הקורונה כאן כדי להישאר והממשלה מתחילה לסגור כינוסים ציבוריים ומוסדות תרבות והסעדה. אך מומחיות זועקות כי ניהול משבר הקורונה בישראל היסטרי, ומתבצע ללא הנהגה, בזמן שהציבור לא קשוב ולא מבין את הכללים. לדעת המומחות, הווירוס יחזיק מעמד לאורך זמן, ועד שיימצא לו חיסון אנו עלולים לחזות בנזקים חמורים עוד יותר מאלה שהביאו הסגרים. כדי להבטיח שיפור נדרשת אחריות ממשלתית ואזרחית.
"לפעול בצורה מושכלת כדי למנוע נזקים"
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית מביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, קובעת כי כל ההתנהלות ביחס למגפת הקורונה היא דרקונית, לא נכונה, לא מועילה ורק מזיקה לציבור בישראל.
"יש כאן וירוס משמעותי שהולך להישאר איתנו לאורך זמן, לכן הסגירה הדרקונית של המשק מצד אחד, כשמנהיגי המדינה ערכו פסח יחד עם משפחותיהם מהצד השני - היתה אסון", אומרת פרופ' קלדרון-מרגלית. "למה ציפו? שאנשים ישמרו על עצמם כשהם רואים את המנהיגים מתעלמים מההנחיות, כשיש כל מיני מומחים מטעם עצמם שאומרים שזה לא גרוע משפעת? כל הטירוף הזה של הקנסות ברחוב הוא היסטריה והפעלת כוח. צריך לאכוף את הסדר באולמות, לא באוויר הפתוח ולא עם קנסות כאלו שרק מעשירים את קופת המדינה. אם לא נתעשת עכשיו - המצב יהיה נורא".
מה את בעצם אומרת?
"אני קובעת שמתנהלים בלי חשיבה, בהיסטריה, בלי מנהיגות, בלי אלגוריתם קבוע שנותן הערכה קדימה, בלי שום הבנה שמדובר בתהליך ארוך עם סיכונים ומחירים ובלי מנהל אחד ראשי. אם זה יימשך ככה, הרי שנמצא את עצמנו שוב ושוב בסגרים ושוב ושוב עם פגיעות, לא רק של הקורונה אלא גם נפשיות ורפואיות. מערכות הבריאות והחינוך ייפגעו, הציבור כולו ייפגע".
מה הפתרון? פרופ' קלדרון-מרגלית מציינת כי "צריך מנהל אחד שיפעל ללא היסטריה, על פי מדדים קבועים, ועם הבנה של המציאות בישראל. מי האדם שהחליט על הטרלול הזה של אוטובוסים ללא מזגן עד 20 איש? מדובר באדם שלא נסע בכלל בשנים האחרונות באוטובוס. זו התעללות. עדיף שישבו 20 איש באוטובוס עם כלל שבכל תחנה שתי הדלתות נפתחות למשך כמה שניות.
"אותו הדבר לגבי מערכת החינוך. ילדים מדבקים וזו עובדה, אבל סגרו את המערכת ופתחו אותה בלי שום תהליך, הסירו כל רסן, ואז פתאום נבהלים שוב. חברים, 1 בספטמבר די קרוב, ומה נעשה אז עם למעלה ממיליון תלמידים? הרי אי אפשר לשים 40 תלמידים בכיתה. צריך לרווח, לבנות כיתות ולהתכונן, אבל זה לא קורה כרגע. יש יותר מדי משרדים שמתעסקים בנושא - החינוך, האוצר, הרשויות המקומיות. איך אפשר להתקדם ככה?
עוד בנושא:
• רגב הודתה: "לא שמרנו על ההנחיות"
• פרופ' סדצקי התפטרה ממשרד הבריאות: "דעתי המקצועית לא מתקבלת"
• הנתונים המלאים נחשפים: 65.8 אחוז נדבקו בבית
• מבולבלים? המדריך המלא להגבלות שייכנסו לתוקף היום ומחר
"צריך מנהל אחד, עם הבנה בתהליכים ובמחיר של סגירה ופתיחה הדרגתית, עם הבנה באיך מגפה כזו פועלת, מה הנזקים שלה ומה ניתן לסבול ומה לא. אבל כשאין גוף אחד וכשמתנהלים בהיסטריה ובמכות פטיש - התוצאה תהיה, לצערי, עוד ועוד סגרים וחייבים לזעוק על כך. צריך להוציא עכשיו כסף אבל בצורה מושכלת, להשקיע בכיתות ובתשתיות, אחרת יהיו רק מובטלים, נזק לציבור התלמידים, נזק חינוכי, נזק לבריאות הנפש ומי יודע מה עוד".
"תמיד להגיד: 'לי זה יקרה"
ד"ר רבקה אבולעפיה-לפיד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית מסכמת את הידוע עד היום על הווירוס וקובעת: "כדי להימנע ממציאות של הדבקה המונית נרחבת הציבור בישראל יהיה צורך לשנות את כל ההתנהלות שלו".
היא מסבירה כי הנגיף חזק ומדבק מאוד, ואף שורד זמן ממושך על משטחים, במים, וככל הנראה עובר גם על אוכל ובאוויר. כמו כן, נדרשים מעט מאוד חלקיקי וירוס כדי להידבק. "אפילו אדם שרץ לידך והתנשם, במקרה שלך אין מסכה - אתה תידבק", היא מבהירה. "מעבר לכך, גם רחיצת ידיים בסבון ככל הנראה לא מספיקה כי זה ווירוס עמיד. צריך אלכוהול 70 אחוז או סבונים של בתי חולים שאפשר לקנות בחנויות גם כן".
לדברי ד"ר אבולעפיה-לפיד, "חייבים לשנות את כל צורת החיים שלנו אם אנחנו לא רוצים לראות כל הזמן פתיחות וסגרים. אנשים חייבים לשבת בריחוק גם באוויר הפתוח, אנשים צריכים להיזהר, לא למסמס את הכללים ולא לשים מסכה רק כשיש פקחים. צריך גם לשמור על היגיינה גבוהה מאוד ולנקות ידיות של דלתות אם אפשר ולשטוף הכל. ככל הנראה, הווירוס הזה גם מסוגל לשרוד את מיצי העיכול של הקיבה, כך שנדרשת זהירות רבה".
מעבר לעוצמה של שרידות הווירוס וכוח ההדבקה הרחב שלו, ד"ר אבולעפיה-לפיד אומרת כי הנגיף מסוגל גם לחדור להרבה תאים שונים בגוף וליצור בהם המון נזקים.
"לווירוס יש כמה דרכים להיכנס אל הגוף ולפגוע, והוא מייצר שורה ארוכה של נזקים אפשריים", אומרת ד"ר אבולעפיה-לפיד. "לכן אסור בכלל לזלזל בווירוס הקורונה. הוא ממש לא שפעת. מי שאומר שמדובר בשפעת בכלל לא מבין על מה הוא מדבר. לכן גם לא טוב היה לפתוח את מערכת הלימודים בצורה שפתחו. ילדים מפיצים את הווירוס הזה. אולי הם לא חולים אבל הם מדבקים, והם חוזרים הביתה ומפיצים את הנגיף הלאה.
"לכן צריך להיערך כמו דרום קוריאה ומדינות אחרות באסיה שלקחו את העסק הזה ברצינות. מזעזע אותי להסתובב בתל אביב ולראות אנשים מתחבקים, מתגפפים ולא מבינים שהמחלה פעילה ומצויה כאן. כל עוד לא יהיה חיסון - הווירוס הזה יהיה איתנו, ואם לא נפעל בצורה ציבורית וממושמעת, גם כשאין פקח, נראה עוד ועוד סגרים".
מה לדעתך צריך לעשות?
"ראשית, יש להקים מערך מהיר של תשובות לאנשים, כך שמרגע הבדיקה ועד התשובה לא תעבור יותר מיממה. צריך לתגבר את כל הכוח שבודק ושמעביר תשובות כי המערך הזה חשוב מאוד לקטיעת ההפצה של הנגיף. יש להגדיל את כמות המעבדות ואת כמות הבודקים, ואפילו לצרף למערך את צה"ל כמסייע. ברגע שיש תשובה חיובית אז יש כבר טיפולים ותרופות טובות כמו הרדמיסיבר או ההדרוקסיכלורוקלין שמקטינות את הנזקים ואת ימי המחלה.
"אני מעריכה שעד שלא יהיה חיסון, הרי שיבנה קוקטייל של תרופות שיציל אנשים. אבל כדי להתחיל בכיוון הזה אז צריך מערך מהיר שיאפשר נתינת טיפולים טובה ויקטע שרשרות הדבקה. לצערי, כרגע יש לנו בארץ צוואר בקבוק בנושא הזה של הדיווח והעברת התוצאות לגורם המטפל. בדרום קוריאה למשל יש 600 מעבדות מול 30 בארץ ויש גם 1,200 עובדים שמיועדים לעריכת בדיקות. זה עולם אחר וקריטי ממש בסוג כזה של וירוס".
ד"ר אבולעפיה-לפיד מבהירה: "כל אורחות החיים שלנו ישתנו עד שלא יהיה חיסון. רק חיסון ייתן פתרון למצב וגם אז לא פתרון שלם כי הווירוס עובר שינויים כמו עוד סוגי וירוסים, ולכן יהיה צורך לעקוב אחריו ולארגן בכל שנה חיסונים. אבל עד אז צריך לשנות את ההתנהגות שלנו. לשמור על ריחוק חברתי רציני בבתי הקפה, לעטות מסכה כשלא אוכלים, ללכת להצגות ולהופעות אבל תוך שמירה על מרחק בין אדם לאדם ותמיד להגיד: 'לי זה יקרה'. המחשבה הכל כך ישראלית ש'לי זה לא יקרה' לא נכונה במציאות הזו של הווירוס".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו