דגלי האיחוד האירופי // צילום: גטי אימג'ס // דגלי האיחוד האירופי

אירופה תפסיד לא מעט מעימות עם ישראל

בזמן שמגפת הקורונה ממשיכה להכות גלים ביבשת, בכירי המדינות עוסקים דווקא ב"דיבוק הפלשתיני" • פרשנות

בשעה שמגיפת הקורונה ממשיכה להפיל חללים בברלין ובבריסל, בשטוקהולם ובדבלין, עוסקים פקידים נמרצים באותן בירות ממש בדיבוק החביב עליהם זה יובל שנים - הדיבוק הפלשתיני

אותם אירופאים שמשתחווים אפיים בפני כובש קפריסין, הסולטן ארדואן, דוחים ללא יוצא מן הכלל את כל הנימוקים הביטחוניים, המדיניים, המשפטיים וההיסטוריים, שמעלה ישראל בעד מהלך הריבונות המתוכנן על פי חזון טראמפ. פיהם של האירופאים מלא במילים גבוהות על מחויבות לישראל ולביטחונה. בפועל, כשמגיע רגע האמת, הם מתכננים כעת להעניש את מדינת היהודים, כי הם הרי יודעים יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו.  

ובכן, כדאי להזכיר לאותם פקידים שיחסי היהודים והגויים אינם מה שהיו במילניום הקודם. כי לא רק בבירות מערב אירופה יש מי שמחשב חישובים לקראת הריבונות. אלה מראים שענישה אירופית תקשה על ישראל, אבל עשויה להכאיב לאירופה לא פחות. הרכש הישראלי הכולל מהאיחוד האירופי מגיע מדי שנה ל־20 מיליארד דולר בשנה. כלומר, גם לאירופאים יש מה להפסיד מפגיעה בהיקפי הסחר. לא בטוח שזה הצעד הנבון מבחינתה בימים של משבר כלכלי עולמי.

מאחורי המספרים מסתתרים ענפים שלמים שהממשלה הישראלית תוכל לנווט את כיוון התפתחותם. הישראלים ידועים למשל בחיבתם לטייל בחו"ל. כאשר יתחדשו בקרוב הטיסות הבינלאומיות, הישראלים יצטרכו לבחור בין טביליסי, קייב וסוצ'י, לבין אתונה, וינה וקופנהגן. זו בחירה ששווה כסף.

אם מדברים על התלבטות בין מערב אירופה למזרחה, כדאי להזכיר את מצבורי הגז האדירים בים התיכון שהחלטה סופית על מסלול שיווקם עדיין לא התקבלה. אין ספק שישראל מעדיפה לייצא את הגז לאירופה, אבל כידוע גם הנשיא פוטין מתעניין במה שיש לנו להציע. בהתחשב בחברותם הטובה של פוטין ונתניהו ובכך שהרוסי כבר סגר פעם לאירופה את הגז, כדאי להביא זאת בחשבון.

שדה משמעותי נוסף שצפויה בקרוב להתקבל בו החלטה כלכלית, מדינית וטכנולוגית עתירת משקל, הוא פריסת הדור החמישי של הרשתות הסלולריות. מסיבות של ביטחון לאומי, כבר ברור שישראל לא תאפשר לחברות סיניות לבצע את העבודה. כך יוצא שאריקסון השבדית ומתחרותיה האמריקניות, הן שיכולות להתמודד במכרזים. האם מסע הנקם של שבדיה נגד ישראל במוסדות האיחוד האירופי, שווה זאת?

ועוד לא דיברנו על מסלולי הטיס הנפתחים מעל מדינות ערב בעיקר לחברות לא־ישראליות, על נמל התעופה הבא שישראל תקים, על מסילות רכבת, מנהרות, כבישים ועוד תשתיות שלחברות ישראליות אין את הידע לבצע. 

מעל לכל, יש כמובן שיתוף הפעולה המודיעיני יקר הערך, שכבר הציל חיים רבים באירופה. האם כדאי לאירופה להעמיד במבחן את כל אלה? האם ראוי שתעשה זאת?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...