"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מחקר חדש חיבר חלקים נוספים במגילות הגנוזות
המחקר של אונ' תל אביב חיבר חלקים שונים באמצעות ניתוח דנ"א של העורות שמרכיבים את המגילות העתיקות • "ישנה דרמטית את המשמעות של המגילות"
קלף ממגילות ים המלח (ארכיון) | צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מחקר חדש חיבר חלקים נוספים במגילות הגנוזות

המחקר של אונ' תל אביב חיבר חלקים שונים באמצעות ניתוח דנ"א של העורות שמרכיבים את המגילות העתיקות • "ישנה דרמטית את המשמעות של המגילות"

יורי ילון
, עודכן

מחקר חדש פותח צוהר להבנת העולם הרוחני של היהדות. המחקר של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם רשות העתיקות, הצליח להרכיב לראשונה את פאזלהמגילותהגנוזות בעזרת זיהוי וניתוח דנ"א עתיק.

הדנ"א נלקח מעורות בעלי החיים שעליהם נכתבו המגילות. השלמת פיסות הפאזל של המגילות הגנוזות התאפשרה לאחר שהחוקרים זיהו שרידי מגילות, שחתימתם הגנטית מלמדת שיוצרו מאותה חיה או מחיות קרובות גנטית, וכך הצליחו למיין את הקטעים לקבוצות טקסטים שונות.

במסגרת המחקר התגלה שקטעי המגילות, שנכתבו בשיטה האופיינית לכתביםממערות קומראן, קשורים גנטית זה לזה ושונים מקטעים אחרים שנמצאו באותן מערות בקומראן. מכך ניתן ללמוד על פתיחותה של החברה היהודית בימי הבית השני באשר לנוסחים שונים של ספרי המקרא. הממצאים מחזקים את התפיסה לפיה עבור היהודים העיקר היה הפרשנות הטקסט ומשמעותו, לא הניסוח המדויק או הכתיב של התנ"ך.

צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרשות העתיקות לצד מגילות ממדבר יהודה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרשות העתיקות לצד מגילות ממדבר יהודה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

צוות המחקר, בהובלת פרופ' עודד רכבי מהפקולטה למדעי החיים, ופרופ' נועם מזרחי מהחוג למקרא, פענח את הדנ"א של החיות, שעל עורן נכתבו קטעי מגילות מדבר יהודה, והשתמש בניתוח הקרבה הגנטית בין החיות כדי לקשר בין השרידים.

"יש הרבה פיסות של מגילות שלא ברור איך צריך לחבר, ואם נחבר בין פיסות לא נכונות, זה עשוי לשנות דרמטית את המשמעות של כל מגילה", מסביר אחד ממובילי המחקר פרופ' רכבי, "בהנחה ששרידים שיוצרו מאותה כבשה שייכים לאותה מגילה, זה כמו לחבר חלקים בפאזל".

מחקר פורץ הדרך, שארך כשבע שנים, שופך אור חדש על המגילות ממערות מדבר יהודה, ובהם קטעים המכילים את העותקים הקדומים ביותר של ספרי המקרא. פנינה שור, מייסדת יחידת מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות: "האפשרויות הגלומות בבדיקות של דנ"א קדום בעורות המגילות מסעירות את הדמיון. ההתקדמות המדעית והטכנולוגית מאפשרת היום למזער את ההתערבות הפיסית במגילות, ומאידך מעצימה את יכולות המחקר עליהן".

מגילת ירמיה // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
מגילת ירמיה // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
לקיחת דגימת דנ"א ממגילה // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.
לקיחת דגימת דנ"א ממגילה // צילום: שי הלוי, רשות העתיקות.

לאור המורכבות הרבה החוקרים פיתחו שיטות רגישות במיוחד כדי להפיק מידע מדנ"א עתיק של בעלי חיים. צוות מיחידת המגילות של רשות העתיקות סיפק דגימות, לעיתים רק אבק, שגורד בזהירות מגב הקלפים.

פרופ' רכבי סיפר כי אחת התגליות המשמעותיות ביותר התגלתה כאשר נמצאו שני קטעי קלף שנכתבו על עור פרה: "שתי דגימות שהתגלו כעשויות מפרה שייכות לשני קטעים מספר ירמיה, וחשבו בעבר שאחד מהקטעים האלה אמור להיות מחובר לקטע מגילה אחר, שגילינו שהוא עשוי מעור כבש. חוסר ההתאמה בין החיות הפריך את האפשרות הזו". "

מעבר לכך, פרות זקוקות להמון עשב ומים, ולכן סביר מאוד שעור הפרה לא יוצר באזור מדברי, אלא הובא למערות קומראן ממקום אחר. לממצא הזה יש חשיבות מכרעת, שכן קטעי עור הפרה של ספר ירמיה שהופרדו שייכים למגילות המשקפות נוסחים שונים של ספר ירמיה, הנבדלים גם מן הנוסח בתנ"ך שאנחנו מכירים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...