בראיון עם ד"ר דוד ורסנו, ריכזנו לכם את כל מה שחשוב לדעת על מנגנון המחלה, גורמי הסיכון העיקריים והניתוחים הקיימים הפותרים את הבעיה מהשורש
כיצד נתמודד עם אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר? // צילום: Shutterstock
כל אדם שואף להאריך חיים. אלא שיחד עם הרצון הזה, עלינו להיות מודעים לכך שהגוף שלנו – וגם החושים – אינם יכולים להישאר צעירים לנצח. ההידרדרות ביכולות שלנו צפויה להתגבר ככל שהשנים חולפות, ופעמים רבות היא נראית בלתי נמנעת. זהו בדיוק המקרה של קטרקט ("ירוד"), אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר.
"קטרקט הוא השינוי של העדשה התוך עינית", מסביר ד"ר דוד ורסנו - מנתח עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט "העדשה, במצב התקין, שקופה וממלאת את תפקידה היטב. עם השנים היא נעשית בהדרגה עכורה. התפקוד של העין והיכולת שלנו לראות דברים אינם נפגעים בשלבים הראשונים, אולם מאוחר יותר – לרוב בגילאי שישים ואילך - אנחנו מתחילים להרגיש ירידה חדה בראייה. בסופו של דבר, אם נחיה מספיק שנים סביר להניח שלכל אחד מאיתנו יהיה קטרקט".
"מהלך ניתוח קטרקט" // צילום: באדיבות מרכז עין טל
"בשנים האחרונות נכנסו לתמונה מכשירי הלייזר, בהם נעשה כיום שימוש בניתוחים במקביל למכשיר הפאקו. מכשיר הלייזר מופעל בתחילת הניתוח ומפורר את העדשה לחלקים, כך שנדרשת פחות אנרגיה ממכשיר הפאקו בניתוח. הלייזר מאפשר לבצע את המלאכה בצורה אוטומטית, מדויקת ואמינה".
התהליך מתחיל בסבב בדיקות, לבחינת סוג הבעיה והיקפה. "את הבדיקות אני מבצע לרוב כמה שבועות לפני הניתוח, כשבמקביל להן המטופל יכול לבצע את ההכנות האחרות – למשל בדיקות דם סטנדרטיות, או קבלת אישור מרופא המשפחה לביצוע הטיפול. במהלך הבדיקות, אני בוחן בין השאר את הקרנית ומבנה העין, מאפייני המטופל, המחלות שהוא סובל מהן, התרופות שהוא נוטל ועוד. לעיתים מבצעים הכנה לניתוח כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה".
האם קיימים סיכונים בניתוח?
"ניתוח קטרקט הוא פשוט, קצר, בעל אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד ושיעור סיבוכים נמוך במיוחד. הניתוח עצמו נעשה בהרדמה מקומית, כשהמנותחים מתבקשים להימנע מתזוזה. לחלק מהמטופלים עלולה להיווצר אי נעימות רגעית עקב חומרי ההרדמה או האור המסנוור, אולם מעבר לכך לא צפויים קשיים נוספים. הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לשכב בשלווה, לחשוב על דברים טובים ולחכות שהניתוח יסתיים".
מתי רואים את השינוי בראייה?
"הראייה משתפרת בהדרגה. כשם שלא מצפים מאדם שעבר השתלת ברך לרוץ מיד, כך לא סביר שאדם שעבר ניתוח בעיניים יראה בצורה מושלמת כבר לאחר הניתוח. אחרי שבוע או שבועיים אפשר להגיע לחדות ראייה מספקת, שמאפשרת לאדם לתפקד בצורה סבירה. את התוצאה הסופית מקבלים בדרך כלל לאחר כחודש או חודשיים".
ומהן ההנחיות למטופלים לאחר הניתוח?
"לכל רופא יש את הדרישות שלו. כדי להימנע מסיבוכים משמעותיים במהלך בתקופת ההחלמה, אני מחמיר מעט ומבקש מהמנותחים לא להרטיב את העין, להימנע ממגע בעין וליטול תרופות במשך כמה שבועות. יש לגשת למעקב יום לאחר הניתוח, בדרך כלל נהוג לראות את הפציינט שוב כשבוע, שבועיים או חודש לאחר הניתוח, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא".
ד"ר ורסנו מאמין שהטכנולוגיות המשמשות לניתוחי קטרקט עשויות להמשיך ולהשתפר בשנים הקרובות. ""הגביע הקדוש" בתחום הוא עדשה דינמית שיודעת לסדר טווחים שונים של אופטיקה. מטרה נוספת היא לשפר את השיטות הקיימות, כך שהטראומה לעין תקטן עוד יותר וההחלמה תהיה מהירה יותר. טיפול תרופתי שימנע מראש את ההידרדרות ישנה לחלוטין את התחום, אולם אנחנו עדיין רחוקים מכך. כולנו מקווים שהפתרונות יימצאו, כך שלילדים שלנו כבר לא יהיה צורך בניתוחי קטרקט".
ד"ר ורסנו. מומחה לניתוח קטרקט // צילום: עופר עמרם
ד"ר ורסנו הינו רופא עיניים בכיר ומומחה לניתוחי קטרקט במרכז עין טל, ועומד בראש יחידת הקרנית בביה"ח איכילוב. למידע על ניתוחי קטרקט במרכז עין טל>
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו