אירועים רבים אורגנו ל־13 אלף הצירים והאורחים שבאו מרחבי ארה"ב ולראשי ארגונים יהודיים שבאו מאירופה במהלך שלושת ימי כינוס השדולה האמריקנית הפרו־ישראלית איפא"ק. גולת הכותרת ללא ספק היתה נאומו של ג'ו ביידן, סגנו של נשיא ארה"ב. בוושינגטון הבינו שני הצדדים, הן הרפובליקנים והן הדמוקרטים, כי כדי להתקדם צריך ליישר קו. אפילו היהודים הרפובליקנים הרבים שהגיעו לכינוס באו להאזין ולהריע לביידן. בנוסף, הממשל החליט לחבק בחום את ישראל בדיבורים (נאום חם ביותר של סגן הנשיא) וגם במעשים (ביקורו המדובר של אובאמה).
אם לפני שנה הבחירות בארה"ב היו במרכז הכינוס של איפא"ק, הפעם ביקורו של אובאמה (ולא המינוי של צ'אק הייגל לשר ההגנה) היה הנושא החם, הלוהט ממש, שעליו דיברו כולם. ה"וורלד טריביון" דיווח שלשום כי הנשיא אובאמה מתכוון במהלך ביקורו בישראל ב־20 במארס להציג בפני ראש הממשלה נתניהו דרישה ללוח זמנים מדויק לנסיגה ישראלית משטחי יהודה ושומרון, זאת כדי לקדם את חזונו להקמתה של מדינה פלשתינית במהלך הקדנציה השנייה והאחרונה שלו.
אלא שבפועל דומה כי לנשיא אובאמה תוכניות אחרות. "הביקור הזה נועד בעיקר לכבוש את אמונו של הציבור הישראלי", סיפר לי מקור בכיר בוושינגטון. הממשל מבין כי המפה הפוליטית בישראל השתנתה אחרי הבחירות וכי כדי להפעיל לחץ לכיוון תהליך מדיני, צריך קודם כל לכבוש את אמון הציבור הישראלי. עקב כך, אובאמה ינסה לחקות את קודמו בתפקיד, ביל קלינטון.
לדברי אותו מקור, אובאמה יגיע לישראל "גם אם לא תורכב ממשלה, מאחר שקהל היעד שלו הוא הציבור הישראלי ולא הממשלה". מארגני הביקור עדיין לא יודעים היכן ייערך המפגש בין אובאמה לנציגי הציבור הישראלי, אך ידוע כי אובאמה יבקר ביד ושם, יניח זר על קבר הרצל, יגיע כמובן לבית הנשיא וייוועד עם ראש הממשלה. "בסך הכל מתוכננים לו יומיים בישראל, שמתוכם חמש שעות ברמאללה וכמובן שעות שינה". זה לא משאיר הרבה מקום לאלתורים ולהפתעות.
אם אובאמה מבקש לקדם תהליך מדיני, הוא יודע שהדרך לפתרון עוברת גם בירושלים. מקור בכיר בוושינגטון אף הסביר שהאמריקנים הבינו כי דווקא חיבוק אמריקני של ישראל ימריץ את הצד הפלשתיני חזרה לשולחן המו"מ, ואילו הקשחת הטון רק תרחיק את אבו מאזן שיראה עצמו זכאי לדרוש יותר.
כמו כן, אובאמה יודע היטב כי לא רק הנושא הישראלי־פלשתיני, הכה קרוב לליבו של מזכיר המדינה החדש ג'ון קרי, חשוב ובוער במזרח התיכון, אלא ובעיקר הסוגיה הסורית והאיראנית.
כיום המצב במזרח התיכון מציב בפני הממשל האמריקני רף גבוה מאוד. אובאמה יכול להתרשם מהאתגרים המצפים לו אם יציץ בדו"ח המסע האחרון של מזכיר המדינה, ששב השבוע מביקור בסעודיה.
בביקור היה אפשר להתרשם מהציפיות הפלשתיניות מכיוון אבו מאזן, אך בעיקר מהציפייה של מדינות המפרץ (לא רק ישראל), הדורשות מוושינגטון לפתור את סוגיית הגרעין האיראני.
המופע של ביידן
נשיא איפא"ק, מייקל קאסן, הזהיר בתחילת השבוע את באי הוועידה השנתית של הלובי הפרו־ישראלי מפני מגמה הולכת וגוברת של בדלנות בפוליטיקה האמריקנית, שעלולה להיות "סכנה חמורה" לביטחונה של ישראל ואף לעתיד יחסיה עם ישראל. גם בסעודיה חוששים מכך ולא רוצים בבדלנות אמריקנית אף שלהבדיל מקאסן - הם לא יודו בכך, גם ובעיקר בגלל דעת הקהל של הרחוב הערבי.
אלא שהבדלנות האמריקנית ההולכת ומתחזקת בעידן אובאמה אינה מסתדרת עם ציפיות חברותיה במזרח התיכון. אלה מבקשות ממנה להיות גם הבורר, גם השוטר וגם מכבי האש - לא פשוט לממשל שמבקש להתעסק יותר בנושאי פנים בוערים ובקיצוצים כואבים שמחייבים את האזרח האמריקני להדק את החגורה. ישראל עדיין נהנית בארה"ב משיעורי תמיכה גבוהים (מהגבוהים שידעה אי פעם, הדומים לאלו שהיו בתקופה שבה ישראל הותקפה על ידי עיראק ב־1991), אלא שסדרי העדיפויות של וושינגטון היום אינם מתחילים במזרח התיכון.
מזכיר המדינה החדש הסביר השבוע בוושינגטון כי ידידותיה הערביות של אמריקה במזרח התיכון מצפות ממנה קודם כל ולפני הכל לכבות את הבעירה הסורית, ולאחר מכן לכפות סוג של פתרון או לפחות יצירה של מו"מ רציני בין ישראל לרשות, וגם לעצור את פרויקט הגרעין האיראני המאיים לא רק על ישראל אלא גם על מדינות המפרץ. חתיכת פרויקט בפני ממשל ששואף דווקא להפחית התערבות באזור.
אמריקה של אובאמה אינה רוצה לפתור לבד את בעיות העולם. מסיבה זו החליטו וושינגטון ומוסקבה להתחלק בעבודה, אף שלשני הצדדים אין בהכרח אינטרסים משותפים.
אחרי הפגישה בין קרי לשר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, החליטו השניים כי מוסקבה תהיה זו שתיקח על עצמה להבהיר לאסד באיזה מצב מסובך הוא נמצא. הממשל מצהיר כי הוא רוצה שאסד ילך. הבעיה היא שטיפוסים מפוקפקים רבים - ג'יהאדיסטים, אנשי אל־קאעידה ואנשי תנועת האחים המוסלמים, חגים בסוריה כמו עורבים.
וכמובן, גם איראן כיכבה השבוע במהלך הוועידה. סגן הנשיא ג'ו ביידן קשר בנאומו, בדיוק כמו ראש הממשלה נתניהו, בין השואה לבין איום הגרעין האיראני. "אף שאנחנו חלוקים לעיתים על הטקטיקה - לעולם לא נתווכח על האסטרטגיה. זוהי זכותה של ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה ואנו חייבים לעמוד מאחוריה", אמר ביידן. "אנחנו מבינים כי אם נעשה שגיאה, זה לא יהיה איום על הקיום שלנו, אבל אם ישראל תטעה, זה יכול להיות איום קיומי על ישראל". ביידן אף הרחיק לכת עד למפגשים שקיים אביו עם גולדה מאיר כדי לציין את קשרו האמיץ לעם לישראל. היו אפילו כאלה שראו בנאום את יריית הפתיחה המוקדמת שלו למירוץ לנשיאות ארה"ב ב־2016. מבוגר? גם רייגן לא היה צעיר.
באיפא"ק היו יכולים להתבונן בסיפוק ב־2,000 הצעירים מקרב 13 אלף המשתתפים השנה. ג'ו ביידן פנה אליהם בנאומו והסביר כי הם העתיד. במציאות המשתנה רק דבר אחד נשאר יציב בארגון השדולה - הנאמנות המוחלטת והאהבה הגדולה שלו לארה"ב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו