מארבע כנפות תבל: במאסרם ציוו עתיד

יום ההוקרה לאסירי ציון: כ-950 מהם חיים בישראל • את מוסה פורסתמיאן עצרו משמרות המהפכה: "ברחתי" • חיים בייסאי נכלא באתיופיה: "חלמתי לעלות"

עולים מעיראק. מדינה ערבית שבה היו אסירי ציון // צילום: לע"מ

אתמול צוין יום ההוקרה לאסירי ציון אשר סיכנו את עצמם למען העם היהודי מתוך שליחות ציונית דחופה והשבת עם ישראל לארץ ישראל. במסגרת זאת קיים משרד העלייה והקליטה טקס הוקרה לאסירי ציון והרוגי מלכות בסימן "מארבע כנפות תבל" אשר פעלו רבות למען העלייה לישראל. 

כיום, ידוע על כ-3,400 אסירי ציון והרוגי מלכות שהוכרו על ידי הרשות הממלכתית לאסירי ציון והרוגי מלכות. על פי הערכות, כ-950 אסירי ציון חיים כיום בישראל. בין המפורסמים שבהם אפשר למצוא את נתן שרנסקי, אידה נודל ושר הבריאות יואל (יולי) אדלשטיין, אך יש גם מוכרים פחות. 

חוק התגמולים מגדיר "אסיר ציון" כמי שהוא אזרח ותושב ישראל אשר נעצר, נאסר או הוגלה לשישה חודשים לפחות בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה, יהדותו או בגלל יחסי האיבה של אותה ארץ עם ישראל.

קבלת הפנים לנתן שרנסקי. שמיר ופרס מקבלים את פניו בנתב"ג // צילום: הרניק נתי/לע"מ
קבלת הפנים לנתן שרנסקי. שמיר ופרס מקבלים את פניו בנתב"ג // צילום: הרניק נתי/לע"מ

המונח "אסירי ציון" שנקשר לאסירים היהודים בברית המועצות, הורחב עם השנים וכולל גם אסירים יהודים במדינות דיקטטוריות שנאסרו בשל פעילות פרו-ישראלית, או בשל ניסיון לעודד עליית יהודים לישראל. הכינוי ניתן גם ליהודים בעיראק, בתימן, במרוקו ובאתיופיה שנעצרו בעקבות פעילות ציונית.

מוסה פורסתמיאן בן ה-81, הוא אסיר ציון שנולד באיראן ובצעירותו היה פעיל בתנועות נוער ציוניות וחבר בתנועת "החלוץ" שאף עמד בראשה. כשהיה בן 19 הצטרף לארגון הסטודנטים של יהודי טהרן וסייע ליהודים החברים בו לעלות לארץ. "תמיד אהבתי את ישראל, כבר מילדות הייתי ציוני", הוא מספר, "אני זוכר איך חגגנו כשהייתי בן 9 כשמדינת ישראל קיבלה עצמאות". הוא היה בעל תואר שני ועבד במשך שנים בתפקיד בכיר במערכת הבנקאית באיראן וסייע בהעברת כספי יהודים לחשבונות בישראל. 

מוסה פורסתמיאן
מוסה פורסתמיאן

צו הוצאה להורג

עם תחילת המהפכה האיראנית ב-1979 פרצו אנשי המהפכה לביתו ומצאו הוכחות רבות להיותו יהודי וציוני. הוצא נגדו צו מעצר והוא נכלא, נחקר ארוכות, ולבסוף שוחרר. יחד עם זאת נאסר עליו לעזוב את איראן. בחודש מאי 1980, הוא נעצר שוב, אז גם עבר עינויים קשים, פיזיים ונפשיים, ולאחר מכן הוצא נגדו צו הוצאה להורג והוא נאלץ להסתתר.

"הגעתי לביתו של מכר והתחבאתי מתחת למרתף", הוא מציין, "כל יום הוא הביא לי מעט אוכל, היה לי ספר תהלים קטן וחליל, במשך חודשיים גרתי בתוך החור הזה". ב-1982 פורסתמיאן ברח בזהות בדוייה לטורקיה ומשם לארץ: "חברים הביאו לי דרכון מזויף ולקחו אותי לשדה התעופה. עליתי על טיסה לטורקיה. לא האמנתי. כשנחתנו עליתי ישר לישראל. עוד כשהייתי באיראן נדרתי נדר שאם אני יוצא בחיים אני חוזר לישראל ועוזר לאנשים נזקקים וזה מה שעשיתי - לאורך השנים סייעתי לעולים חדשים".

חיים בייסאי (85) הוא אסיר ציון שנולד באתיופיה. חיים גדל בבית ציוני ומסורתי, והוריו הביעו את רצונם שיעלה לארץ לחיות כיהודי בין יהודים. לכן בגיל 12 עלה חיים לישראל ולמד עברית ויהדות בכפר הנוער כפר בתיה במשך שבע שנים. לאחר שסיים את לימודיו, הוא שב לאתיופיה כנציג מטעם ממשלת ישראל והסוכנות היהודית כדי ללמד עברית, יהדות ולימודי ארץ ישראל, ובמטרה לסייע בהברחת עולים יהודים מאתיופיה לארץ. 

"כל השנים האלה חלמתי לעלות בחזרה. בינתיים הקרובים שלי עלו ארצה, ואני נשארתי לאחור למלא את המשימה. עשינו מה שהיה צריך לעשות למען מדינת ישראל".עם שובו הקים חיים בית כנסת וגם בית ספר יהודי במקום מגוריו בכפר אוזבה, ובו עבד במשך שנים בלימוד ילדי הקהילה במקביל לפעילות בסתר למען העלייה לארץ ישראל.

כשבית הספר ובית הכנסת הוצתו, עבר חיים לאדיס אבבה - שם לימד בבית הספר היהודי במשך שבע שנים ועזר ליהודים לעלות. הוא הופעל על ידי המוסד הישראלי והסוכנות היהודית, ובין השנים 1986-1974 עסק בהברחת יהודים לישראל.

חיים בייסאי
חיים בייסאי

חיים החביא בביתו יהודים ודאג להם למזון עד להברחתם ארצה דרך סודן. בשלב מסוים נתפס, הואשם ונכלא בתא קטן וחשוך. הוא ישב במאסר במשך שלוש שנים, חווה עינויים קשים והוכה באופן קבוע. "עד היום אני זוכר היטב את התקופה בכלא, את הכלא אי אפשר לשכוח", הוא מסביר, "זו היתה תקופה רעה מאוד שאין לי מספיק מילים לתאר אותה". 

רק בשל לחץ שהפעיל רה"מ דאז יצחק שמיר הוא הועלה ב־1991 לארץ. "טוב לי פה, לא הייתי רוצה לגור באף מקום אחר. כילד, כל מה שפיללנו ורצינו היה לעלות לירושלים והיום אני גר בירושלים, לא רחוק מהכותל. עבורי זו הגשמת חלום". 

"אסירי ציון - חלוצים"

במשרד העלייה והקליטה פועלת הרשות לאסירי ציון שאחראית להענקת המעמד. בשנים האחרונות הסיפורים של אותם אנשים מיוחדים יוצאים אל האור באתר אינטרנט שמעניק מידע מקיף על פועלם של אסירי ציון וכולל גם סיפורי גבורה. 

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה אמרה כי "אסירי ציון תמיד היו החלוצים שחירפו נפשם עבור העם היהודי והשבתו הביתה - לארץ ישראל אחרי אלפי שנות גלות. עלינו להוקיר אותם ולהכיר בסיפורי גבורתם (כנגד כל הסיכויים) ובתרומתם לעם היהודי בכל רחבי תבל. על כן פניתי לשר החינוך בבקשה להטמעת סיפור אסירי ציון והרוגי מלכות במערכת החינוך, כדי שכל ילדי ישראל יתחנכו לאור סיפוריהם. משרד העלייה והקליטה ימשיך ללוות את אסירי ציון ולהנציח פועלם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר