צילום: יהושע יוסף // ביה"ח וולפסון

"חולי קורונה מונשמים מתו בגלל מחדלים"

במחלקת הקורונה של ביה"ח וולפסון נפטרו 21 חולים מתוך כ־120 מאושפזים • מנהל טיפול נמרץ בביה"ח: חלקם לא מתו בגלל מחלתם, אלא בשל טעויות קשות של אחיות בבית החולים • וולפסון: "הפקת לקחים ולמידה מתמדת הן דרך החיים של כלל הצוותים שלנו"

חשיפה: חלק מחולי הקורונה המונשמים נפטרו לא בגלל מחלתם אלא בגלל טעויות קשות, מחדלים חמורים וכשלים מתמשכים שנעשו על ידי אחים ואחיות לא מיומנים ולא מנוסים בטיפול בחולים קשה ומונשמים במחלקת הקורונה המיוחדת בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון. כך עולה מ"מסקנות ולקחים" של בדיקה פנימית של הטיפול בחולים אלה, שריכז ד"ר אריה סורוקסקי, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון. 

מכתבו חסר התקדים של ד"ר סורוקסקי, הנחשף כאן בראשונה, הועבר בתחילת יוני השנה למנהלת ביה"ח וולפסון, ד"ר ענת אנגל, והשבוע הוא הועבר גם למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי ולד"ר ארז און, ראש  חטיבת  בתי החולים במשרד הבריאות.

צילום ארכיון: עמי שמיר

סורוקסקי הדגיש כי הוא כותב זאת משום שבישיבה שנערכה להפקת הלקחים מהטיפול בחולי הקורונה "לא נכחו נציגות הנהלת המוסד" והוא נועד לחדד, לשנות, ולשפר את "הנושאים לעתיד לבוא ולקראת החורף הקרוב".

הוא התריע כי "לא מן הנמנע שבחורף הקרוב נתמודד עם התפרצות כפולה של שפעת עונתית וקורונה, ויש להיערך לגל של חולים מונשמים רבים", והדגיש כי יש "לשפר מספר נושאים קריטיים, שאם לא ישופרו - הדבר יעלה בחיי אדם".

"צוות לא מיומן"

חולי הקורונה בוולפסון טופלו  במחלקה מיוחדת שהוקמה באמצע מארס השנה, ועבדו בה רופאות, רופאים, אחיות ואחים ממחלקה פנימית ד' בליווי של צוות רפואי מהמחלקה לטיפול נמרץ כללי. במחלקה טופלו כ־120 חולים, מתוכם כ־30 נזקקו להנשמה ו־21 חולים נפטרו.

מכונת הנשמה // צילום: לירון מולדובן
מכונת הנשמה // צילום: לירון מולדובן

עם זאת, לדברי סורוקסקי אחת הבעיות החמורות בטיפול בחולים במחלקת הקורונה בוולפסון היתה כי "צוות סיעודי לא מיומן טיפל בחולים קשה ובמונשמים", והדגיש כי "שום טיפול נמרץ לא יצליח להיות כזה ללא השילוב של אח/ות ורופא/ה טיפול נמרץ מיומנים. אנו הרופאים תלויים בצוות סיעודי איכותי, עובדים כתף אל כתף ולא יכולים להצליח האחד בלי השני".

סורוקסקי התריע כי במהלך התפרצות הגל הראשון של הקורונה "סבלנו קשות מתת כוח אדם של רופאי טיפול נמרץ בכירים ומנוסים, ונאלצנו לחלק את זמננו בין המטלות הרגילות של מענה לחולים הרגילים של בית החולים ובין הטיפול בחולי הקורונה".

לדבריו, חוסר מיומנות של הצוות הסיעודי במחלקת הקורונה בבית החולים "גרם לכשלים בטיפול השוטף בחולים ובהשגחה עליהם", והוסיף כי "ב־25 שנות עבודתי בטיפול נמרץ לא נתקלתי בטעויות כאלה, והתרחשותן של טעויות כאלה מעידה על מיומנות ירודה ביותר וחוסר מקצועיות".

חולה נחנק מאוכל 

הוא ציין עוד כי במחלקת הקורונה עבדה תמיד 24/7 אחות ממחלקת טיפול נמרץ אשר "מנעה בגופה טעויות רבות שהיו יכולות להסתיים במקרי מוות רבים נוספים".

סורוקסקי פירט שלושה מקרים חריגים מאוד של חולי קורונה מונשמים, שנפטרו בגלל מחדלים קשים של האחיות שטיפלו בהם: חולה מונשם שכבר השתפר מצבו לאחר טיפול מסור של אנשי טיפול נמרץ, הואכל באופן מוטעה ו"בחוסר מקצועיות" על ידי אחות ומת "עקב חנק" לאחר שמזון נתקע לו בבית הבליעה.

מחלקת קורונה באחד מבתי החולים בארץ // צילום ארכיון: יוסי זליגר
מחלקת קורונה באחד מבתי החולים בארץ // צילום ארכיון: יוסי זליגר

אצל חולה נוסף, שמצבו כבר השתפר, יצא ממקומו צינור ההנשמה "עקב השגחה לקויה", אך גם אז האחות שטיפלה בו ממחלקה פנימית ד' "החלה לבדוק את מכונת ההנשמה והתעלמה ממצבו של החולה" - והוא נפטר. סורוקסקי כתב כי במקרה זה, "אם היה צוות מיומן, הבעיה היתה מזוהה מיידית ומטופלת". במקרה נוסף קובע ד"ר סורוקסקי כי אחות חיברה באופן שגוי את העירוי עם תרופה קריטית לטיפול בזיהום המסוכן שממנו סבל החולה, ובעקבות זאת התרופה בכלל לא הגיעה לגופו - והוא נפטר.

במכתב עוד מתריע מנהל המחלקה לטיפול נמרץ כי אחיות טיפול נמרץ הדריכו את אחיות המחלקה הפנימית, אבל הצוות של הפנימית התחלף מדי זמן קצר ובגלל זה במחלקת הקורונה "רוב הזמן הצוות הסיעודי שעבד תחת השגחת האחיות היה חדש ולא מנוסה".

עוד התגלה, לפי הבדיקות של מנהל המחלקה לטיפול נמרץ, כי לאחיות המחלקה הפנימית היתה "רתיעה מלהיכנס" למחלקת הקורונה ואף היתה "נטייה לצאת אל מחוץ למחלקת הקורונה, וכך עקב מוסר עבודה גבוה יותר, יצא לא אחת שאחות טיפול נמרץ שהתה שעות ארוכות לבדה בתוך מחלקת הקורונה". ד"ר סורוקסקי הדגיש כי מכתבו "לא נועד להאשים איש, ולא לשם הלקאה עצמית, אלא כניסיון לשיפור אמיתי של תהליכי עבודה, שיפור מקצועיות ומניעת טעויות".

"הניסיון הוא קריטי"

רופא בכיר ומנוסה שעיין במכתב אמר כי "מדובר בתלונה כואבת מאוד ובתיאור מדויק של מה שנמצא, למרבה הצער,  מתחת לדיונים הציבוריים והתקשורתיים שהיו על רכישת מכונות הנשמה, כי בסופו של דבר  צריך לדעת  איך לטפל בחולים המונשמים, והניסיון הזה הוא קריטי".

אחות בכירה בוולפסון אמרה ל"ישראל היום" כי "זה נכון שההכשרה של האחיות לטיפול בחולים המונשמים היתה מאוחרת מאוד ולא מספיקה, ואם מציבים אחות אחת מטיפול נמרץ לנהל משמרת עם אחיות לא מיומנות, אז זה בלתי אפשרי לטפל בחולים מורכבים ומונשמים, ולמנוע טעויות ותקלות קשות".

היא הוסיפה כי "בביה"ח היתה הרגשה שבהנהלה 'יורים מן המותן'. בנוסף, קשה לגייס כוח אדם איכותי לוולפסון, וזה משפיע באופן קשה מאוד על איכות הטיפול וממש מסכן את המטופלים, ולכן גם  החרדה בביה"ח גדולה".

מבית החולים וולפסון נמסר: "בית החולים וולפסון נמצא בחזית הלחימה בקורונה במשך כמה חודשים אינטנסיביים, ונותן את הטיפול הטוב והמסור ביותר לחולים, ע"י צוותים מיומנים ומקצועיים. כידוע מדובר בנגיף, שבוולפסון, כמו בכל העולם, עדיין לומדים אותו ואת המענה למגוון ביטוייו. מכתבו של ד"ר סורוקסקי נכתב כעמדה אישית, שנועדה לשיפור עצמי של תפקודו. זו עמדה בלתי מתוקפת או מבוססת, אשר נכתבה כחלק מתהליך בקרה עצמית וללא דיווח בזמן אמת. מובן שהפקת לקחים ולמידה מתמדת הן דרך החיים של כלל הצוותים במרכז הרפואי וולפסון בשגרה, ובוודאי שבמהלך מגיפת הקורונה. כך מקובל בעולם הרפואה, ובזכות זה אנו נותנים את הטיפול הטוב ביותר לחולים אצלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו