הקלפי באה היום

הבחירות לנשיאות פולין שתיערכנה ב־28 ביוני, תהיינה הבחירות המשמעותיות הראשונות בעולם בעידן הקורונה. משום כך, ובשל המחלוקת החריפה סביב שיטת ההצבעה במציאות החדשה, העימות בין הנשיא המכהן אנדז'יי דודה הנתמך על ידי מפלגת השלטון "חוק וצדק", לבין תשעה מתמודדים אחרים על המשרה הבכירה, מושך תשומת לב מיוחדת. נוכח העובדה שבמהלך 2020 צפויות מערכות בחירות במדינות נוספות - בראש ובראשונה בארה"ב - לתקדים הפולני יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת.  

נגיף הקורונה כבר סיכל תהליכים פוליטיים בלא מעט מקומות. בחירות לנשיאות נדחו בבוליביה, ובחירות לפרלמנטים נדחו בסרביה, בסרי לנקה ובאתיופיה. בצ'ילה נדחה משאל עם על חוקה חדשה ועל האסיפה המכוננת שתנסח אותה ומשאל עם על תיקוני חוקה נדחה למועד בלתי ידוע באיטליה.

הבחירות לנשיאות דרום קוריאה אמנם התקיימו, אולם רק אחרי שהוברר כי פגיעת המגיפה במדינה מינימלית. בצרפת, לעומת זאת, נרשם אחד הזיגזגים המוזרים ביותר: תחילה התעקש הנשיא מקרון על קיום הסיבוב הראשון של בחירות לרשויות מקומיות, אף על פי שהיה כבר ברור שמדינתו מצויה בעין הסערה הנגיפית. יום למחרת הסיבוב הראשון דעתו התהפכה, והוא דחה את הסיבוב השני. 

לא "מי ינצח?" אלא "כיצד?"

בפולין הוחלט תחילה לקיים את הבחירות במועד שנקבע מראש - 10 במאי - אך להעביר את ההצבעה מקלפיות רגילות להצבעה באמצעות דואר. לא יהיה זה מופרך להניח שלצד הדאגה לבריאות הציבור התערבבו בהכרעה גם שיקולי תועלת אלקטורלית. בהיפוך תפקידים מדהים, דווקא האופוזיציה הציעה את דחיית ההצבעה, בהנחה שככל שהמשבר הכלכלי בעקבות המגיפה יחריף, מעמדו של דודה ייחלש. הנשיא, מטבע הדברים, לא רצה לבחון אם ההנחה הזאת נכונה. 

לפני שהמילה "קורונה" פרצה בצורה אכזרית כל כך אל תודעת העולם, היה ברור שהנשיא הנוכחי יזכה בכהונה נוספת בת חמש שנים. למעשה, השאלה היחידה היתה האם ינצח כבר בסיבוב הראשון? גם אם דודה לא היה משיג רוב מוחלט בסיבוב הראשון, היה מנצח בלי קושי כל מתחרה בסיבוב השני. העובדה שמתחריו מייצגים כוחות שונים ביותר - אחדים ממרכז המפה הפוליטית (מלגורז'טה קידאווה־בלונסקה, נציגת "הפלטפורמה האזרחית", ושמעון הולובניה העצמאי), אחרים מהקצוות בשמאל (רוברט ביידרון) ובימין (קרז'יסטוף בוסק, מארק יאקוביאק ואחרים) - לא היתה מאפשרת להם להתלכד מאחורי מועמד אחד. 

נשיא פולין, דודה // צילום: רויטרס

בהיעדר מתח של ממש באשר לתוצאה, את עיקר העניין מושך המאבק סביב שיטת הבחירות. מתנגדי מפלגת השלטון טענו בתוקף שההצבעה באמצעות דואר תהווה פגיעה בדמוקרטיה. על מה הסתמכה האשמה כה קשה? על פי החוק בפולין, אין לשנות את שיטת הבחירה בששת החודשים האחרונים שקודמים להצבעה. דודה וחבריו השיבו שבמצב של מגיפה אין שום דרך אחרת לקיים את ההצבעה תוך שמירה על כללי ריחוק חברתי, וביטול הבחירות לא מתיישב עם הוראות החוקה. האופוזיציה הציעה לדחות את הבחירות בשנה, "חוק וצדק" דרשו עבור דודה עוד שנתיים, והפשרה לא נמצאה. 

מהר מאוד התברר שכל הצדדים המעורבים התחלקו לשני מחנות בהתאם לקווי מתאר פוליטיים רגילים ומוכרים, כפי שקרה כמעט בכל מחלוקת פולנית בשנים האחרונות. מצד אחד השמרנים בהנהגת מפלגת "חוק הצדק"; מצד שני הברית בין יריבי "חוק וצדק" מקרב האליטות הפולניות לבין המיינסטרים הפוליטי באירופה. בית המשפט הגבוה התייצב לצד המתנגדים, אלא שחוות דעתו בעניין נטולת תוקף מחייב. 

כל נשיאי פולין בעבר הודיעו שלא ישתתפו בהצבעה, אם תיערך בדואר בתאריך המקורי. הגינויים הגיעו גם מן המוסדות הכלל־אירופיים ומהארגון לביטחון ולשיתוף הפעולה באירופה. למנהיגי האיחוד חשבון ארוך עם הממשל השמרני בפולין, שנחשב יחד עם מנהיג הונגריה ויקטור אורבן לבר פלוגתא מר של בריסל. 

אל המאבק נגד ההצבעה בדואר הצטרף הפוליטיקאי הפולני הבכיר ביותר מחוץ למדינה, נשיא מועצת אירופה לשעבר, דונלד טוסק. מי שמתהדר כיום בתואר נשיא מפלגת העם האירופית (ארגון גג של מפלגות ימין מרכז מכל היבשת), הצטרף למתחריו של דודה. 

אולם ספק אם ניתן לראות בו סמכות מוסרית בלתי תלויה. טוסק הוא יריב ותיק ומר של מפלגת "חוק וצדק", ועד לפני חצי שנה נחשב למי שעתיד להתמודד על נשיאות פולין מול דודה. סקרים לא מחמיאים הניאו אותו לבסוף מלהתמודד, אך ברור שלא ניתן לנתק את עמדתו הנוכחית מן ההקשר הפוליטי ומן הטינה שהוא רוחש למחנה הפוליטי של דודה.   

על אף הנחישות הדורסנית של "חוק וצדק", לא עלה בידה לכפות את מבוקשה. גם קוסם לא היה מצליח לארגן מנגנון שלם של הצבעה בדואר בתוך ימים בודדים שעמדו לרשות המערכת. וכך, הבחירות נקבעו ל־28 ביוני. "הפלטפורמה האזרחית" ניצלה את הדחייה הקטנה למקצה שיפורים: במקום קידאווה־בלונסקה הוצב מטעמה מועמד חדש, ראש העיר הפופולרי של ורשה רפל טרזסקובסקי, שסיכוייו מול דודה טובים יותר. 

הדוור האמיתי

הצעת הפשרה שהתקבלה קובעת כי בכל אזור יוחלט אם לקיים הצבעה רגילה או לעבור להצבעה בדואר, בהתאם למצב המגיפה, ואולי גם לכל מצביע בודד תינתן האפשרות לבחור בין שתי שיטות הצבעה. 

וכך הבחירות בדואר יעבדו: דוורים יחלקו לבעלי זכות הבחירה את טופסי ההצבעה, הבוחרים ימלאו את בחירתם וישלשלו את הטפסים לתיבות ייעודיות. זה אולי נשמע פשוט, אבל מעורר שאלות למכביר: האם אדם שלא עדכן את כתובתו יוכל להצביע? מה הדרך לאפשר את הצבעת אזרחי פולין ששוהים מחוץ לגבולותיה, של עיוורים או של מבודדים? איך יוכלו הדוורים להבטיח את מסירת הטפסים לידיים הנכונות ובזמן? מי ידאג לשמור על התיבות? וכמובן - כיצד למנוע הצבעה כפולה? 

אל התהיות האלה מתווספים קשיים לוגיסטיים שנובעים מהגבלות הקורונה. אחרי הכל, בתחילת המגיפה רק כמחצית מ־30 אלף דוורים בפולין המשיכו לעבוד כסדרם, ומי יודע אם עד סוף יוני לא יהיו גלי הידבקות נוספים. 

אם אכן פולנים רבים יעדיפו את ההצבעה בדואר, התקדים הפולני עשוי להדריך גם את האמריקנים. בארה"ב נהוג לחשוב שההצבעה בדואר משרתת את הדמוקרטים, אלא שכך היה בעידן שבו מעטים יחסית הצביעו בדואר. בחירה המונית שלא באמצעות הקלפיות שאליהן התרגלנו, יכולה לשנות כל תבנית הצבעה קודמת. עבור יועצי בחירות מכל העולם מתחיל עידן חדש, והעיניים נשואות אל ורשה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו