"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך במציאת תרופה לקורונה?
חברת "רגנרון" האמריקאית הודיעה כי תחל ניסוי ראשון בבני אדם לתרופת קוקטייל שתסייע גם להחלמה וגם למניעת הדבקה בנגיף • תבוצע על 4 קבוצות נדגמים
צילום: יוסי זליגר // פריצת דרך? ניסוי אנושי ראשון לתרופה בנגיף הקורונה

פריצת דרך במציאת תרופה לקורונה?

חברת "רגנרון" האמריקאית הודיעה כי תחל ניסוי ראשון בבני אדם לתרופת קוקטייל שתסייע גם להחלמה וגם למניעת הדבקה בנגיף • תבוצע על 4 קבוצות נדגמים

אסף גולן
, עודכן

חברת התרופות האמריקנית "רגנרון" הכריזה היום (חמישי) עלראשיתו של ניסוי ראשון בבני אדם בתרופה לקורונההמהווה שילוב של קוקטייל תרופות, שמטרתו היא משולשת: גם טיפול במחלה, גם טיפול בנזקים הפיזיים שהיא גורמת וגם מניעה מאדם החולה בקורונה מלהפיץ הלאה.

המשמעות במקרה של הצלחת הניסוי היא שנמצאה תרופה יעילה נגד הקורונה, וייצורה ושיווקה יוכלו להתחיל כבר בחודשים הקרובים.

עוד מסרה חברת "רגנרון" כי יהיו ארבע קבוצות של נדגמים אנושיים שיקבלו את הקוקטייל החדש ועליהם תיבחן יעילותו.

ארבע הקבוצות הן: חולי קורונה מאושפזים, חולי קורונה לא מאושפזים, מבוגרים בקבוצות הסיכון ואנשים שחשופים לחולי קורונה.

קצין הרפואה הראשי של החברה ומייסד שותף שלה, ג'ורג'.ד.ינקופולוס, מסר: "יצרנו קוקטייל משולב שמטרתו לטפל במחלה, בנזקים שלה וגם למנוע את המשך הפצת הווירוס על ידי החולה. יש חשיבות רבה לעניין של מנייעת המשך הפצת הווירוס במקרה של מגיפה עולמית מתפשטת מהסוג הזה".

השילוב החדש של התרופה נקרא REGN-COV2. לדברי אחד החוקרים "לקוקטייל שפתחנו יש פוטנציאל משמעותי להשפיע על התקדמות המגפה בעולם ועל הנזקים שלה, הרבה לפני שנמצא חיסון טוב יותר לקורונה. למעשה, אם הטיפול שלנו יוכח כמוצלח זה יסייע לעצור את ההתפשטות המהירה וכך להציל אנשים רבים".

הקוקטייל החדש עשוי לפי חברת התרופות לפעול טוב יותר בקרב אנשים מבוגרים או עם מערכת חיסונית חלשה, שבדרך כלל חיסונים רגילים נגד מחלות פחות יעילים בהם.

השיטה שבה פעלה החברה היא פיתוח של נוגדנים לקורונה על עכברים ששונו גנטית כך שהמערכת החיסונית שלהם מקבילה למערכת החיסונית האנושית. בנוסף לנוגדנים האלו שפיתחה מערכת החיסון של העכברים, שילבה החברה בקוקטייל גם נוגדנים שנלקחו מאנשים שהחלימו מהקורונה. החברה השתמשה בשיטה דומה למציאת קוקטייל תרופות כנגד וירוס האבולה, והקוקטייל הזה מצוי כיום בבחינה של מינהל המזון והתרופות האמריקני.

השיטה: הנדסה גנטית של נוגדנים שפיתחו מחלימים מקורונה

השיטה שפועלת בה חברת רגנרון שונה מהשיטה שמפתחים בה חיסונים. החברה לא מנסה ללמד את הגוף כיצד לנצח את הקורונה לאורך זמן כפי שכך פועלים חיסונים אלא היא מהנדסת גנטית נוגדנים אנושיים שנמצאו כבר בגופם של אנשים שהחלימו מקורונה ומפתחת אותם במהירות כדי להפכם לתרופה המשלבת כמה סגנונות של נוגדנים אלו.

במקרה הנוכחי בדקו מדעני החברה אלפי סוגים של נוגדנים עד שמצאו שני סוגים שתוקפים את החלבון דרכו נקשר הווירוס בגוף האנושי. כך מתקבלת תרופה או טיפול נקודתיים נגד הווירוס ללא שהמערכת הגופנית לומדת לבדה לטפל במחלה. בצורה זו מתבצע דילוג על חלק מהשלבים הנצרכים באישור חיסון, כיוון שכאן הנוגדנים מתאימים לגוף האנושי מלכתחילה ולכן משך זמן הפיתוח קצר יותר.

יש לציין כי השיטה הזו מהווה אחת השיטות למניעת הדבקה והפצה של נגיף האיידס, והיא הוכחה כמוצלחת מאד לאורך שנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...