מחקר: טורקיה ואירופה מממנות ארגוני חברה אזרחית במזרח ירושלים

טורקיה היא המדינה המוסלמית הלא ערבית שמובילה כיוםבפעילותה במזרח ירושלים, והיא מממנת שם כ־10 אחוזים מכלל הפעילות של החברה האזרחית. כך עולה ממיפוי שערך בן אברהמי, ששימש יועץ לענייני מזרח העיר בלשכת ראש עיריית ירושלים בשנים האחרונות.

המיפוי נערך במסגרת מחקר על החברה האזרחית במזרח ירושלים במכון ירושלים למחקרי מדיניות. מדובר ביותר מ־300 גופים הפועלים במזרח העיר, 244 הם "גופי שטח" ועוד כ־60 מוגדרים כגופי תמיכה ומימון, העוסקים במגוון של פעילויות בתחומי חברה וקהילה, ספורט וחינוך, וכן בענייני כלכלה, תעסוקה, תרבות, בריאות ותכנון ופיתוח אורבני. מקור המימון הבולט ביותר של הארגונים האזרחיים במזרח ירושלים, על פי המיפוי של אברהמי, מגיע ממדינות אירופה - 20 אחוזים (מדינות האיחוד האירופי, לצד שווייץ ובריטניה).

הדור הצעיר פתוח יותר לקשר עם העירייה

מקור המימון השני בהיקפו הוא החברה הפלשתינית - 15 אחוזים. מדובר בעיקר בשורה של מוסדות שבסיסם בגדה המערבית, ובהםקרנות פלשתיניות גדולותכקרן תעאון או הקרן על שם פייסל חוסייני. מקור מימון מרכזי נוסף הוא פילנתרופיה, בעיקר תורמים מזרח־ירושלמים מקומיים, וגם לסוכנויות האו"ם השונות שמור מקום מרכזי בתמיכה ובמימון של החברה האזרחית במזרח ירושלים.

במסגרת המחקר שנערך, מופו הגופים בעלי הפוטנציאל לדיאלוג עם המערכת הישראלית, בדגש על עיריית ירושלים ומשרדי הממשלה שמעורבים במימוש תוכנית החומש הממשלתית 3790. מיפוי זה העלה כי 188 גופים מתנגדים או מתנגדים נחרצות לשיתוף פעולה. עוד 79 מתנגדים רשמית, אך למעשה פועלים בדרך של דיאלוג שקט עם ישראל, ועוד 34 מוכנים באופן מלא או חלקי לדיאלוג עם הרשויות הישראליות. אברהמי מאפיין את החברה האזרחית במזרח ירושלים ומגדיר את אופייה כ"לוקל פטריוטיזם מזרח־ירושלמי".

הוא כותב כי "שעה שהממד המקומי גובר במידה רבה על זה הלאומי, תושבי מזרח ירושלים מוצאים עצמם משוחררים יותר מבעבר מכבלי הממסד הפוליטי ברמאללה ונכונים יותר לייסד חברה אזרחית עצמאית עם סדר יום אזרחי מזרח־ירושלמי מובהק", לדבריו, "כיום הדור הצעיר במזרח ירושלים נכון יותר מבעבר לקבל תמיכה מעיריית ירושלים וממוסדות ישראליים נוספים, לבוא במגע עם מוסדות אלה, ואף לתבוע מהם זכויות ושירותים".