"בכינו": המשפחה התאחדה אחרי 20 שנה

סכרי הדמעות של בני משפחת בלאי נפרצו ביום חמישי האחרון, בשעה שהתאחדו עם שתי אחיותיהם, שאותן לא ראו 20 שנה.

עדאנה ואחותה אמבט עלו עם בני זוגן וחלק מילדיהן מגונדר שבאתיופיה, אבל רק אחרישיצאו משבועיים של בידוד, שכפה עליהן המאבק בקורונה, הצליחו לראות בסוף השבוע את אחיהן ואחיותיהן.

הפגישה של עדאנה עם אחיה, אחיותיה ואמה במרכז הקליטה שבצפת קיבלה נופך חגיגי ואף היסטורי. היה זה בטקסקבלת פנים לעולים החדשים, במעמד השרה הראשונה בת העדה האתיופיתפנינה תמנו־שטהוראש עיריית צפת שוקי אוחנה. "זה היה אחד האירועים המרגשים ביותר שחוויתי בחיי", אמר אוחנה, "אני שמח על האיחוד ואשמח להמשיך לקלוט עולים כאן בצפת".

"קשה לתאר במילים את ההתרגשות. כולנו בכינו משמחה, אפילו הילדים ואני לא יכולנו להתאפק", סיפר דמאלאש בלאי, אחיהן של עדאנה ואמבט. "היו בעיקר נשיקות, חיבוקים ודמעות של שמחה ופורקן מהגעגועים האינסופיים. אמא נראתה לי פתאום צעירה יותר, הפנים שלה זרחו משמחה. משם נסענו למרכז הקליטה בבאר שבע לפגוש גם את אמבט, אחותי, ואת משפחתה, וההתרגשות חזרה על עצמה באותה עוצמה. זה היה יום מופלא, שבו המשפחה כאילו נולדה אחרי 20 שנה מחדש. נחגוג את היום הזה עכשיו בכל שנה".

עם זאת, על חגיגות איחודה של משפחת בלאי הגרעינית מעיב פיצול נוסף, שבו חלק מבני הדור השני נותרו באתיופיה בעוד הוריהם עלו עם אחיהם הקטנים לישראל.

עדאנה בת ה־60 עלתה עם בעלה ושבעה מילדיה, אולם הותירה באתיופיה שניים מילדיה: ייהנאן אצ'נף, בן 37, נשוי ואב לבת, ומריטו בת ה־23, שגם היא נשואה ואם לבת.

גם אמבט עלתה עם ילדיה הקטנים, אולם נאלצה להיפרד באתיופיה מארבעת ילדיה הבגירים: ישרג אקלו (36), נשואה ואם לחמישה ילדים; פבטמו (33), נשוי ואב לשני ילדים; ירצ'ו (29), נשואה ואם לארבעה ילדים; וכן מלסה (26), שעדיין רווק.

"מצפים לאיחוד מוחלט"

"כמו עדאנה ואמבט, שנפרדו מילדיהן ומנכדיהן עכשיו, גם אנחנו נפרדנו לפני 20 שנה מעדאנה, מאמבט ומילדיהן", מסכם דמאלאש, אחיהן. "אני מקווה שבקרוב תימצא שיטה שתחסוך למשפחות את הדאגות והגעגועים למשפחות שנותרו מאחור באתיופיה ולא עלו איתן כמשפחה אחת לישראל".

שרת העלייה והקליטה, יוצאת העדה האתיופית בעצמה, אמרה כי תפעל למציאת פתרון לסוגיה. "זכות גדולה עבורי כנציגת הממשלה לפעול לסיום סוגיית הממתינים באתיופיה והמשפחות הקרועות", אמרה פנינה תמנו־שטה. "מנהיגות צריכה לפעול לתקן מציאות, וכך נעשה".