הדבר הראשון שפאולו דיבאלה הרגיש היה קושי בנשימה בזמן אימון. לאחר מכן עלייה במדרגות הפכה לפעולה מייגעת עבורו, ואז הגיעו רעידות והארגנטינאי של יובנטוס הבין שמשהו לא בסדר.
זה היה בתחילת חודש מארס, ימיה הראשונים של מגיפת הקורונה, וכשתוצאות הבדיקה הראשונה הגיעו דיבאלה הפך לאחד השחקנים הגדולים הראשונים שנדבקו בנגיף. המחקרים דיברו אז על שבועיים מחלה, גג שלושה, אבל הימים עברו והתוצאות חזרו חיוביות. ארבע פעמים הכוכב של יובה הגיש מטוש, ארבע פעמים הוא חזר עם קורונה.
השמועות החלו לצוץ, אנשים לא הפסיקו לדבר, ורק אחרי 46 ימים לא פשוטים הבדיקה חזרה שלילית. "התמונה אומרת הכל", כתב דיבאלה באינסטגרם בצירוף תמונה שלו פורס ידיים ומביט לשמיים בשמחה, "סוף סוף אני נקי מקורונה".
אחרי שהמתין בסבלנות מופתית לתשובה שלילית, הארגנטינאי בן ה־26 החליט להפוך את הסיטואציה המורכבת והחדשה שנכפתה על הכדורגל העולמי לחיובית. יחד עם בת זוגתו אוריאנה סבטיני, שחלתה גם היא, דיבאלה הקדיש את הזמן בבידוד לפעילויות שבשוטף לא היה מגיע אליהן. לא רק משחקי פלייסטשיין וארגון טורניר וירטואלי עם שחקנים נוספים, אלא גם יוגה ופילאטיס.
"מעולם לא חשבתי שאפשר להתגעגע ככה לכדורגל", הודה באפריל, "אבל הזמן הפנוי אפשר לי לבחון דברים כמו יוגה ואני מגלה שזה עושה לי טוב לגוף ולנפש". בדיעבד, אפשר כבר להכריז שדיבאלה היה זקוק להפסקה הזאת ולאתחול מחדש גם של הגוף וגם של הנפש. אל הפגרה הוא יצא עם שבעה שערים ליגה ב־26 מחזורים, ספקות לגבי התרומה שלו ותהיות לגבי העתיד שלו – מהפגרה הוא כבר חזר אחר לגמרי.
דיבאלה עם הכדור. ועכשיו תנסו לעצור אותו // צילום: אי-פי
ההתחלה דווקא לא היתה טובה במיוחד. דיבאלה אמנם השלים 90 דקות במשחק החזרה - חצי גמר הגביע מול מילא שהסתיים ב־0:0, אך בגמר מול נאפולי היה חלש כמו יתר חבריו ואפילו החמיץ את הפנדל הראשון בדו-קרב. לחשושים על השפעות המחלה כמעט ועשו דרכם לדפוס, אבל אז הסרייה אה התחדשה.
"למדו לחפש אחד את השני"
מול בולוניה (0:2) הארגנטינאי כבש בבעיטה מרהיבה לחיבורים מ־20 מטרים; מול לצ'ה, בניצחון 0:4, מסובבת מ־18 מטר לפינה הגבוהה; שלשום מול גנואה, ב־1:3, סלאלום מרהיב ברחבה ופס לפינה. כל גול שכבש היה יפה יותר מקודמו, כל פעולה מלוטשת ברמה הגבוהה ביותר. אחרי ביצועים כאלה ממש אפשר לשקול ולהוסיף לתופעות הלוואי של הקורונה – לצד איבוד חוש הטעם - גם כדורגל אלוהי.
העניין הוא שעד לא מזמן כדורגל אלוהי היה הבעיה הגדולה של דיבאלה. בארגנטינה, מאמני הנבחרת המבריקים הגיעו למסקנה שהכוכב של יובנטוס לא יכול לחלוק דשא עם האלוהים המקומי ליאו מסי, וכך קרה שבגביע העולמי ב-2018 דיבאלה זכה ל-22 דקות ובקופה אמריקה שנה אחר כך 91 דקות.
דיבאלה עם רונאלדו. משהו שם השתנה // צילום: אי-פי
וכאילו שזה לא הספיק, בקיץ של 2018 נחת בטורינו האלוהים הפורטוגלי, ושוב גילה הארגנטינאי כמה קשה למאמנים לאפשר לו לפרוח לצד שחקן שנגע בו ההוא למעלה. מאוריציו סארי טען ש"קשה לשתף אותם יחד" והסביר שכל הקבוצה צריכה לעבוד למען ההצלחה של שיתוף הפעולה הזה. ובאמת, דיבאלה שילם מחיר. אחרי עונה של 22 שערים ו־2,357 דקות, רונאלדו הגיע והמספרים צנחו. פחות דקות, ורק חמישה שערים.
גם העונה הנוכחית נפתחה עם סימני שאלה לגבי הצמד, אבל סארי התעקש. הוא ראה את הבעיה והפך אובססיבי בניסיון למציאת פיתרון. "משהו השתנה", הכריז השבוע המאמן האיטלקי; "הם למדו לחפש אחד השני והבינו שהם רק ירוויחו משיתוף הפעולה הזה".
לדברים האלה בדיוק התגעגע דיבאלה כשהיה תקוע בביתו במשך למעלה מחודשיים. "בחיים לא הייתי בלי החברים שלי לקבוצה כל כך הרבה זמן" אמר ל-CNN; "התגעגתי לאימונים ולמשחקים ולזמן המשותף". עד לא מזמן, הדיווחים טענו אחרת. בקיץ דובר על כך שהארגנטינאי לא ימשיך ביובנטוס, שלא טוב לא, שמנצ'סטר יונייטד מעוניינת.
היום, לאנשי יובנטוס ברור כי דיבאלה יאריך חוזה ויהפוך לפנים של הקבוצה שנלחמת על אליפות נוספת וחולמת על ליגת האלופות. אולי אלה הסימפטומים של הקורונה – אבל דיבאלה של השבועות האחרונים הוא אומן כדורגל, שחקן שמיימי, וכזה שיכול לחלוק מגרש עם הטובים ביותר בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו