר לעולמה של תרבות מסתורית חדשה" // צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

הדולמנים הם אחת התופעות הארכיאולוגיות המרשימות ביותר בארץ ישראל. מקובל על רוב החוקרים כי מבני האבן הענקיים האלה הוקמו בתקופת הברונזה התיכונה, לפני 4,000-4,500 שנה. מאות דולמנים נסקרו בגליל העליון ובגולן, אך עד היום לא זכו הדולמנים ובני התרבות שהקימו אותם בתשומת הלב הראויה. בשנים האחרונות מתעורר עניין מחודש בחקר הדולמנים במזרח התיכון, והמחקר מניב גילויים חדשים ומרתקים.

החוקרים אורי ברגר ופרופ' גונן שרון עם הדולמן שהתגלה בשמורת טבע יהודיה // צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
החוקרים אורי ברגר ופרופ' גונן שרון עם הדולמן שהתגלה בשמורת טבע יהודיה // צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

לדברי פרופ׳ גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל חי, שכתב המאמר יחד עם אורי ברגר מרשות העתיקות, ״לפני שנים אחדות התגלה פאנל ובו ציורי קיר בתוך דולמן ענק בשדה שסביב קיבוץ שמיר. זו הפעם הראשונה בה תועדה אומנות סלע בהקשר של דולמנים במזרח התיכון. בעקבות תגלית זו, פתחנו בפרויקט מחקר לאיתור ותיעוד אומנות בדולמנים ברחבי ארץ ישראל. סקרנו עשרות דולמנים ברחבי הגליל העליון והגולן בניסיון לחשוף את עולמם של בני תרבות מסתורית זו, שהתקיימה לפני למעלה מ-4,000 שנה והותירה אחריה רק דולמנים כעדות לתרבותם העשירה״.

אורי ברגר, ארכיאולוג גליל עליון ברשות העתיקות, הוסיף: ״עד היום אותרו דולמנים רבים בארץ ובמדינות השכנות, אבל לא ידענו כמעט כלום על ציוויליזציית בנאי-העל הזו, מעבר לשרידי הבנייה אדירים שהם הותירו אחריהם כעדות לקיומם באזור. חרותות הסלע פותחות לנו, בפעם הראשונה, צוהר לתרבות שעומדת ברקע הקמתם של הדולמנים".

תרבות בנאים חדשה ולא מוכרת? צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות
תרבות בנאים חדשה ולא מוכרת? צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות

"בקריית שמונה נמצא סלע אדיר, ששימש לקירוי של תא קבורה ועוצב כפרצוף אנושי. בשמורת הטבע יהודיה שברמת הגולן, פנתה אלינו פאולה פוליי, מפקחת של רשות הטבע והגנים, לאחר שזיהתה חרותות בדולמן. נדהמנו לגלות שם שבע חיות בעלות קרניים מסוגים שונים בקומפוזיציה מורכבת, שנחרתו על קירות תא הקבורה״.

צילום: יניינב ברמן, רשות העתיקות
צילום: יניינב ברמן, רשות העתיקות

המחקר המשותף של אורי ברגר ופרופ׳ גונן שרון מהמכללה האקדמית תל חי, מסיר אט אט את המסתורין הקיים סביב אותה תרבות שאחראית על אחד ממפעלי הבנייה הגדולים ביותר, ועם זאת הפחות מוכרים בהיסטוריה הארץ-ישראלית. עם הגילויים החדשים בדולמנים ניתן יהיה, אולי, להתחיל ולזהות את מערך האמונות, תפיסות העולם והסדרים החברתיים של האוכלוסייה המסתורית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...