השבוע קיבלו בתי הכנסת המלצה מעירית מודיעין לסגור את שעריהם ולחזור ולהתפלל במרחבים הפתוחים. לאור העלייה בתחלואה והכניסה לגל השני, מטבע הדברים החל ויכוח לגיטימי וענייני האם יש להיענות לקריאה הזאת ולסגור את בתי הכנסת או להשאיר אותם פתוחים כפי שמשרד הבריאות מתיר.
מצדדי ה'סירוב לבקשה' טענו, שלא ייתכן שבעוד שהספרייה העירונית, הקניון ועוד מקומות רבים פתוחים, דווקא מבתי הכנסת נדרשת הבקשה להיסגר. מצדדי ה'היענות לבקשה' טענו שדווקא אנחנו 'הדתיים' צריכים להקפיד יותר, ואם תהיה הדבקה בבתי הכנסת יהיה 'עליהום' על הציבור הדתי. יש לציין שבתי הכנסת בעיר, ככול שאני ראיתי ושמעתי, מקפידים הקפדה יתרה ככול יכולתם על כל הוראות משרד הבריאות.
בין הטיעונים השונים, עמדתי הייתה שיש להמשיך את התפילות בבתי הכנסת, אך בכל זאת החלטנו לסגור את בית הכנסת ולעבור להתפלל בחוץ. כעת אסביר מדוע.
כשהתחיל ה'גל הראשון' של הקורונה, החלטנו לסגור את בית הכנסת שלנו עוד לפני שמשרד הבריאות הורה לעשות כן. המגפה הייתה אז עוד בתחילתה והכל היה בחוסר בהירות גדול. כמו כן זה היה נראה שגם הכיוון של משרד הבריאות הוא לקראת סגר, אלא שזה נעשה בהדרגה. לכן החלטנו להקדים את המאוחר ולסגור את בית הכנסת בהקדם. רק הקב"ה יודע האם החלטה זו הייתה נכונה, אך בעיני בשר ודם היא אכן הייתה החלטה אמיצה ומצילת חיים.
כעת, עם פתיחת 'הגל השני' של הקורונה ואחרי קילומטראז' של כמה חודשי קורונה, עדיין אין אנו יודעים מה יהיה עם הווירוס המתעתע הזה. לעומת זאת, אנחנו כבר כן יודעים על כמה כללים שעוזרים לנו לשמור על עצמנו. למשל, אנחנו יודעים להזהיר אנשים עם סיכון שלא להגיע לבית הכנסת, אנו מחייבים ללבוש מסכות, לחטא את הידיים ואת המשטחים וכדומה.
לכן נראה לי שהגעה לבית הכנסת בשלב זה דומה לכל יציאה של כל אחד ואחת מאיתנו מחוץ לביתו. אנו מבינים את הסכנה המסוימת שיש ביציאה מהבית בימים אלו, וכל אחד ואחת מחליטים החלטה מושכלת שמתאימה להם האם לצאת. ולכן נראה לעניות דעתי שלא היה מקום להמליץ לסגור את בתי הכנסת, אלא להשאיר זאת לבחירה החופשית של כל אחד.
אבל למרות כל האמור לעיל, בסופו של דבר החלטנו לסגור את בית הכנסת שלנו. מדוע? כי העיריה המליצה. כאשר רשות מקומית שאחראית על שלום הציבור ממליצה לעשות מעשה שיש בו היגיון שימנע את התפשטות הקורונה, אז למרות שאני חושב אחרת, אני מכבד את ההמלצה שלהם. לעניות דעתי כך צריכה להיראות נאמנות של אזרח למנהיגי עיר שבקשים את טובת התושבים שלהם. בינתיים, אני מתפלל שעשינו את ההחלטה הנכונה.
הרב שלמה סובול הוא ראש ארגון רבני ברקאי וראש קהילת שעיר יונה מנחם במודיעין
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו