"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרסמו טלפונים למכירה - ונעלמו עם הכסף
שישה צעירים, בהם שני קטינים, נעצרו לפני כשלושה שבועות אחרי שעקצו ישראלים רבים בפייסבוק • השיטה המתוחכמת: פתחו פרופילים פיקטיביים, ביקשו פרטי אשראי, לא סיפקו את המוצר - וברחו עם הכסף
צילום: Getty Images

פרסמו טלפונים למכירה - ונעלמו עם הכסף

שישה צעירים, בהם שני קטינים, נעצרו לפני כשלושה שבועות אחרי שעקצו ישראלים רבים בפייסבוק • השיטה המתוחכמת: פתחו פרופילים פיקטיביים, ביקשו פרטי אשראי, לא סיפקו את המוצר - וברחו עם הכסף

ינון בן שושן
, עודכן

בית משפט השלום השלום בעכו הגיש כתב אישום נגד שישה חשודים מאזור הצפון, בהם שני קטינים, שהקימו פרופילים פיקטיביים בפייסבוק למכירת טלפונים ניידים, גבו תשלום אך לא סיפקו את המוצר ועשו שימוש לצרכיהם האישיים באמצעות מספרי כרטיסי האשראי.

מהחקירה עולה כי בטלפון הנייד של אחד הנאשמים, שנעצרו לפני כשלושה שבועות, נמצאו פרופילים פיקטיביים, שהוקמו בפייסבוק עם תמונה ושם שאינו תואם את שמו של הנאשם, וכן פרופילים נוספים בעלי שם "אייל סלולר", "אליאור בן חמו מלך הסלולר" ועוד. בנוסף נמצאו התכתבויות רבות בנוגע למכירה של טלפונים ניידים.

בתוך כך, הקורבנות היו פונים לנאשמים בצ'אט בפייסבוק לגבי רכישת הטלפונים המוצעים למכירה ולאחר מכן ההתכתבות הייתה ממשיכה בוואטסאפ, תוך שהנאשמים עושים שימוש באפליקציית "המספר הנוסף" המסוווה את מספר הטלפון המקורי ויוצרת מספר אחר.

בהתכתבות בוואטסאפ דרשו הנאשמים מהקונים צילום של כרטיס האשראי ואת צילום תעודת הזהות או רישיון הנהיגה. אם לקונה לא היה כרטיס אשראי היו משכנעים הנאשמים את הקורבנות למסור להם את הקוד האישי שלהם למשיכת מזומנים מהכספומט ללא הכרטיס. במטרה ליצור חזות של עסקה תקינה, אף היו שולחים לטלפונים הניידים של הקורבנות קוד אימות פיקטיבי כחלק מאישור עסקת הרכישה.

במקרה אחד אף ציינה הקורבן, כי ביטלה את השירות של משיכת מזומנים ללא כרטיס האשראי וביקשה לשלם לשליח שיביא לה את הטלפון במזומן, אך הנאשם טען בפנייה שבשל נגיף הקורונה לא ניתן למסור מזומנים לשליח ובכך שיכנע אותה לחדש את השירות של משיכה ללא כרטיס וכך עשתה. לאחר שמסרה לנאשם את הקוד, משך הנאשם כספים לשימוש העצמי ולא סיפק לה את המוצר.

עוד עלה בחקירה, כי הנאשמים היו פורצים לתאי דואר וגונבים כרטיסי אשראי חדשים שנשלחו לבעליהם ואף היו שבים לאותו תא דואר במטרה לאתר את המכתב הכולל את הסיסמא להפעלת הכרטיס אשראי, ולאחר מכן היו עושים שימוש בכרטיסי האשראי הגנובים למטרותיהם האישיים לרכישת מזון וקניות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...