האשליות שעלו לנו ביוקר: הציבור הישראלי עלול להידרש להגבלות נוספות בהמשך

רבית המומחים הרפואיים הרציניים - לא קומץ רופאים ומנהלים שרלטנים, שמטעים ומסכנים את הציבור כאילו "קורונההיא רק שפעת" ובכלל "לא היה כאן אפילו גל ראשון" - כמו גם חלק מראשי משרד הבריאות, חזרו והתריעו עם סיומו של הגל הראשון של הקורונה כי חזרה מהירה מדי לשגרה של מערכת החינוך והמשק עלולה להביאלעלייה תלולהומסוכנת של החולים והנדבקים בקורונה. הם גם הזהירו כי אסור לשגות באשליות שהקורונה תיעלם עם בוא הקיץ.

למרות זאת הממשלה נקטה שורת צעדים נמהרים של החזרה מהירה מדי, לא אחראית ומסוכנת, ללא מגבלות מספיקות וכמעט ללא שום בקרה. לחלק מהצעדים הפזיזים הללו היו שותפים כבר ראשי משרד הבריאות החדשים, השר יולי אדלשטיין והמנכ"ל פרופ' חזי לוי, שדאגו לתת לציבור הרגשה שבניגוד לקודמיהם בתפקיד, יעקב ליצמן ומשה בר סימן טוב, אין בכוונתם להקשות על הציבור בהגבלות מרובות.

אלא שהתברר מהר מאוד כי אלה היו הבטחות שווא ואשליות, שפוזרו על ידי אדלשטיין ולוי, ועלולות לעלות עכשיו למדינה ולכולנו ביוקר רב. זאת גם הסיבה שכעת שניהם נאלצו להודיע על הגבלות חדשות ומחמירות. ההצהרות המוקדמות של אדלשטיין ולוי בנושא הקורונה היו בחלקן אומללות, ואף פגעו במוכנות של הציבור לקבל כעת הגבלות והנחיות שצפויות להחמיר עוד יותר.

חמור מכך, משרד הבריאות והממשלה לא ניצלו את הזמן שהיה עד עתה כדי לשפר באופן דחוף, קריטי ומהותי את תפקוד ותפעול מערכת הבריאות (ומערכות אחרות כמו חינוך ורווחה), כדי לבלום - או לכל הפחות לצמצם - את היקף התפרצות המגיפה ולאפשר לישראל לשחזר את ההישגים המשמעותיים בקנה מידה עולמי בבלימת התפרצות הקורונה בגל הראשון, כשבישראל נרשם מספר מצומצם יחסית של חולים קשה ונפטרים.

כפי שנחשף לפני שבוע ב"ישראל היום", על פיהנתונים הפנימייםשל משרד הבריאות כדי לבצע את החקירות של נדבקי הקורונה, על מנת לאתר כל מי ששהה בקרבתם או במגע איתם (החקירות האפדימיולוגיות), זקוק משרד הבריאות בדחיפות לעוד מאות עובדים. העומס הבלתי נסבל על אחיות בריאות הציבור ידוע למשרד זה חודשים, אלא שעד לפני כשבוע לא דאגו במשרד הבריאות לפתור מחדל מתמשך שנמצא במוקד של המאבק במגיפה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו,דרשהשבוע לקצר את זמני הבדיקות (עד 24 שעות) ולשפר באופן דחוף את חקירות הנדבקים. ואכן, צעדים אלה - אם יתבצעו - יכולים להביא מחדש את ישראל לרשום הישגים עולמיים ולאפשר חזרה הדרגית לחיי שגרה.

בעיה נוספת, שחוזרת ועולה במאבק בקורונה, הוא אמון הציבור ההולך ונפגע במשרד הבריאות על רקע הדוגמה האישית הגרועה והמקוממת של חלק מנבחרי הציבור, השרים, חברי הכנסת וגם סלבריטאים שהשפעתם על חלק מהציבור עצומה. אלא שלא מדובר בעניין רכילותי או פוליטי, מאחר שבימי מגיפה ללא חיסון או תרופה אמון של הציבור במקבלי ההחלטות הוא אמצעי קריטי לצמצום ההתפשטות ובלעדיו אי אפשר כלל לנצח אותה.

כמו כן, ההסברה של משרד הבריאות חייבת להשתפר. בעיקר העברת המידע לציבור ולתקשורת - שעדיין לוקה מאוד בחסר, והמידע עצמו נמסר באופן חלקי ביותר.

משה בר סימן טוב, המנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות, אמר בתחילת המגיפה כי מדינת ישראל, כמו שאר מדינות העולם, פועלת במאבק בהתפשטות הנגיף תחת "ערפל קרב סמיך מאוד", תוך צעידה מסוכנת ב"שדה מוקשים" שבו עדיין רב הנסתר על הגלוי.

אלא שגם היציאה המתמשכת מהגבלות הקורונה נעשית בערפל כבד בתוך שדה מוקשים, ולכן היה צריך להיות ברור שהיציאה מההגבלות חייבת להיות זהירה, איטית ושקולה - פזיזות עלולה חלילה לדרדר את ישראל למספרי המתים באיטליה, בספרד, בניו יורק, בבריטניה ובברזיל.

עכשיו יש לקוות שמשרד הבריאות יתעשת, יפעל בנחישות לתקן את העיוותים והמחדלים במאבק במגיפה, וימנע מלפזר שוב אשליות שווא שיעלו לכולנו ביוקר רב.