הקרבות ששינו את ההיסטוריה

במהלך אלפי שנות הקיום האנושי התחוללו בעולם בין מדינות ואימפריות קרבות עזים וחשובים, שהשפיעו על אנשים רבים, לטוב ולרע. אולם בתוך האירועים הרבים האלו ישנם גם קרבות שלא רק היו חשובים בשעתם, אלא ששינו את מהלך ההיסטוריה האנושית כולה וההשפעה שלהם קיימת למעשה עד היום. מדובר לא פעם באירועים שהמשמעות הגדולה שלהם הוכרה בדיעבד ולא נתפסו בשעתם בהכרח בעוצמה האדירה שלהם. בחרנו לציין חמשה מהאירועים הגורליים האלו שקצת נשכחו או לא ידועים מספיק כיום למרות החשיבות האדירה שלהם.

קרב גשר מילביוס – זו הסיבה שהמערב נוצרי

אתם מסוגלים לתאר את העולם ללא השפעת הנצרות על רובו? התשובה לכך היא שלילית, אם אתם תומכים בכך או לא. אבל האמת היא שהעולם שלנו הוא כזה בגלל קרב מרכזי אחד שהתרחש ב-28 באוקטובר שנת 312 בצפון העיר רומא על הנהר טיבר.

הקרב היה בין קונסטנטינוס (337-272), ובין מקסנטיוס (312-278) קיסר רומא. למעשה היה מדובר על השאלה מי ישלוט באימפריה הרומאית שאז כבר חולקה בין שני קיסרים. אביו של קונסטנטינוס שלט באימפריה ביחד עם הקיסר דיוקלטיאנוס, אך הוא עצמו נושל מהתפקיד, אם כי שלט בחלק המזרחי של האימפריה. המתח בינו לבין מקסנטיוס ששלט ברומא ובמערב הפך למלחמה מלאה שהוכרעה בקרב גשר מילביוס. על פי דברי קונסטנטינוס עצמו הוא זכה בליל הקרב להתגלות שהנחתה אותו לסמן את מגני חייליו בסימן "X עם קו אנכי המתפתל בחלקו העליון. הקיסר פירש בדיעבד את החלום כסיוע של הדת הנוצרית לניצחון הגדול שלו באותו בוקר על צבא שהיה גדול משלו כמעט פי חמישה.

בעקבות הקרב והניצחון הגדול קיבל ראש האימפריה על עצמו את הדת הנוצרית. בכך, מהווה הקרב נקודת מפנה היסטורית בהתפשטות הנצרות באירופה. בבחינה רחבה יותר, מהווה הקרב שלב מעבר בין העולם הקלאסי לבין ימי הביניים.

קרב מנזיקרט - תחילת הסוף של האימפריה הביזנטית

במשך כאלף שנה שלטה במזרח אירופה ובחלקים גדולים מאסיה האימפריה הביזנטית, שירשה את האימפריה הרומאית. הצבא הביזנטי נחשב היה לבלתי מנוצח ואפילו הכוחות האסלאמיים החזקים ששלטו במזרח התיכון חששו לתקוף אותו. הכל השתנה בגלל קרב מבולבל ומלא בבגידות ליד העיר מנזיקרט.

הכל החל 11 שנה קודם לכן, בשנת 1060, אז התיר הסולטאן הסלג'וקי אלפ ארסלאן, לבעלי הברית הטורקים שלו, להגר לכיוון ארמניה ואסיה הקטנה, שם הם הקימו ערים וחוות. הטורקים והסלג'וקים היו קשתים מעולים ופרשים קלים מהירים, וכבשו ערים ביזנטיות באזור בעיקר בגלל היכולת הטקטית שלהם לתקוף ולסגת במהירות להרים.

הקיסר הביזנטי רומאנוס הרביעי דיוגנס, החליט לשים לזה קץ ויצא למסע מלחמה בשנת 1070 כנגד הפולשים. בתחילה הביזנטיים ניצחו אולם בעקבות טעויות בהבנת השטח, בגידות של בני ברית וזלזול ביכולות של האויב הובס הקיסר ב-26 באוגוסט 1071 ליד העיר מנזיקרט ונלקח בשבי.

אומנם מאוחר יותר הוא שוחרר והביזנטיים ניצחו בקרבות אחרים, אבל היו שתי תוצאות חשובות לקרב מנזיקרט. הטורקים והסלג'וקים הפסיקו לפחד מהאימפריה בת אלף השנים, שנחשבה עד אז לבלתי מנוצחת והחלו להגר לאסיה הקטנה, מציפים אותה מבלי שהביזנטיים מצליחים לעצור אותם. מנגד האפיפיור במערב הבין שהקיסרות המזרחית לא תצליח להגן על הנצרות בארץ ישראל והכריז בהמשך על מסעות הצלב, שפגעו בקיסרות הביזנטית אפילו יותר מאשר באסלאם.

הקרב השני בטאריין - האסלאם משנה את המזרח

העולם מכיר את הפלישות של תלמידי מוחמד למזרח התיכון ואירופה, אולם מעט מידי נלמד על המסעות האסלאמיים מזרחה, דבר ששינה את אסיה ויצר את פקיסטן ובנגלדש, והוסיף מיעוטים אסלאמיים ענקיים להודו ולמדינות אחרות.

הכל החל בקרב השני על טאריין, בין השליט האפגני מוחמד מע'ור לבין כוחות הקסטה ההינדית רג'פוט, שהובלה על ידי פרת'וויראג צ'והאן. שני הצדדים ניהלו קרבות קשים, כשבתחילה ההינדים מנצחים. נקודת המפנה הייתה בשנת 1191, אז באזור טאריין ליד דלהי, התנגשו שני הצבאות הענקיים בפעם השנייה כשבצד המוסלמי לבדו לחמו כ-120 אלף לוחמים משוריינים. מנגד ההינדים הביאו לקרב צבא עצום שכלל אלפי פילים ומספר גדול יותר של לוחמים (אין מספר מדויק, הכרוניקה ההודית מדברת על 300 אלף לוחמים אך זו הגזמה).

הפעם, בניגוד לקרבות הקודמים, השתמש מוחמד מע'ור בטקטיקת פרשים קלים שהבהילו את הפילים ההודים, דבר שחולל בלגן גדול. בנוסף הם הצליחו לפרוץ את מרכז הכוח ההודי בגלל המהירות שלהם. באי הסדר שהתחולל ניצח הצבא המוסלמי, שהיה קטן יותר,  ויצר את סולטנות דלהי כשמע'ור צועד עם צבאו עד בנגל ומכניס את תת היבשת הודו ברובה לשלטון אסלאמי עד שנת 1526.

קרב עין ג'אלות - הממלוכים בולמים את המונגולים

מדובר באחד הקרבות המכריעים בהיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרתו נהדפו המונגולים הנוצריים בפני הצבא הממלוכי, מה שהותיר את כל האזור בשלטון אסלאמי בסופו של דבר.

הקרב התחולל ביום שישי, השלישי בספטמבר 1260 בארץ ישראל, סמוך למעין חרוד. הממלוכים הובלו על ידי הסולטן הממלוכי קוטוז והמצביא ביברס (שרצח את קוטוז אחרי הקרב והפך לסולטן בעצמו). באופן אירוני הממלכה הצלבנית בארץ נמנעה מלסייע למונגולים למרות היותם נוצריים ואף אפשרה לצבא הממלוכי לעבור בשטחיה.

הקרב נערך ככל הנראה לקראת הערב, כשהשמש במערב סינוורה את המונגולים שהיו בארץ בכוחות חסרים, כ-10,000 לוחמים בסך הכל מכיוון שרוב הכוח חזר לאסיה אחרי מותו של הח'אן הגדול מונגקה (נכדו של ג'ינג'יס חאן) עם אחיו הולגו חאן, שחזר לתפוס את הכתר אחרי שכבר כבש את כל סוריה, לבנון וצפון הארץ.

לממלוכים מנגד היו כ-15,000 לוחמים, כשבמהלך הקרב גם מפקד מוסלמי שפעל עם המונגולים עבר לצד הממלוכים. הקרב שהתחולל כשהשמש מסנוורת את המונגולים, כשחלק מצבאם בוגד בהם ושהצלבנים מסייעים במודיעין לאויב, ולכן הסתיים בניצחון ממלוכי מוחץ. הניצחון עצר זמנית את המשך ההתפשטות מערבה של המדינה האילח'אנית לחוף המזרחי של הים התיכון.

קרב קאחאמארקה – מהפך בדרום אמריקה

עם 168 לוחמים ופרשים כבש פרנסיסקו פיזארו הספרדי את כל אימפריית האינקה ושינה את ההיסטוריה של דרום אמריקה לחלוטין, וזאת בגלל מעשה בגידה מתוכנן שהתחולל ב-16 בנובמבר 1532, בעיר קאחאמארקה.

האירוע החל כשפיזארו פנה אל מלך האינקה אטוואלפה וביקש להיפגש איתו בתוך העיר, בעת שהמלך הקיף אותה ב-80 אלף מלוחמיו והתכונן לתקיפה על הספרדים. המלך סירב לפגישה אבל מכיוון שהמחנה שלו, בניגוד לרוב צבאו, היה בעמק, ניצל פיזארו את המצב, תקף בנשק חם את משמרו של אטוואלפה, הרג את כל מפקדי הצבא הבכירים של האינקה ושבה את המלך. כל זאת מבלי אבדות.

נפילתו של המלך וחיסול הפיקוד הבכיר יצרו כאוס בקרב שאר אנשי הצבא, שבכל מקרה אחר היו מוחצים את הספרדים בקלות רבה. כך במעשה אחד השתנתה ההיסטוריה של דרום אמריקה לנצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו